ילדה קטנה, מתוקה, בת שנתיים וקצת. מדברת כמו גדולה, פשוט לא להאמין. יצור קטן וגמדי, מדבר בקול מתוק של תינוק, אבל מתבטא כמו איש מבוגר. מין מותק שכזו, שבא לאכול אותה. בובה קטנה, שהולכת, אוכלת ועושה המון רעש... משהו מקסים.

אלה הרגעים שבהם אני תוהה מתי יהיה לי אחד כזה בסביבה.

ואני נזכרת, בעל כורחי, בדברי סבתי ז"ל: "קטנים סוכר, גדולים מלח".

ילדים קטנים.