זה אולי נשמע נדוש מקריאת הכותרת, אבל יש לי מה להגיד בנושא. הרבה מה להגיד. אני חיית כביש, אין מה לעשות. זה בגנים, בדם, במשפחה. כולם אצלנו אוהבים לנהוג, והרבה. ומהר... בן-דוד שלי הוא נהג מרוצים בפוטנציה, אבא שלי עושה קילומטרז' של נהג משאית, דודה שלי קורעת תיבות הילוכים, וכולם חוטפים דו"חות מהירות על ימין ועל שמאל. גם אני מרביצה בכבישים, אולם בשנים האחרונות התמזל מזלי (טפו, טפו, טפו) ולא חטפתי דו"חות. אחרי שלילה של 30 יום בתור נהגת חדשה, ובעקבות כך האילוץ לעבור מחדש תיאוריה, למדתי להיזהר קצת יותר.

ואני שונאת את הנהגים הישראלים. מתעבת אותם. בצורות קיצוניות, נקמניות וקטנוניות. קודם כל, עובדות טכניות כלליות:

• 98% מהנהגים הישראלים נוהגים חרא. כן, גם אתם.
  
  
• מתוכם, ל-80% הייתי שוללת את הרשיון לצמיתות. את השאר הייתי מעבירה מבחנים נוקשים של רפלקסים, ריכוז ומיומנויות טכניות מורכבות (כמו לאותת כשעוברים נתיב).
  
  
• הנהג הישראלי הוא גס רוח ואלים, וגם נוהג בצורה כזו. לכן, הוא מהווה סכנה לעצמו ולסובבים אותו.
  
  
• הנהג הישראלי הוא גם טיפש ולוקח סיכונים מיותרים, בלי שום מיומנות טכנית לגבות אותם. הרוב לא יודעים אפילו לבצע עקיפה בסיסית.
  
  
• נשים לא בהכרח נוהגות פחות טוב מגברים, אלא בצורה יותר מהוססת, בגלל הסעיף הקודם. זה פשוט מרוב פחד. ולא טוב לחיות בפחד.
  

אלמנטרי, ווטסון, א-ל-מנ-טרי (לגברים ולנשים גם יחד):

• אותת כשאתה עובר נתיב.
  
  
• קו לבן זה קו לבן, דביל. לא עוקפים בקו לבן. יש סיבה למה הוא שם. כדי שלא תעקוף. כי זה מסוכן.
  
  
• לחטט באף ולדבר בסלולרי ללא דיבורית תוך כדי נהיגה ב-125 קמ"ש פוגם ביכולת שלך לשלוט ברכב בצורה יעילה, לשים לב למה שקורה סביבך, ובכלל להמשיך לחיות.
  
  
• אם אתה לא מסוגל ללעוס מסטיק וללכת בעת ובעונה אחת, רוב הסיכויים שלא תצליח לקרוא עיתון ולנהוג בו בזמן.
  
  
• עיתון קוראים בבית, לא תוך כדי נהיגה. גם לא תוך כדי עצירה ברמזור, כי יש עוד אנשים על הכביש, שנורא רוצים להגיע לאיזה מקום, החצופים.
  
  
• הכביש לא של אבא שלך, של אמא שלך או של הבוס שלך, אל תיסע על שני נתיבים, השאר מקום גם לאחרים, חתיכת אגואיסט מניאק.
  
  
• אם בא לך לנסוע 80 קמ"ש בדרך מהירה, יופי. אל תעשה את זה בנתיב השמאלי, תוך כדי האזנה מרוכזת לרדיו. ואם כבר נתקעת שם, תזוז כשמאותתים לך. בגלל חלאות כמוך, אנחנו נאלצים לעקוף מימין. הנתיב השמאלי נועד לעקיפה, ולעקיפה בלבד! זה לא מקום לחנות בו ולהפריע לכולם, אז טוס לנו מהעיניים.
  
  
• אל תצפור כשמישהו מנסה לחנות. גם ככה זה מלחיץ כשיושבים לך על הראש 10 נהגים ונועצים מבטים.
  
  
• יש ירוק – סע! אל תישן. בכלל, לא בריא לישון בנהיגה, סתם לידע כללי.
  
  
• צומת אינו מקום חניה. אל תעצור שם, גם אל תאט כדי להוריד את החבר המכוער שלך לקיוסק שיקנה לך מרלבורו. זה מפריע. זה מעצבן. וזה חוסם את זרימת התנועה, עבירה שאין לה כפרה.
  
  
• רמזור ירוק לא אומר שמותר להיכנס לצומת חסום. אם הרכב שלפניך עוצר בירוק כי הצומת שלפניו מלא והוא לא רוצה להפריע לזרימת התנועה (שוב!) אל תצפור ותציק. תזדיין בסבלנות, מזדיין.
  
  
• אם מישהו עוקף אותך (גם אם זו בחורה, חתיכת שוביניסט מצ'ואיסטי מטומטם) כחוק, אל תאיץ!!! תן לו לעקוף, במיוחד אם מדובר בכביש הערבה.
  
  
• חשוב: התאם מיומנות וסוג רכב לצורת הנהיגה שלך. אי אפשר לקרוע את הכביש אם אתה חסר קואורדינציה מינימלית, או לחלופין, אם יש לך סובארו ג'סטי, פורד פיאסטה בת 12 או כל טרנטה אחרת.
  
  
• המראה נועדה לבדיקת מצב הכביש, לא השיער, האיפור או המוחטות באף.
  
  
• אם נפל לך משהו לרצפת הרכב, אל תנסה להרים אותו תוך כדי נסיעה. רוב הסיכויים שהוא יישאר שם גם בדקות הקרובות, עד שתוכל לעצור ולהרים אותו בבטחה.
  
  
• מילא לדבר בסלולרי, אבל לשלוח SMS זה כבר הרבה מעבר ליכולת שלך, כי קשה מאד ללמוד לאיית תוך כדי נהיגה פרועה באבן גבירול.
  

כמה טיפוסים אופייניים לכביש הישראלי:

• שודד הנתיבים השמאליים: כאמור, לא כולם יודעים שהנתיב השמאלי מיועד לעקיפה בלבד, ונהגים ונהגות רבים פשוט נרדמים שם. זו מחלה ידועה – נהיגה בצד שמאל גורמת לנמנום על ההגה. לא עוזרים איתותים והבהובים, אפילו לא צפירה לפעמים. אני רוצה לנהוג 120 קמ"ש, ואתה לא תמנע בעדי. הפתרון היחידי: עקיפה מימין. אין ברירה. השוד הזה אופייני בעיקר לנשים מעופפות, ערסים לא מרוכזים, זקנים ונהגים חדשים שמדברים בטלפון תוך כדי הנהיגה.
  
  
• המזגזג: נהיגת שודים זה דבר אחד. טירוף זה דבר שני. המזגזג נכנס לחורים הרבה יותר קטנים מזה שהוא יצא ממנו במקור, וזה מלחיץ, גורם לבלימות פתאומיות וגם לתאונות. בדר"כ שלו – דקות אחרי שהוא עקף אותך, אתה רואה אותו הפוך באיילון, עם הגלגלים באוויר. תחסוך מאיתנו את הדאווין. כולנו הבנו שיש לך זין גדול ושאתה אכבר גבר.
  
  
• הפוסטמה: מצטערת, נשים. גם לכן יש את זה – ההיסוס בנהיגה, הפחד, חוסר ההחלטיות המשווע. נסעת – תיסעי!!! עברת בכתום – תעברי כבר, אל תתקעי ותחסמי את כל הצומת. לא הצלחת להיכנס לחניה בניסיון הרביעי – זוזי!!! את מדברת עם חברה שלך המטומטמת בטלפון, תעצרי בצד, כי ברור שאת לא מסוגלת לעשות יותר מ-2 פעולות בבת אחת. ומילה אחת: קלאץ'!!!
  
  
• הברקסאים: אלה לא שמעו על זה שנוהגים עם הגז. הרגל שלהם כל הזמן על הברקס, והם פשוט נוהגים בהאטה. החלפה של דיסקים עולה הרבה כסף. שימו לב: גז מימין, ברקס משמאל! לא להתבלבל.
  
  
• המאותתים: כשהם יצאו מהבית, ופנו ימינה ברחוב, הם אותתו ימינה. מאז נשאר האיתות, גם כשהם פונים שמאלה או סתם נוסעים ישר.
  
  
• חסרי ההחלטיות: לעבור בצומת או לא (נתקעים באמצע), לחנות או לא (חוסמים את כל השכונה), לענות לטלפון או לא (עושים תאונה)...
  
  
• המוזיקאים: חלונות פתוחים, שרית חדד או טכנו בפול ווליום, האוטו רועד מהבסים... לא שומעים מה שקורה מסביב, לא רואים ממטר ודואגים רק לעשות רעש ורוח.
  
  

מילה לסיכום: 

הכביש מקום מסוכן. סעו בזהירות. אל תפריעו למי שיודע לנהוג, ונסו ללמוד לנהוג כמו שצריך לפני שאתם עולים על הכביש. ובאמת – זוזו מנתיב השמאלי כבר!!!