| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
היקום הידוע לאנושות
מהרי ההימלאיה, דרך החלל החיצון ועד המפץ הגדול. קדימון נחמד לתערוכה שתתקיים במוזיאון רובין לאמנות במנהטן ב-2010.
| |
החיים נמשכים?
הסתכלתי כמה פעמים על הבלוג בשבועות האחרונים. רציתי לכתוב פוסטים, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב פוסט שטויות סטנדרטי אחרי הפוסט הקודם על הדר.
צריך מרווח. צריך לתת לחיים לחזור למסלול הרגיל שלהם. ולכאורה, הם במסלול רגיל ודבר לא השתנה. אבל השינוי הוא לאו דווקא חיצוני, לאו דווקא של דמעות ומחוות.
החיים נמשכים, חוץ מהחיים שלו ושל הרבה אחרים שכבר לא נמצאים כאן, בעולם הזה. החיים שלי נמשכים, יש לי דירה חדשה שצריך לעבור אליה, פרויקטים שצריך לעשות ולסיים, נטבוק חדש בדרך, לחמניות ועוגות שאופים, אנשים חדשים שנכנסים לתוך החיים האלה, שנמשכים.
יש משהו מאוד אגואיסטי באבל. על מה אנחנו עצובים יותר? על זה שהאיש איננו, או על זה שהוא איננו איתנו עוד? ובגלל זה זו היתה תקופה עוד יותר מוזרה עבורי - שהרי לא דיברתי עם הדר שנים רבות, אז מה חסר לי פתאום?
לחלק מהשאלות יש לי תשובות. עבור חלקן אצטרך קצת יותר זמן.
החיים נמשכים, אבל קצת אחרת.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
