RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
 הדרך המופלאה ביותר לסיים את השנה
הרבה מאוד דברים אני יכולה להגיד על 2007, מבחינה אישית, מקצועית וגלובאלית. היו הרבה שינויים, תהפוכות ואירועים מרגשים. אבל את זה אפשר להגיד על כל שנה. וכל שנה מסכמים את מה שאירע ונושאים מבט אל עבר מה שעומד להתרחש, ולמי יש כוח לקרוא עוד רשימה של סיכום 2007, דקה לפני שהיא נגמרת?
מכל הדברים שאפשר להגיד על השנה הזו, אני בוחרת לציין אירוע אחד קטן, שהתרחש ממש לפני יומיים. אירוע מיוחד, קסום ומתוק, שכולל (איך לא) ים, טבע והרבה מזל.
29 בדצמבר, בוקר מוקדם, אתר הצלילה Shag Rock בסיני. זודיאק מובילה כמה צוללים (ואני ביניהם) לספינה הטבועה המכונה Sarah H, במטרה להתחיל עוד יום של ספארי צלילות מעולה. פתע פתאום מתרחש מפגש מקרי ומשמח, ו-6 אנשים זוכים לחוויה של פעם בחיים. אפשר לסכם ולסיים שנה בהרבה דרכים, אבל זו נראית לי אחת הדרכים המוצלחות ביותר ביקום:
הסרטון המקורי באיכות קצת יותר טובה, אבל ככה זה כשמעלים חומרים ל-YouTube. זה לא באמת משנה, כי את עוצמת החוויה שום וידיאו, תמונה או סיפור לא יצליחו להעביר.
להקה של כ-40 דולפינים ליוותה אותנו במשך 15 דקות תמימות מתחת למים. המונח "לרקוד עם דולפינים" לא באמת עושה צדק לכיף העצום שבו מדובר, ולהרגשה העילאית המתלווה למפגש עם החיות המדהימות, החינניות והמקסימות האלה. לקראת סוף הצלילה הם ביקרו אותנו שוב בחטף ונפרדו לשלום.
החיוך מהצלילה הזו יישאר איתי עוד הרבה זמן, אולי גם לאורך כל 2008. צריך הרבה מזל בשביל מפגש כזה מתחת למים. ויש עוד מפגש אחד (הפעם אנושי), שבזכותו אני מרגישה בת מזל במיוחד, אבל זה כבר עניין אחר.
על כל פנים, זו ללא ספק, הדרך המופלאה ביותר לסיים את 2007.
לחיי החוויות הנפלאות שבדרך.
| |
 זהירות: Shareaza היא לא Shareaza
לכל משתפי הקבצים שביניכם, שימו לב. אם הגעתם במקרה לאתר של Shareaza (תוכנת שיתוף קבצים המשתמשת ברשת של eDonkey וגנוטלה), אל תורידו משם את קובץ התוכנה.
האתר המצוין Torrentfreak מדווח שהדומיין נמכר או נחטף, וכרגע משמש להפצה של תוכנת ריגול זדונית במיוחד, המתחזה ל-Shareaza הישנה והטובה. כל הלינקים באתר מובילים כעת לאתר רמאים ידוע, בשם Shareazaweb.com, שנמצא ככל הנראה בבעלות או בקשר ליצורים מפוקפקים במיוחד, כמו iMesh ו-BearShare. איפשהו בכל הסיפור הזה יש קשר ישראלי, והטענה היא שהשרתים של הרמאים נמצאים פה בארץ הקודש. ממש כבוד גדול.
על כל פנים, היזהרו מהאתר המזויף. על פי הדיווח של Torrentfreak, הסיכויים שהבעלים האמיתיים של Shareaza יקבלו בחזרה את הדומיין או האתר הם קלושים, והם יצטרכו למצוא בית חדש. בינתיים, אם אתם רוצים להוריד את התוכנה המקורית, הקפידו להיכנס ל-SourceForge ולהוריד רק משם.
| |
 התנצלות
נו, אתם קוראים פה כבר 4 שנים וחושבים שאני מתנצלת בפני מישהו? התחלקתם על השכל עם בננה? בלעתם אציטון?
על כל פנים, למקרה שאתם אי פעם תצטרכו להתנצל באופן רשמי בפני מישהו, האתר המשעשע הזה יעזור לכם לעשות את זה בקלות, במהירות ובכמה שפחות כאב ואי-נוחות.
רק מלאו את הטופס והתנצלותכם תישלח אל האדם המיועד. ואם הוא לא יסלח לכם, החטא עליו והוא גם אידיוט חסר חוש הומור.
| |
אז מה המוטו שלכם בחיים?
מה זאת אומרת אין לכם מוטו? אתם ממש צריכים אחד. רצוי משהו מרשים. נגיד, בלטינית.
אתם לא יודעים לטינית? גם אין בעיה. גשו לכאן וצרו לעצמכם מוטו לחיים. בלטינית.
כמובן, לפני מוטו צריך גם חיים. אבל את זה אין באינטרנט.
| |
It's time to kick-ass and chew bubblegum
Duke Nukem Forever אמור להיות יצירת מופת, המשך משובח לקלאסיקה של משחקי מחשב. הבעיה היחידה איתו, שיש איזו תחושה באוויר שהוא לעולם לא יראה אור. פיתוח המשחק החל ב-1997 ומאז יש רק תקלות ועיכובים - החלפות של המנוע הגרפי, ניהול גרוע וחרושת שמועות שלא עושה טוב ל-3D Realms, המפתחת של המשחק.
אתמול שוחרר לחלל האוויר טיזר של המשחק, והמפתחים אומרים שזה הדבר האמיתי ויש להתעלם מכל התמונות וסרטוני הווידיאו שפורסמו עד כה. ועל זה נאמר, "שמענו עליכם". אולי ב-2012 נראה איזה משחק. בינתיים אפשר לצפות בסרטון או להוריד ולשחק בגירסה הישנה והטובה.
| |
 סטוקרים - הסאגה נמשכת
זה מאוד יפה שתפסו כמה פדופילים באינטרנט. באמת, עבודה תחקירנית מרשימה - יש סוטים ברשת! הידעתם? והם מסתובבים בחדרי צ'אטים ומפתים ילדות קטנות! איך לא ידענו?!
לא משנה. זה נושא לפוסט אחר. בכל מקרה, מאוד התרשמתי מהתפיסה המרשימה של הפדופילים המרשימים, אבל לידיעת משטרת ישראל - יש עוד הרבה מטורפים,סוטים וסתם אידיוטים משועממים שמציקים לאנשים באינטרנט ובאמצעים אחרים. ואתם לא תעשו שום דבר בקשר אליהם, מן הסתם.
לפני זמן מה כתבתי וסיפרתי על סטוקר אהבל, שהציק לי במייל וניסה להרשים את עצמו בכך שחשף את זהותי. כאמור, זו בטח לא הפעם הראשונה שמציקים לי ומטרידים אותי, אבל מה שהתרחש אתמול בלילה היה הרבה יותר משונה.
ב-10 וחצי בלילה, שעה שבה רק לחברים ומשפחה יש אישור להתקשר, מצלצל בבית הטלפון הקווי שלי. השימוש העיקרי שלי בטלפון הזה הוא לאינטרנט. אני מתקשרת ממנו לעתים נדירות, ורק ליחידי סגולה יש את המספר, לשעת חירום אמיתית. או משהו. רוב השיחות שאני מקבלת בטלפון הזה, אם אני בכלל בבית, קשורות בטלמרקטינג ובטעויות רבות מאוד במספר.
המספר המצלצל היה חסוי. הייתי בטוחה שמדובר באיזה מתרים חצוף, וכבר הכנתי את עצמי לנזוף בו על השעה שבה הוא מעז להתקשר. השיחה התחילה גם בצורה די דומה. המתקשר, גבר, ביקש לדבר איתי. הוא הציג את עצמו בשם פרטי. לצורך העניין נקרא לו גדי (שם בדוי). במוחי עוד היבהבה המחשבה שאולי מישהו מנסה לשדך לי מישהו (כבר היו מקרים מעולם) ושאלתי את אדון גדי מיהו בדיוק, כי איני מכירה אותו.
"זה יישמע לך מוזר", אמר גדי בקול מתחנחן קלות, "אבל ראיתי את התמונה שלך בספר המחזור מהתיכון שבו למדת ונזכרתי בך". מבט חטוף לעבר הדלת שלי הוכיח לי שהיא סגורה ונעולה, תודה לאל. אבל השיחה המשיכה להיות מפחידה.
היו כמה גדי בשכבה שלי בתיכון, בית ספר די דוחה ותקופה נוראית בחיים שלי שאני מעדיפה שלא לעסוק בה יותר מדי. שאלתי באיזה גדי מדובר, והנ"ל הודיע לי בקלילות, שהוא לא למד איתי בשכבה, אלא היה בשכבה מעליי. מעולם לא היה לי ולו קשר חטוף עם מישהו מהשכבה מעליי. מעולם. והזיכרון שלי די טוב. אמרתי לו את זה, והוא אמר שהוא לא חושב שדיברנו בתיכון. הוא בכלל לא חושב שאני מכירה אותו, אבל יש לו זיכרון טוב לפרצופים והוא זוכר אותי היטב.
את מספר הטלפון שלי הוא מצא ב-144, כמובן, והחליט להתקשר. ככה, סתם ומייד. כלומר, יש בערך 10 אתרי אינטרנט ו-15 כתובות מייל שבהן אפשר למצוא אותי. השם שלי גלוי וחשוף לכל באינטרנט, אבל גדי הוא בחור ישיר. הוא ישר מתקשר אליי הביתה, ב-10 וחצי בלילה. אמרתי לו את זה, והוא ענה "אבל לא היה לי את האימייל שלך". גם את הטלפון לא היה לך, איש פסיכוטי שכמוך, וזה לא מנע ממך למצוא אותו, נכון?
בשלב הזה בשיחה, הודעתי לגדי שכל העניין לא נראה לי. גדי, בתגובה אופיינית של אדם חסר מודעות חברתית בסיסית, התחיל לתחקר אותי, סטייל פסיכולוג אמפתי: "את זוכרת את תקופת התיכון? איך היה לך בתיכון?". אחר כך הוא גם שאל אותי מה עשיתי בצבא. והוא לא קיבל אינפורמציה, כמובן, למרות שיש לי אחלה סיפורים מתקופת החי"ר שלי.
"זה מאוד נחמד שהתקשרת", אמרתי בעודי בודקת את שלמות החלונות והסורגים בבית, "אבל נראה לי שאנחנו נסיים את השיחה הזו עכשיו". ופחות או יותר בזה הסתיימה השיחה המלבבת הנ"ל.
היו לי הטרדות טלפוניות הרבה יותר מאיימות, אבל בשלבים הרבה יותר סוערים וצעירים בחיים שלי. הרבה זמן לא קיבלתי שיחות טלפון מפתיעות שכאלה, וזה עיצבן אותי. קיוויתי שבזה ייגמר העניין. אבל כמובן, היום בבוקר, המתינה לי בפייסבוק בקשת חברות מגדי מיודענו (אידיוט, עכשיו אני גם יודעת את שם המשפחה שלך). התמונה שלו לא נראתה לי מוכרת, אבל מבט חטוף לעבר תאריך הלידה שלו, גילה לי שיש בינינו הפרש של יותר מ-5 שנים. במילים אחרות - לא שכבה מעליי, וגם לא שתי שכבות. או ליתר דיוק - שקרן, שקרן. חוץ מזה, אין לי מושג מיהו ומה עבר לו בראש, והאמת היא שאני לא ממש רוצה לדעת.
אני בטוחה שכל אישה באשר היא (ובטח גם חלק מהגברים) יכולה לספר לכם סיפור דומה. לכל אחת מאיתנו יש איזה סטוקר או שניים. חלקם מאוד שקטים ולא נדע עליהם לעולם. חלקם מציקים באופן עקבי, עד רמה של פעילות פלילית וחלקם סתם מתקשרים אל מושאי ההטרדה ב-10 וחצי בלילה, בסוף של יום שהיה מעצבן גם ככה, ומעצבנים אתכן עוד יותר.
אז ככה המספר בבית הוחלף והפך לחסוי. אני, ב-10 וחצי בלילה, רוצה לקבל טלפונים רק מאנשים שאני אוהבת ורק כאלה עם בשורות טובות.
והנה טיפ לסטוקרים העתידיים שלי - עד היום נמנעתי מלחשוף זהויות של מטרידים. אבל הסבלנות שלי נגמרה. והקול שלי רם וצלול. לפני שאתם מחייגים, שולחים מייל מרמז ודוחה או סתם מציקים לי - תחשבו טוב. זה עלול לעלות לכם ביוקר.
| |
10 עובדות מעניינות על חלומות
רוב האנשים שאני מכירה לא זוכרים בכלל את החלומות שלהם. אני מניחה שאובדן החלום הוא חלק מתהליך בריא של המוח, שמשאיר מאחוריו כל מיני דאגות והתחבטויות, פחדים ומחשבות משתקות. אני זוכרת די הרבה מהחלומות שלי, ולפעמים אני גם כותבת את עלילתם ומנסה להבין מה פשרם.
ועכשיו נתקלתי במאמר החמוד הזה, שמציין 10 עובדות על חלומות. למשל, שחלומות מונעים פסיכוזה (ברור, כל מי שראה Star Trek יודע שבלי חלומות, כולם הורגים אחד את השני!). או למשל, הידעתם ש-12% מהאנשים חולמים בשחור-לבן? זה נראה לי מטורף לחלוטין. בטוח השפעה של הטלוויזיה בתחילת דרכה.
מסתבר גם שכשאתם נוחרים, אתם לא חולמים, ושגירויים חיצוניים משפיעים על החלום. עם עניין הגירויים אני יכולה להזדהות - כשקר לי במהלך השינה, קר לי גם בחלום. כשחטפתי מכה מהמסגרת של המיטה פעם, חלמתי שכלב נושך אותי. עולמם המופלא של החושים.
ולבסוף - אנחנו חולמים רק על מה שאנחנו מכירים. כלומר, הרוצח המטורף שרודף אחריכם בחלום ונראה זר לחלוטין, עשוי להיות קבצן בצומת שראיתם לפני שנה או הגננת מגן רבקה. רק שתדעו. לעולם אי אפשר לדעת מי ירדוף אחריכם! Trust no one.
אין כמו קצת פרנויה לפתוח את יום ראשון.
שבוע טוב.
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
