| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
 300
כבר 16 שנה אני צוללת. צלילה היא התחביב החשוב והמשמעותי ביותר שלי, וגם זה שאני עוסקת ומתעסקת בו הכי הרבה. היו תקופות של 6-7 צלילות ביום, כשהייתי בתיכון ושיעורי מתמטיקה נראו כמו עול מיותר (והם עדיין נראים כך גם ממרחק). היו גם הפסקות ארוכות מדי, יעדים אקזוטיים יותר ופחות, שיפור וחידוש ציוד מדי פעם והרבה מאוד בועות רעשניות.
והנה, בשקט בשקט, הזדחלה ובאה היום לידי קיום הצלילה ה-300 שלי. בכלל, בשנה האחרונה, מאז ספארי גורלי אחד בדרום מצרים, יוצא לי לצלול הרבה, ואפילו בים היפה, הלא הוא הים התיכון. כצוללת שרוב צלילותיה התרחשו בים התיכון (אל תתחילו אפילו עם "מה יש לראות שם?". פה יש תשובות), היה זה רק ראוי שהצלילה המשמעותית הזו תתקיים גם היא במים המוכרים והאהובים עליי.
הצלילה ה-200 שלי היתה סתם אחת, אבל את צלילת ה-100 יהיה קשה לי לשכוח. קורס פרוע אחד ומדריך פרוע עוד יותר (שמאז הפך למנהל בכיר בחברה גדולה) התעללו בי במעמקים, ליד צינור הביוב בתל אביב. את הצלילה קיימתי וסיימתי בלי מסיכה ובלי סנפירים. וזה עוד היה החלק הקל.
הצלילה ה-300 היתה הרבה פחות סוערת, ובאתר שמעולם לא ביקרתי בו קודם - תחנת הכוח בחדרה. וכך, גם צללתי עם חבר טוב וקרוב, גם עזרתי קצת במחקר, גם צילמתי, גם צולמתי, גם נישנשתי עוגיות והתלכלכתי בפחם - והכל בכמה שעות משובחות של ים, טבע וחברותא. היה פשוט כיף. חבר יקר וטוב דאג גם לציין את האירוע עם שלט וקופי שעלה לשנינו בראש במקביל (כן כן - Great minds וכל זה). בקיצור, לא הייתי יכולה לאחל לעצמי צלילת 300 מוצלחת יותר. והנה אני עם השלט (עוד תמונות מהצלילה אפשר לראות כאן):
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
