לא, לא מדובר בקאונטר של ישראבלוג. פעם הייתי סופרת, אבל הפסקתי מזמן.
הפעם אני מתכוונת לניקוד הגבוה ביותר (!) אי פעם (!!!) שהשגתי ב-Bejeweled Blitz בפייסבוק. 635,200 נקודות, טבין ותקילין, ואפילו יש לי סרטון שמוכיח את זה. התוצאה המדהימה הושגה ללא שימוש בבונוסים (Boosts), מה שהופך את העניין למרשים הרבה יותר, למקרה שלא ידעתם.
זהו. הנה ההוכחות החותכות שאני גיימרית על. או, במקרה הזה, קז'ואל גיימרית על. או משהו.
המשחק הזה לא כל כך חדש, והתכוונתי לכתוב עליו עוד קודם, ושכחתי. אז, הנה, בכל זאת, קצת לפני שהשבת יוצאת - משחק החרבת טירות חמוד, קצר, לא מאוד מאתגר אבל כיפי למדי.
מטרת המשחק מבית Armor Games המשובחים, היא להרוס את הטירות השונות המוצבות בפניכם. כלי הנשק היחידי, אך העוצמתי, העומד לרשותכם הוא קטפולטה המשליכה סלעים מסוגים שונים על הטירות. יש לכם 5 נסיונות בכל תור כדי להרוס את הטירה. אם תצליחו להחריב את הטירה ולהרוג את כל יושביה תוך 5 נסיונות - תעברו לשלב הבא. צווחות המוות של יושבי הטירה המדושנים משעשעות מאוד, כמו גם הדרכים השונות בהן כל טירה מתפרקת ומשמידה את יושביה.
הטירות נראות רעועות, ואכן את הראשונות קל יחסית לחסל. כל מה שצריך זה תזמון טוב עם הקטפולטה, והבנה בסיסית של זוויות השלכת הסלעים. כשהעניינים מסתבכים, אתם גם מקבלים סלעים מתוחכמים וגדולים יותר, כולל פצצות לקראת הסוף. בסך הכל המשחק לא קשה במיוחד, למרות שהשלב האחרון העסיק אותי די הרבה עד שהצלחתי לסיים אותו.
אנשים רעים יש שם ב-PopCap. הם אלה שאחראים על אובדן של ימים ושבועות מהחיים שלי ושל אנשים אחרים. PopCap Games הם חברת פיתוח משחקים שאחראית על כמה מלהיטי המשחקים הקטנים והקז'ואלים (Casual Games) של השנים האחרונות. בין היתר, הם אחראים למחדלי זלילת זמן כמו צ'אזל, Bejeweled, Insaniquarium וכמובן - זומה.
המשחקים של פופקאפ מצטיינים בדרך כלל בפשטות וצבעוניות, אבל שלא תטעו - המשחקים שלהם ידועים כממכרים ואוכלי שעות שלמות, אם לא ימים. הם לא ממציאים משחקים בתדירות גבוהה, אבל כשהם כבר מוציאים לאור משחק, בדרך כלל מדובר בלהיט היסטרי.
עם זאת, נראה שקשה להם לשחזר את ההצלחה של זומה וצ'אזל. המשחקים האחרונים שיצאו לאור היו נחמדים, ממכרים ופופולריים, אבל בטח לא להיטים היסטריים כמו המשחקים הראשונים.
יכול להיות שצמחים נגד זומבים - Plants VS Zombies - יהפוך להיות להיט היסטרי. בינתיים הוא מצליח להעסיק אותי כמה שעות טובות, אם כי אני לא בטוחה שזה יחזיק מעמד הרבה מדי זמן. המשחק מבוסס על עיקרון ה-Tower Defense - משחק שבו האויב מגיע בגלים ואתם צריכים להגן על הטריטוריה שלכם. זומבים הם לא דבר חדש בסצינת משחקי הקזו'אל, וזוללי המוחות האלה אחראים על כמה מההצלחות של השנים האחרונות בתחום משחקי הפלאש למיניהם. מה שכן, כרגיל, פופקאפ מביאים טוויסט ומוסיפים דווקא פרחים וצמחים לכל העסק.
הפרחים שלכם די תוקפניים ועוזרים לכם לשמור על הגינה, המותקפת ביום ובלילה על ידי זומבים. ה"כסף" פה נצבר דווקא באור שמש, ואינו מושג על ידי הריגת התוקפים, כמו בהרבה משחקים אחרים, אלא דווקא על ידי גידול פרחי חמניה, המספקים לכם אור שמש, שמאפשר לכם לקנות צמחים נוספים ומשוכללים יותר. העסק, כמובן, הולך ומסתבך, ודי מהר אתם מבינים שלא תוכלו להסתפק ביורי אפונים (הצמח הפושט ביותר) וחייבים להשתדרג. בין היתר, עומדים לרשותכם צמחים היורים אפונים קפואים, מוקשי תפוחי אדמה, פטריות רעילות (למשחק בלילה) וכל מיני צמחים מתפוצצים ונשרפים.
צמחים נגד זומבים הוא משחק עם כל האלמנטים הנחוצים להפוך אותו לממכר - הרבה שלבים, הרבה שדרוגים, הרבה זומבים ופשטות מתעתעת.
המשחק חמוד ומשעשע, עם הברקות וקריצות מכל הסוגים (חכו כמה שלבים ותראו קריצה ענקית לאלביס ומייקל ג'קסון גם יחד), וגם התכתבויות עם המשחקים הקודמים של פופקאפ. זיהיתי צלילים ואלמנטים ממשחקים ישנים יותר, כמו Insaniquarium ומה שנראה כמו גניבה בוטה של סאונד מ-Dolphin Olympics, שהוא בהחלט לא משחק של פופקאפ. המוזיקה נעימה ולא מציקה. מצד שני, הגרפיקה לא מושקעת יותר מדי ויש קצת הרגשה של חיפוף לעומת משחקים קודמים.
המשחק ניתן להורדה ולרכישה באתר של פופקאפ. אם אתם לא רוצים לקנות אותו, אני מניחה שאתם יודעים טוב מאוד מה לעשות בעניין (ללכת לישון רעבים?).
החבר'ה שהמציאו את LOLcats לא נחים לרגע. ובצדק - הם עושים הרבה כסף והם יודעים שהם צריכים להמשיך לרוץ - כדי לא להיתקע במקום ולהיעלם לתהומות הנשייה של הרשת.
בינתיים זה מצליח להם - מתמונות עם כיתובים מצחיקים וחתולים, הם פיתחו רשת שלמה של אתרים משעשעים, שמביאים להם עוד ועוד טראפיק, ולנו עוד ועוד צחוקים.
היום נתקלתי לראשונה באתר חמוד מאוד שלהם, שנקרא Once Upon a Win. ברצף בלתי פוסק של פוסטים, אפשר לקרוא, לצפות או סתם לבהות בתמונות של חפצים, אנשים, תוכניות טלוויזיה ותופעות מתקופת ילדותינו העליזה - וכמו בכל האתרים של ה-LOL, הקוראים מוזמנים לדרג את מה שמוצג בפוסט. באופן משמח, החבר'ה מתמקדים שם בעיקר בשנות ה-80, מה שאיפשר בי לעיין בו וליהנות מכל רגע.
חלק מהאזכורים הם מאוד אמריקאיים ולא רלוונטיים למי שגדל בישראל, אבל מסתבר, שבאופן לא מפתיע במיוחד, גדלנו עם הרבה סממני תרבות אמריקאיים. הכפר הגלובאלי לא חיכה לאינטרנט כדי להתפתח.
הנה כמה מציאות משעשעות מהאתר, עם תוספות שלי:
ביקמן - אחת התוכניות השוות, שנהניתי לראות גם כשכבר לא ממש הייתי ילדה. ההומור היה פסיכי, אבל התוכנית בהחלט הצליחה להעביר הסברים מדעיים וחינוכיים והיתה מוצלחת מכל הבחינות. הנה, למשל, הסרטון הזה, שיגרום לכם לרוץ לצחצח שיניים.
3-2-1 קונטקט - האמת שחוץ מהפתיח אני לא זוכרת הרבה מהתוכנית הזו. אבל בכל זאת, היא היתה שם וצפיתי בה באופן קבוע.
תקלה מופלאה - הרבה לפני Wall-E היה את ג'וני 5. וסרט שהוא כל כך שנות ה-80, שאין צורך להרחיב עליו את הדיבור.
ידיים דביקות - כי מישהו חשב שזה מצחיק. לא ברור למה. הכי פחות מצחיק היה לגרד אותן מהמקומות שאליהן הן נדבקו וסירבו לרדת.
סוכריות משרוקית - כי ילדים צריכים לעשות רעש בכל אמצעי ובכל דרך.
He-Man - עד הרגע שדולף לונדגרן נבחר לשחק אותו, כמובן.
Letraset - בעידן המחשב והמדפסת, שאפשר לזייף איתם גם דרכונים, ה-Letraset היא באמת תופעה שכמעט חלפה מהעולם. ובכל זאת, היה כיף לגרד כל מיני אותיות וציורים. אני אפילו זוכרת שהיה לי אחד של הפנתר הוורוד. עד לפני כמה שנים אפילו השתמשתי בכאלה כדי לייצר שנות טובות וסתם ברכות לאנשים אהובים. למותר לציין שנשארה לי ערימה ענקית של אותיות ועיטורים יבשים למחצה בבית.
הנה המשחק שישאב לכם את השבת. על פניו הוא נראה כמו משחק חמוד לילדות, בלתי מזיק ולא מאתגר, אבל כשמשחקים את מלאך המוות, זה בטח לא יכול להיות משעמם.
התפקיד שלכם הוא להרוג יצורים חמודים בצבעים שונים ולאסוף את הנשמות שלהם. איסוף נשמות נותן לכם כוחות מיוחדים, ועל כן הפשע משתלם. היצורים שאתם הורגים בוקעים מחדש אחרי זמן מה - אבל בכל סיבוב זה לוקח להם יותר זמן. כל הרג של יצורונים לוקח ממכם גם כוח חיים, אותו ניתן להשלים רק על ידי הרג של יצורים אדומים. זה הולך ומסתבך ולא פשוט כמו שזה נראה.
אפס זה גם הזמן שיישאר לכם לעבודה וללימודים, אחרי שתתמכרו למשחק המגניב הנוכחי, שנקרא באופן מפתיע Zilch.
קודם כל, יש לו עיצוב מגניב וביתי, עם ניירות וקוביות וקולות של עיפרון, שזה כבר אחלה. דבר שני, מדובר במשחק זריז, שמצריך קצת מחשבה וקצת מזל, ובכלל לא פשוט לנצח בו על בסיס קבוע. קצת כמו שש-בש, אבל לא בדיוק. ההוראות בפנים, באנגלית, אבל אפשר להסתדר לבד ולהבין מה צריך לעשות אחרי כמה מהלכים.