RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
אחד ויחיד, ואיננו
חשבתי וחשבתי. כתבתי ומחקתי ולא העליתי לאוויר את מה שבאמת רציתי לומר.
כי אני לא באמת יכולה להסביר, זה מורכב ומסובך ואישי מדי. וגם עכשיו אני לא בטוחה שהמילים האלה מתאימות ונכונות.
הדר שביט, איש יקר, מדהים ויחיד במינו, נהרג אתמול בתאונת מסוק. הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה לפני 9 או 10 שנים. אכלנו, שתינו ודיברנו וסגרנו כמה מעגלים. מאז דעך הקשר, אבל למרות המרחק והשנים, הוא היה ונותר איש שהשפיע עליי עמוקות, שהיווה חלק משמעותי מחיי לאורך שנים רבות. וכאלה - אין הרבה.
יש לי המון דברים לומר עליו, כמה וכמה סיפורים משעשעים ואמירות שנונות. אבל אני לא יכולה באמת לכתוב כאן את כל הדברים.
האמת היא שאני עדיין לא מעכלת. האמת היא שלא נראה לי שזה ייקלט בזמן הקרוב. לא יכול להיות שהדר איננו. זה לא באמת קרה.
עצוב לי מאוד היום, ואני מניחה שימשיך להיות לי עצוב עוד הרבה זמן. העובדה שכבר שנים הוא לא היה חלק מחיי, לא אומרת שהוא לא היה איכשהו חלק ממני, חלק שהיה ועודנו יקר מאוד ללבי.
ועכשיו הוא איננו, ואין שום דבר שאפשר לעשות בעניין הזה. ככה, פתאום, בבת אחת.
אני מקווה שאתה נח בשלום, הדר. הלוואי והייתי יכולה לומר לך את כל הדברים שלא אמרתי.
| |
 עונת התקלות
הן תמיד באות בגלים, התקלות האלו. במיוחד התקלות הטכניות. הן בכלל אוהבות גלים.
מהרגע שקניתי את ה-DVD עם קורא הכרטיסים שלי, מתוצרת Apex, משהו איתו היה לא בסדר. קודם הוא לא ניגן צרובים, אחר כך היו בעיות בסאונד. בשנת האחריות שלו הוא הגיע פעמיים למעבדה - שזה המון במונחים של מוצר שכזה. החליפו חלקים ויחידות ועניינים, והוא עבד סביר. כמובן שלא הרבה לאחר שפגה שנת האחריות, הקול שוב התחיל להיות מעוות ואי אפשר היה לראות יותר סרטים - לא מקוריים ולא צרובים.
קניתי את ה-DVD הזה אחרי שהקודם, מתוצרת Lenco, הפסיק לעבוד בכלל. כידוע, נגני DVD לא מתקנים. פשוט מחליפים. אז החלפתי גם את ה-DVD החדש-יחסית-אך מקולקל. הפעם קניתי LG. אני אוהבת את המוצרים שלהם ומקווה שהפעם הוא יחזיק מעמד קצת יותר משנה ופופציק.
אבל אמרנו גלים, לא? הבא בתור היה המחשב הנייד האהוב שלי. סוס עבודה LG שנמצא איתי כבר כמה שנים טובות. טפו, טפו, טפו, מעולם לא עשה בעיות משמעותיות. הרחבתי לו את הזיכרון לאחרונה והוא עדיין עובד טוב. הוא קצת ישן, קצת איטי לפעמים, אבל עושה את עבודתו נאמנה. והנה בשבוע שעבר, באמצע פגישה בבית קפה שאמורה היתה לכלול עבודה על המחשב, הוא הראה לי מסך כחול. לא ראיתי מסך כחול מאז Windows 2000, וזה היה די מלחיץ. נסיונות להבין מי הפושע שגורם לכך - עלו בתוהו. וכך, תוך כדי הפגישה נאלצתי לאלתר ולנסות את כל השיטות המוכרות לי לטיפול במחשב. לא היה שום הסבר הגיוני - לא התקנתי שום דבר חדש מזה חודשים, ויום קודם המחשב עבד פצצה. בסופו של דבר, אחרי לפחות 10 מסכים כחולים בסיטואציות שונות ושחזור מערכת אחד, עשיתי שחזור מערכת חודש אחורה והכל שב על מקומו בשלום. בינתיים.
הגל הבא, איך לא, היכה במחשב השולחני שלי, כלי העבודה שלי, שמולו אני מבלה את מרבית שעות היממה בהקמת אתרים, כתיבת טקסטים, שמיעת מוזיקה ומשחקים מבזבזי זמן. המחשב בסדר, תודה ששאלתם. זה המסך שנדפק. מסך LCD של סמסונג, באמת אחלה של מסך, הגיע החודש לגיל 3 שנים. וכנראה החליט שמספיק לו - והפסיק לעבוד. זאת אומרת, אם לא מחשיבים את ההבהובים הנואשים שלו כעבודה. החלפות כבלים, יציאות והדלקות וכיבוי - לא עזרו. הפקדתי אותו היום בידי מתקן מסכים חביב, שאסף אותו עם הטוסטוס והבטיח שלא יחייב אותי אם הוא לא מצליח לתקן. שזה מאוד נחמד, כי אם הוא לא מצליח לתקן, אזי חנות המחשבים החביבה עליי תחייב אותי בסכום גדול הרבה יותר, כי אני אצטרך לקנות מסך חדש.
האמת, הסתכלתי אתמול ב-yad2, לבדוק מחירים של מסכים משומשים, אולי לקנות אחד ספייר למקרים שכאלה. מסכי LCD כבר לא משתלם לקנות משומשים - המחירים שאנשים רוצים כבר קרובים מאוד למחירים של מסך חדש. אבל, אם יש לכם 50 שקל מיותרים, תוכלו לרכוש שלל מסכי CRT בגדלים שונים, אפילו שטוחים! ככה עוברת טכנולוגיה מהעולם - ב-50 שקלים ו-LCD נוצצים.
אני מאוד מקווה ש-3 תקלות טכניות ימלאו את המכסה שלי לזמן הקרוב. אין לי כוח למעגלים מודפסים. ועכשיו, אם תסלחו לי, אני הולכת לשתות קפה. בשאיפה שלא אשפוך אותו על הלפטופ, או משהו.
אוף.
| |
 יומולדת 32
וככה עוד שנה חלפה. הזמן רץ, דברים מתרחשים ומשתנים, וגם נשארים בחלקם אותו הדבר.
אז הנה, שוב, אני חוגגת יום הולדת.
האמת היא שהחגיגות החלו כבר ביום חמישי, עת התענגנו על ארוחת יום ההולדת המסורתית, כולל בירה ומתנות מהחבר הכי טוב שלי. ביום שישי היה לי יום איכותי עם חברה, שכלל המון פחמימות, שופינג וסרט. היום יצאנו לטיול קצר בנחל חרוד וגשר קנטרה, כולל (כמובן) פיקניק איכותי, משפחתי וכיפי.
פייסבוק וטוויטר הניבו שלל מברכים, גם כאלה שאני לא מדברת איתם הרבה ביום-יום, וזה באמת נחמד לקבל ברכות מכל הכיוונים, כולל טלפונים מחברים.
וזהו, האמת. פשוט ולעניין. יום הולדת שמח לי וכל זה :P
התקלה היחידה היא שאף אחד עוד לא קנה לי סובארו אימפרזה. אני באמת לא מבינה את העניין הזה. מה, לא הייתי מספיק ברורה?!
| |
 קן לציפור בין המאיצים
באגט עם שינקן. בלי ציפור.
קראתי את הכתבה הזו, שיפשפתי היטב את העיניים, קראתי שוב, בדקתי שזה לא ה-1 באפריל ושזה לא אתר The Onion, ואז החלטתי שצריך לכתוב על זה פוסט קצר.
מאיץ החלקיקים הגדול ביותר בעולם, הידוע גם בכינויו The Large Hadron Collider הוא הפרויקט המדעי השאפתני ביותר בעולם. הוא היה אמור להיות מופעל כבר די מזמן, אולם שלל תקלות מסתוריות, מוזרות (ועכשיו גם טיפשיות) מנעו את ההתנעה שלו, ואולי גם את סוף העולם.
תיאוריות מטורפות מסוימות טוענות אף שאנשים מהעתיד הגיעו לזמן שלנו, כדי לחבל במאיץ החלקיקים, שעלול לגרום להרס העולם.
אבל לא רק אנשים, מסתבר, מחבלים במאיץ החלקיקים. גם ציפורים הצטרפו לחגיגת התקלות ההזויה בפרויקט, שעלותו עד כה עומדת על כמה וכמה מיליארדי אירו (לא כולל תקלות). אחת התקלות של העת האחרונה במאיץ, נבעה מכך שציפור (!) השליכה חתיכת באגט (!!) לתוך מערך המכונות שנמצא מעל לפני האדמה. הבאגט גרם להתחממות יתר ולנזקים במאיץ.
נכון לעכשיו, אמורים להתניע מחדש באמצע נובמבר 2009. נחיה ונראה. או שלא.
הערות ושאלות טורדניות:
- האם לפחות יצא טוסט שווה מכל העסק?
- אולי יש שם לציפור קן, בין המאיצים, ובקן לה שלוש ביצים, ובכל ביצה הס-פן-תעיר, ישן לו חלקיק, חלקיק זעיר?
- נו, לפחות באגט ולא איזו לחמניה מעפנה, או בייגל עבש. חיות לא רע, הציפורים באירופה.
- האם על הבאגט היתה מרוחה חמאה? ואם כן, על איזה צד הוא נפל?
- אולי, רק אולי, זוהי דרכו של הטבע לומר לנו: "תפסיקו לעשות שטויות, אידיוטים!"?
- האם הציפור השתמשה במחשב לפגיעה במטרה, או שהיה לה מספיק שכל להשתמש ב-Force?
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
