| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
עוד מעט באמת יישאר רק הזיכרון
המסע לפולין בכיתה י"א השאיר עליי חותם עז. את רוב החוויות שלי משם אני נושאת בתוכי ולא משתפת, בטח לא בבלוג. רק אומר שמי שביקר במיידנק, ודאי לא יחזור הביתה בשלוות נפש, אבל אולי בשמחה רבה, כי למרות שהמדינה הזו מסריחה, מושחתת ונוראית - היא לפחות מעין בית, אולי אפילו די מוגן. מצד שני, הכל בסימן שאלה בימים אלה.
מה שבטוח, הוא שעוד מעט הזכרונות מהשואה יהפכו וירטואליים וזכרונות בלבד, מכיוון שהדור ששרד את האימה הולך ונעלם. יד ושם הקימו ערוץ ביו-טיוב, ובין השאר ישנם שם סיפורים של ניצולים, האחרונים שעוד נותרו בחיים מאז המאה שעברה. הסיפורים האלה בעיני הם הדבר הכי חשוב, הכי משמעותי - בני האדם שמראים לכם את הסיפור מזווית הראייה שלהם, אלה שחיו את הזוועות, ולא מזווית היסטורית כוללנית, פוליטית ומחושבת. האנשים הם אלו שחיו ומתו במחנות ההשמדה ובגיטאות. עוד מעט גם הם ילכו מאיתנו ואז התפקיד שלנו באמת יהיה לזכור.
לכו לראות.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
