נמנומי צהריים (או שנ"צ בעברית) הם אחד הדברים הכי נפלאים שיכולים להיות. הם יכולים להיות אפילו מוצלחים יותר משנת לילה טובה. תנומות קצרות נתפסו עד לא מזמן כסימן לעצלנות, אכילת יתר בצהריים או סתם דבר מיותר, אבל מחקרים מראים היום שתנומה קלה באמצע היום מועילה לעירנות, למצב הרוח, לבריאות הלב ולתפקוד המוח.
מאחר שנמנומים זה דבר רציני, אתם יכולים להיעזר בעמוד הזה, שמכיל מידע מעניין על תנומות, שעות ותנוחות.
רוב האנשים שאני מכירה לא זוכרים בכלל את החלומות שלהם. אני מניחה שאובדן החלום הוא חלק מתהליך בריא של המוח, שמשאיר מאחוריו כל מיני דאגות והתחבטויות, פחדים ומחשבות משתקות. אני זוכרת די הרבה מהחלומות שלי, ולפעמים אני גם כותבת את עלילתם ומנסה להבין מה פשרם.
ועכשיו נתקלתי במאמר החמוד הזה, שמציין 10 עובדות על חלומות. למשל, שחלומות מונעים פסיכוזה (ברור, כל מי שראה Star Trek יודע שבלי חלומות, כולם הורגים אחד את השני!). או למשל, הידעתם ש-12% מהאנשים חולמים בשחור-לבן? זה נראה לי מטורף לחלוטין. בטוח השפעה של הטלוויזיה בתחילת דרכה.
מסתבר גם שכשאתם נוחרים, אתם לא חולמים, ושגירויים חיצוניים משפיעים על החלום. עם עניין הגירויים אני יכולה להזדהות - כשקר לי במהלך השינה, קר לי גם בחלום. כשחטפתי מכה מהמסגרת של המיטה פעם, חלמתי שכלב נושך אותי. עולמם המופלא של החושים.
ולבסוף - אנחנו חולמים רק על מה שאנחנו מכירים. כלומר, הרוצח המטורף שרודף אחריכם בחלום ונראה זר לחלוטין, עשוי להיות קבצן בצומת שראיתם לפני שנה או הגננת מגן רבקה. רק שתדעו. לעולם אי אפשר לדעת מי ירדוף אחריכם! Trust no one.
ציידי לווייתנים יפאנים יצאו אתמול לצוד יותר מ-1,000 לווייתנים, כולל
50 לווייתני Humpback הנמצאים בסכנת הכחדה. זו הפעם הראשונה מזה 4 עשורים
בה יוצא מסע ציד בהיקף שכזה.
היציאה למסע ההרג לוותה במסיבות והרמת כוסית. היפאנים מתעלמים באופן קבוע
מהמחאות והמגמה העולמית נגד ציד לווייתנים. המסע הנוכחי צפוי להימשך עד
חודש אפריל, וקיים חשש אמיתי כי היפאנים ינסו לצוד את לוויתן ה-Humpback
הלבן היחידי בעולם, ששמו Migaloo.
כמה ארגוני איכות סביבה נשבעו לעצור את מסע הרצח. גרינפיס יפאן ישלחו
ספינה לעקוב אחרי הציידים. לא ברור מה בדיוק הם יוכלו לעשות כנגד צי יפאני
גדול, פלוס ספינת עיבוד שאמורה לטפל בטונות הבשר שיצודו הדייגים.
היפאנים מכחישים את העובדה שמדובר במסע ציד, וטוענים כי הם יוצאים למשלחת
מדעית. הידקי מורונוקי, האחראי על תחום הלווייתנים בסוכנות הדיג היפאנית,
טוען בנוסף, כי "אוכלוסיית לווייתני ה-Humpback באזור המחקר שלנו מתאוששת
במהירות, ולקיחת 50 פריטים לא תגרום נזק".
כל מי שהטבע קרוב ויקר ללבו, יבין את תחושת הזעם וחוסר האונים שמתלווה
לקריאת סיפורים כאלה באינטרנט. לפחות יש מודעות ועניין בנושא. אני רק
יכולה לנחש שלחדשות של ערוץ 2 הסיפור הזה לא יגיע. למי אכפת מאיזה לווייתן
באנטארקטיקה כשבישראל יש רעש אדמה מרטיט של 4.2 בסולם ריכטר? באמת, קצת
סדרי עדיפויות!
זה אומר הרבה על הגיל שלי, שאני מתייחסת לאלבומי מוזיקה כתקליטים, למרות שרוב הצריכה שלי היא דיגיטלית נטו - אפילו בלי CD באמצע.
בכל מקרה, מה עושים כשרוצים להשיג תקליט נדיר, שכבר לא מייצרים אותו, לא מדפיסים אותו, ואפילו לא מפיצים אותו ברשתות שיתוף הקבצים? יש כאלה מקרים, ונתקלתי בתופעה ביומיים האחרונים, בעודי מנסה להשיג אלבום שאמנם נוצר לא כל כך מזמן (10 שנים בערך), אבל קשה מאוד להשיג אותו.
בארץ אני אפילו לא מנסה (מעולם לא הייתי באוזן השלישית ואין לי כוונות לבקר שם). באמזון רצו החל מ-60 דולר למשומש. אז אחד הפתרונות הטובים הוא eBay - כמעט תמיד יהיה מי שירצה להיפטר מהתקליטים הישנים שלו/של אמא שלו/של גיסתו, ובדרך כלל מוכרים אותם במחירים סבירים. אז מצאתי את מה שחיפשתי, אבל הבידינג נגמר עוד 4 ימים, והמחיר כבר בשמים. שמתי את המקסימום שאני מוכנה לשלם, אבל מכיוון שמדובר בדיסק שהוא גם חתום - יש לי תחושה שהמחיר עוד יעלה. אם לא, הרווחתי.
אפשר כמובן להאזין באתרים כמו Last.fm, אבל גם הם לא תמיד מכילים בדיוק את מה שאנחנו רוצים.
המשכתי לחפור ברשת, ואז גיליתי את הבלוג המקסים הזה, שעוסק רק בדבר אחד - העלאה לאינטרנט של תקליטים נדירים שכמעט בלתי אפשרי להשיג בדרכים אחרות. יש שם דברים הזויים לגמרי, וביניהם נמצא גם התקליט שרציתי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
