|
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2003
מחשבות קצרות על ימים ארוכים אם מישהו בכלל תהה מה קרה לקצב הכתיבה שלי ולעדכונים בבלוג, הריני מודיעה לכם בזאת כי נחטפתי אל זרועותיו החסונות של הארי פוטר, ואני קוראת בשקיקה שאין לה קץ את הספר האחרון בסדרה. זה שיש לי עבודה לעשות תוך כדי, נחשב לפרט שולי בעיני. ביומיים האחרונים אכלתי יותר מהמותר בדיאטה הגיונית. אבל, לשמחתי, לא היה מדובר בפרצי זלילה בלתי נשלטים, אלא בארוחות חגיגיות שצעקו "סיבה למסיבה". אחת, שלשום, הייתה עם חברי הטוב ביותר, במסעדה על טהרת הבשר, שנחשבת בעיני הטובה ביותר בארץ בתחומה. ארוחה שניה, אתמול בערב, הייתה עם אבא שלי וחברה שלו, בפאב החביב עלינו - ג'מבו שרימפס, אלכוהול וירקות טריים, עוד גיחה בלתי נשכחת למעוז הקולינרי הפרטי שלנו. בקיצור, אין לי נקיפות מצפון כי אני דווקא נהנית לשמור על הדיאטה, ויום-יומיים של אכילה עשירה לא הרגו עדיין אף אחד. גם אחרי ווימבלדון אני איכשהו מספיקה לעקוב, אם כי הרבה פחות ממה שחשבתי שאני אעשה. ככה זה. לא יכולה להתאפק. יש לי טקסט מול העיניים והוא צריך להקרא. מה שחשוב בווימבלדון, בינתיים, הוא שאהובי אגאסי והיורש שלו אנדי רודיק, מתקדמים יפה אל עבר השלבים המכריעים. מחר אנחנו נוסעים לצפון, לעוד מסעדה מהוללת... שיהיה. אני לוקחת עימי את מצלמת הוידאו הדיגיטלית החדשה והנוצצת שלי. אולי אתעד איזה סקופ. רות, סוף.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |