מילא להוריד Google Earth ולהתלהב מזה.

מילא למצוא כל מיני מתקנים סודיים ולהתלהב מזה.

אבל להציץ לאנשים עירומים שבקושי אפשר לזהות את חלקי הגוף שלהם ולהתלהב מזה? נו, באמת.

אם בכלל יש עוד מישהו שלא ראה את זה, בטלוויזיה או באינטרנט, הנה רונאלדיניו מראה למה הוא שחקן הכדורגל הכי טוב בעולם:

החברים שלי לא ממש דואגים לי. ולא בהקשר ש"לא אכפת להם". אני אמנם גרה בדרום תל אביב, לבד, בקומת קרקע וחוזרת הביתה בחושך הרבה פעמים, אבל משום מה רובם לא ממש בפניקה.

למעשה, ובאופן לא מאוד מפתיע, מי שדיברתי איתו על הנושא אמר לרוב משהו כמו "אוי, אם הוא ייפול לך לידיים הוא יהיה נורא מסכן". הייתי בטוחה שאני שומעת רחמים בקולם. אלה שסיפרתי להם גם על האמירה הזו, הנהנו בהסכמה. מה זה פה? יום "אמץ אנס מחמד"? "מרחמים על בני"?!?!?

כן בני, חזרתי להסתובב עם סכין קפיצית. Be afraid, Be very afraid.

ובלי קשר, אני משערת שבשלב זה הוא כבר בקפריסין, אילת או תאילנד, שומע בגלי צה"ל את הקצינים המגמגמים ופשוט מת מצחוק. מהזימון המזויף ועד אימוני הריצה - המזדיין הקטן עשה סיבוב מאוד מרשים על משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. עשרה מסוקים היו באוויר כל השישי-שבת, וכמובן שלא יצא מזה כלום. שמעתם פעם על מסוק שתפס בן אדם?

בקרוב: יגאל עמיר מוצא לסיבוב בחצר ונעלם באופן מסתורי. הגופה של יוסי ביילין מתגלה כמה ימים לאחר מכן. לאף אחד לא אכפת. החיפושים נפסקים מחוסר עניין לציבור. יגאלית ג'וניור באה לעולם. בני סלע אונס גם אותה. והיינו כסדום ועמורה. 

אמנם את התוכנית שלו אני לא אראה, אלא אם במקרה אהיה בבית שיש בו טלוויזיה בשעות האלה, אבל אני מקווה שליאור שליין יצליח עם התוכנית החדשה שלו. הרבה מוכשרים לפניו ניסו ונפלו. יש איזו מלכודת בלייט-נייט שמעטים מאוד הצליחו לנטרל. ובכלל, להחזיק תוכנית שלמה על הכתפיים זה בטח לא קל.

בפעמים שראיתי אותו במשחק מכור, תמיד צחקתי. לטעמי הוא היה המוכשר והשנון שבחבורה, והאיש הכי מצחיק בטלוויזיה באותה תקופה. יש בו משהו שונה ואחר, לא ילדותי או בוטה (נשק ידוע של קומיקאים אחרים) ולא חצי משוגע. הומור כאילו שפוי אבל מאוד מחודד ומדויק. נקווה שהוא לא ייפול לתהומות הנשייה של הרייטינג.

יאללה, שיהיה בהצלחה.

כל הזמן מדברים על דת. מוסדות הדת המושחתים, הכפייה הדתית, הצורך להתחשב ברגשות הדתיים, בחורי הישיבות העלוקות שחיים על חשבון משלם המסים החילוני, ועוד כמה דברים בסגנון הזה. כשהתפוצץ כל העניין של מצעד הגאווה, החרדים עשו מה שהם יודעים לעשות הכי טוב - הגיבו באלימות, הפריעו למהלך החיים התקין ועשו הכל כדי שכולם יתייאשו כבר ויגידו "נו, למה ההומואים הנודניקים האלה חייבים לקיים את המצעד דווקא בירושלים? אי אפשר להתחשב קצת ברגשות הדתיים?". הצליח להם, לא? בסוף האומואים הלכו לאיצטדיון, כי הם לא רוצים להצית עוד יותר אלימות, וכמו תמיד בישראל - מי שצעק יותר חזק והרביץ יותר חזק, ניצח.

בינינו, אם היו אלה ערבים שזורקים אבנים בירושלים ופוצעים שוטרים וכתבים, היו מזמן מזיינים להם את הצורה בגז מדמיע, כדורי גומי ורימוני הלם. אבל אלה חרדים! אסור לגעת בהם! יש להם רגשות!!!

כל כך הם רגישים, הדוסים המתוקים, שהם מאוד אוהבים להתבטא בכתב. והליריקה! הו, הליריקה. זה מה שקיבלתי היום בתיבת הדואר שלי בדרום תל אביב. אמנם לא ממוען אליי אישית, אבל השפה מאוד נוגעת:

תקראו.

קראתם?

לא, לא, לא. תקראו באמת. עד הסוף. תתעמקו.

ועכשיו הנה מה שיש לי להגיד על זה:

1. מאוד מייצג את הפחדנות ועליבות הנפש שלכם, שזה לא חתום על ידי אף אדם או קבוצה.
2. אני לוקחת גלולות, אז כל העניין הזה של ההריון קצת לא רלוונטי כרגע.
3. מה זאת אומרת תרצי להיכנס להריון או ללדת? יש קטע עכשיו של ללדת בלי ההריון? נשמע לי סטארט אפ מאוד מצליח.
4. יכול מאוד להיות שאני מביאה חורבן לעם היהודי, אבל שמעתי באיזה מקום שבית המקדש חרב על שנאת חינם. מכירים?
5. אני, בגופי, בעצמי, בכבודי, מונעת את ירידת השפע לעם ישראל? זה לא אולמרט? הירשזון?! וואלה, כבוד.
6. גירושין, חוסר ביטחון, חוסר נישואים (WTF?) - כל אלה מילא. אבל כאבי רגליים?!?!?! הו, לא! רק לא זה!!!
7. השתן שלי לא מסריח. גם לא הצואה. אני לא מצפה מחרדים לדעת את זה, אבל הקקי של נשים אינו מסריח.
8. "אל תחשבי שהעולם הפקר"? משתדלת לא לחשוב, אבל תודה על העצה בכל מקרה.
9. האמת היא שאני לא ממש חושפת את הבטן. קודם כל, עכשיו חורף וקר. דבר שני, אם כבר לחשוף, אז אני מעדיפה מחשוף, כי הציצים שלי יותר אטרקטיביים מהבטן. לפי ההגיון שלכם, זה יגרום לי לחוסר ביטחון בציצי? ככה זה הולך? לא, כי אני מנסה להבין.
10. ולשאלתכם בתחילת הדף - לא, אין לי בושה.

האמת שכל הגועל הזה, בעיקר עושה לי חשק ללכת לבית דפוס, להדפיס 100 אלף תמונות של פמלה אנדרסון בעירום מוצצת לטומי לי (בתקווה שהוא אינו נימול), לשכור מטוס ולפזר הכל מעל מאה שערים. לפחות, לפני שהם הולכים לגהינום, שייהנו ממשהו בחיים העלובים שלהם.

בברכת פרו ורבו ומלאו את הארץ בשרצים ובשרימפסים, ובנשים חשופות בטן, רגליים וכל איבר אחר שתראו לנכון.

אמן סלה.

יש לנו גולם במעגל, יש לנו גולם במעגל...

אני אמנם לא גבר, אבל קראתי את המאמר הזה והתחלתי לחוש מיחושים שונים. מתוארים פה 7 סוגי כאב שאסור לכם להתעלם מהם בשום פנים ואופן, כולל כאב ביצים חד ופתאומי, כאבי גב וצריבה במתן שתן.

אחד מהכאבים דווקא מוכר לי - כל העניין הזה עם שברי המאמץ, Shin Splints וכל מה שקשור לזה, עושה לי זכרונות לא טובים מהצבא וגם מהתקופה האחרונה. סיוט שלא נגמר.

בכל אופן, קראו ותיהנו. אאוץ'.