כבר שבועות מזיינים לנו את השכל - התנתקות, מורדים, בחירות, פינוי-פיצוי. כל חבר כנסת עלוב נפש מקבל זמן אוויר בשביל להצהיר על משנתו המלומדת לגבי מה שראוי וצריך לעשות בעניין עזה. הלוואי ולא היתה עזה, אבל היא ישנה, כמו גוש צואה גדול ומסריח שמרחף מעלינו ועמד לצנוח לנו על הפנים בכל רגע. אז צריך להתמודד.

אז תתמודדו. תצביעו, תסגרו עניין. למה צריך משאל עם? בשביל להחליט כמה כסף תורידו לי מהמשכורת מספיקה הכנסת, אבל בשביל לוותר על חתיכת שטח מגעילה עם מיליון וחצי פלסטינים שתקועים לנו בגרון פתאום זה לא מספיק? בשביל מה לשרוף מאות מיליוני שקלים על משאל עם שתוצאותיו פחות או יותר ברורות מראש? כדי למשוך זמן? או שאולי עדיף בחירות - ככה נשרוף עוד כסף! יש! קמפיינים, תשדירי בחירות, נאומים! זה כל כך נפלא!

מה שבטוח, זה שגם אם ההצבעה ההו-כה-מדוברת הזו תיגמר בנצחונו של שרון ובאישור עקרוני של ההתנתקות, ברור מאליו שכלום לא יצא מזה. אולי יהיו בחירות, אולי בכל זאת משאל עם, אבל פינוי של ממש לא נראה ב-5 השנים הקרובות. דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

בקיצור, סתם רעש. אז תעשו את זה כבר ובואו נמצא משהו אחר לדבר עליו.