אני לא מחשיבה את עצמי כפזרנית גדולה. אני אפילו חושבת שיש לי יכולת ריכוז טובה, חלוקת קשב מצויינת ותשומת לב לפרטים. בזיכרון הארוך שלי אני מתגאה מאד, בדרך כלל. אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי בסיטואציות פשוט מגוחכות. כל מיני פריטים הולכים לי לאיבוד, ודברים מוזרים קורים ללא סיבה. נראה כאילו הזיכרון שלי לטווח קצר הולך ומתפורר לו.

אני שוכחת איפה שמתי את מפתחות הרכב.

אני שוכחת איפה חניתי בכלל.

אני לא זוכרת אם נעלתי את הדלת בלילה, ואני קמה לבדוק לפני שאני נרדמת (ואחר כך נאבקת זמן רב כדי לישון).

מחשב כף היד שלי פירמט את עצמו באופן חשוד ולא ברור - כל הדאטה נמחק (היה גיבוי, אם כי לא מעודכן יתר על המידה).

נעלם לי זוג מכנסיים. סתם כך.

אני נוסעת למקום כלשהו ובטעות מבצעת את המסלול שאני עושה כל יום - לעבודה.

נעלם לי כרטיס האשראי ונאלצתי לבטלו. יש סיכוי לא רע בכלל שזרקתי אותו בטעות לפח האשפה.

אני לא תמיד זוכרת את שעת המשמרת שלי ביום שלמחרת, ולפעמים צריכה לבדוק פעמיים או שלוש בדף המשמרות. פעם הייתי זוכרת את כל השבוע.

אני שוכחת שמות של אנשים.

כל מיני דברים קטנים שכאלה, שאפשר לייחס אותם לחוסר תשומת לב, היסח הדעת, מחשבות אחרות שטורדות את מוחי. כביכול, תקלות שוליות של החיים, שאין לייחס להן חשיבות יתר. אחרי הכל, אני עדיין מסוגלת ללכת וללעוס מסטיק בעת ובעונה אחת, כך שאולי לא כל התאים האפורים שלי נמחקו.

מצד שני, התופעות הללו רק הולכות ומתגברות, ומעצבנות אותי יותר ויותר. האם אני צריכה לעבור לפורמט של רשימות ומשימות? תמיד שנאתי את ההיצמדות ליומן, ונהניתי לסמוך על הזיכרון והסדר בראש.

עכשיו יש שם בלאגן, כנראה. אולי צריך לשאוב אבק ולזרוק כמה דברים.

אז מה רציתי לומר?

שכחתי.