אין חרק שאני שונאת יותר מיתושים. תנו לי זבובי בקר מפוטמים, רפרפים מטרידים, גמלי שלמה מגודלים - הכל הולך. אני אפילו אוהבת עכבישים ונהנית לצפות בהם. יתושים, לעומת זאת, הם מהשטן של הטבע. הם מרושעים, מתוחכמים ובלתי נלאים, ואי אפשר לנצח אותם. וכמובן, כמו לדרבי, גם ליתושים יש חוקים משלהם:
יתוש לעולם יחכה לרגע שבו אתם שקועים בשינה העמוקה ביותר האפשרית כדי לבצע את זממו.
החלק הראשון של הגוף שלכם שיתוש יעקוץ בלילה יהיה האצבע ביד שמאל. למה? כדי שתתעוררו, תגרדו בטירופים ותחשפו חלקי גוף מפתים ועסיסיים יותר.
בשנייה שתדליקו את האור כדי לאתר את המניאק המזמזם, הוא יתיישב על הפוסטר הכהה שתלוי לכם על הקיר, ויעשה קולות של בוב מארלי. בחיים לא תמצאו אותו.
עד שתכבו את האור ותנסו לחזור לישון.
כשתדליקו את האור בפעם השנייה כדי למחוץ את החלאה, תוכלו לראות אותו על התקרה. אם תקשיבו טוב (ותהיו ילדים טובים) תוכלו לשמוע אותו עושה לכם "נה נה, נה נה נה".
עכשיו תעמדו בפני ברירה - לעלות על המיטה, לקפוץ לכיוון התקרה ולנסות לרצוח את היתוש עם החולצה המלוכלכת מאתמול ואז להתעורר והלך הלילה, או לכבות את האור ולנסות להמשיך לישון, עד שהבן זנונים יבוא לזמזם לכם שוב באזון, ואז להתעורר והלך הלילה.
וידוא הריגה: כל עוד לא ראיתם גופה, או לפחות מריחה ממש טובה של דם על הקיר, הניחו שהיתוש עדיין חי ויחזור לנקום בכם על שניסיתם לחסל אותו.
אם הוא באמת מת, האח שלו יבוא לזמזם לכם באוזן בארבע לפנות בוקר, כדי להרוס את מה שנשאר מהלילה המחורבן שלכם.
קוטלי יתושים חשמליים קוטלים כל דבר מלבד יתושים, כולל את השפם של החתול שלכם.
היתושים לא יודעים שדוחה יתושים אמור לדחות אותם - והם מתנהגים בהתאם. תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מבזבזים איזה 40 שקל על טבליות מסריחות מקרטון.
כן, אני יודעת שמי שעוקץ זו בכלל הנקבה, אבל באמא שלכם, למי אכפת מהזכויות המגדריות של השרמוטה, כשהיא מזמזמת לכם באוזן בארבע לפנות בוקר?
רצף בלתי אחיד באיכותו, אבל באופן כללי די מצחיק, של אנשים שיכורים, מפגרים, משועממים, סתומים, חסרי קואורדינציה או סתם משוגעים, נופלים, מתרסקים, מתקפלים, מתבלבלים, מתנגשים, חוטפים ואוכלים צחוקים מכל החברים שלהם:
יש אנשים שפשוט לא כדאי לתת להם גישה לאינטרנט. או לחברים שלהם. או למי שהעלה את 24 השניות האלה, שמכילות דביליות אנושית טהורה. וכרמינה בוראנה.
נ.ב. למנהלי ישראבלוג היקרים: שכחתם רק לציין שכל החידושים, ההפתעות והפיתוחים המרגשים במסך העריכה נועדו רק לעבדי מיקרוסופט המשתמשים באקספלורר. נו, טוב, הפריקים המוזרים שמשתמשים בפיירפוקס... כמה יש כאלה? בקטנה. כמה משוגעים. לא צריך להשקיע בהם. צודקים.
כמה מהדברים הטובים והדוחים ביותר באינטרנט מתחבאים בצורה של טקסטים פשוטים. לא בלוג, לא עמוד מעוצב עם 700 סקריפטים ואג'קס. סתם עמודי טקסט כאלה, שמספרים סיפור אנושי קורע לב.
כזה הוא העמוד הבא, שנמצא באתר Craiglist. מדובר בטקסט אינטימי יתר על המידה, מגעיל עד כדי בחילה ומשעשע עד דמעות, על אידיוט אחד, שהחליט לגלח את שיערות ישבנו וגם לספר לכל העולם על התוצאות המזעזעות של המעשה הבלתי נבון בעליל הזה. לבחור יש בעיות היגיינה קשות, שלא לדבר על בעיות מנטליות חמורות. בקיצור, אם אתם רוצים לקרוא סיפור על שערות, צואה, גילוח, גירודים, גועל נפש וזיעה - כנסו כנסו.
בלונדינית אחת החליטה שבא לה לדוג בקרח, כמו אסקימואית, או משהו. הלכה, קנתה חכה, קנתה משור לניסור קרח, מצאה אגם מגניב, התיישבה על שרפרף והתחילה לחצוב חור בקרח, כדי שיהיה לה איך לתפוס דגים.
הבלונדה מנסרת, ופתאום שומעת קול נישא ברמה ועמוק יורד אליה מן השמים ואומר "אין דגים מתחת לקרח!".
הבלונדינית נבהלה עד עמקי נשמתה, אבל התעשתה, זזה למקום אחר על הקרח, ניערה את שערותיה וניסתה שוב לנסר חור בקרח. ושוב, כמו קודם, התגלגל לעברה הקול המפחיד מן השמים: "אין דגים מתחת לקרח".
מפוחדת באמת, הבלונדינית זזה ממש לקצה המרוחק של השטח הקפוא, שתתה קצת מהתרמוס עם השוקו, ושוב התחילה לנסר את הקרח, בניסיון לחצוב בו חור. וגם הפעם, הפתעה-הפתעה, נשמע קול מאיים מן השמים: "אין דגים מתחת לקרח!!!".
הבלונדה, כבר על סף התקפת לב, הרימה את הראש ולחשה ביראה: "אלוהים? זה אתה?".