| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
 ללא עדות לשבר
אני רוצה לציין שאני מזועזעת עד עמקי נשמתי מהיעילות והחביבות של מוקד רפואת החירום של קופת חולים מכבי. אני לא חושבת שאי פעם עברתי חוויה רפואית כל כך סימפטית ונעימה.
בכשרון רב הצלחתי ליפול ולקבל מכה חזקה ברגל לפני כשבועיים. היה נראה שהמצב משתפר ואז הוא הפסיק להשתפר. החלטתי ששבועיים של צליעה מתקדמת זה מספיק זמן והלכתי לבקר במוקד לרפואה דחופה. במקרים כאלה לרוב הולכים למיון (יש לי נסיון-מה בנקעים וכאלה), אבל המוקדים האלה אמורים להוות תחליף זול ויעיל יותר.
ולתהדמתי כי רבה - זה בדיוק מה שהיה. אמנם היה קצת תור לאורתופד (מתי הולכים לקופת חולים ואין תור? אין חיה כזו), אבל הכל כל כך ממוחשב, יעיל ומסודר, שאפשר להתעלף. כמובן, זה לא מונע מהדרמות הקטנות של החולים להתרחש. בזמן שהמתנו בסבלנות, תוך צפייה בערוץ 1 המשודר על מסך LCD גדול (מה שלא עושה את החוויה למרתקת יותר), נכנסו ויצאו מחדר האורתופד די הרבה אנשים. בדרך כלל הכל עבר בדממה, אבל אז נכנס בחור אחד ופתע נשמעו צרחות מפחידות של כאב מחדר הרופא, משל האינקוויזיציה הספרדית בכבודה ובעצמה באה לבקר. הקהל בחדר ההמתנה עשה מה שכל קהל הגיוני היה עושה - פרץ בצחקוקים עזים. כמובן. חמלה זה שם של תחליף למרגרינה, לא?
וכך, בעוד מתחלפים מספרי החולים על מסך המחשב התלוי מעל הדלת, שלפתי גם את ה-EEE וחיפשתי רשתות אלחוטיות. היו, אבל כולן היו נעולות. Note to self: ללמוד לפרוץ לרשתות אלחוטיות. כמובן שהמחשבון משך הרבה תשומת לב והתעניינות מצד היושבים. שמחתי לעשות תצוגת תכלית. חבל שאני לא מקבלת אחוזים מאסוס.
בסופו של דבר נכנסתי אל הרופא, שהיה צעיר, חמוד ואינטיליגנטי להפליא. כעבור 3 דקות הוא שיגר אותי לצילום רנטגן. הם כבר חיכו לי שם. אחרי 5 דקות נוספות הייתי בחזרה ליד חדר הרופא - וראו זה פלא. המספר שלי גם הופיע מחדש על מסך המחשב, בלי שאצטרך לעשות דבר או לסחוב איתי ניירות וצילומים שחורים ומפחידים. כי, שימו לב, התוצאות עפות ישר למחשב של הרופא, והוא יכול להביט בכף רגלי הענוגה בזום אין, אאוט ובכלל חופשי לעשות עליה פוטושופ.
כמובן, שכמו כל בלוגרית מפגרת מייד שאלתי אם אני יכולה לקבל את התמונות במייל. נעניתי בשלילה, מטעמים של סודיות רפואית, אבל הדוקטור סיפר לי שהוא מקבל הרבה בקשות כאלה. רבאק, מתבקש אתר web 2.0 של צילומי רנטגן של אנשים. זה יכול להיות ענק! אפשר לקרוא לו urxrayz.com. הצלחה מובטחת.
על כל פנים, מסתבר שלא שברתי כלום וסתם הרגל שלי עושה עוונטות של כאב. "מחכים שיעבור", אמר הרופא ושילח אותי לדרכי. המספר הבא כבר נכנס. אמנם נגזלה שעה וחצי מחיי, אבל מה זה בשביל לראות את הרגל שלי על מסך מחשב 20 אינץ'?
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
