יום שבת היום. יום אביבי ונעים. הבולבולים מצייצים, העורבנים צורחים והחתולים מתקרצצים. אני מוציאה את ספייק החתולון לטיול קצר, אחד מני רבים שמהם הוא נהנה מדי יום, ובמיוחד בסופי שבוע, כשיש זמן. בעודי יושבת בחצר, צדה עיני איש מבוגר עם כיפה, בחולצה ורודה ומכנסיים אפורים, שעומד מעבר לגדר ומסתכל עליי קצת יותר מדי.

חיכיתי לראות אם הוא יילך, אבל הוא נשאר, ומשהו בו היה נראה לי משונה. בזריזות אספתי את ספייק הביתה, נעלתי והברחתי את הדלת וסגרתי את התריס והחלון. קיוויתי שזה רק הדמיון שלי, אבל התבדיתי. האיש (להלן "הסוטה") ניגש ללא היסוס לחצר והתיישב בכיסא שישנו כאן. לא רציתי לפתוח את החלון כדי שלא יראה אותי ו(בשאיפה) יתחפף מפה, אז השקפתי עליו מהעינית של הדלת.

מהר מאוד הוא עבר מישיבה לסיור סביב הדירה ונסיונות הצצה בחלונות. בשלב הזה התקשרתי למשטרה, למוקד 100. המוקדנית שאלה איך הוא נראה, ותיארתי אותו. בזמן השיחה, שבה נאלצתי לומר לה את הכתובת שלי 3 פעמים (בנוסף לכך שציינתי את הכתובת מיד בתחילת השיחה), הסוטה החליט שלא מספיק רק לנסות להציץ, ועבר לפעילות יותר אקטיבית - הוא הצליח לפתוח את שלבי התריס וגם שלח יד פנימה ופתח את החלון, שכנראה לא נעלתי טוב כשסגרתי אותו במהירות. אחר כך הוא ניגש לדלת וניסה לפתוח אותה. וכך הוא עמד, ידיים על הסורגים, פרצוף תקוע בתוך החלון, ומדי פעם ניגש לדלת ולחץ על הידית, בניסיון חסר תועלת להיכנס לתוך הדירה, ואף הציץ בעינית, מה שזיכה אותי במבט קרוב להחליא לעיניים הסוטות שלו.

העניין הזה נמשך כמה דקות, ובזמן זה המוקדנית של המשטרה נשארה איתי על הקו והבטיחה לי שהניידת תיכף מגיעה. עידכנתי אותה שהוא מנסה לפתוח את הדלת. "הוא אתיופי?", היא שאלה בעניין בשלב כלשהו, ולמרות הלחץ והעצבים, לא יכולתי שלא לתהות מה הקשר של השאלה המטופשת הזו, במיוחד לאור העובדה שתיארתי את האיש כמה דקות קודם.

בשלב זה, הסוטה כנראה הבין שבכוח הוא לא ייכנס לתוך הבית, והוא החליט לנסות לפצוח בנסיונות שידול: "צאי החוצה, תפתחי את הדלת, אני מת עלייך", הוא אמר דרך החלון. המוקדנית הבטיחה שוב שהניידת בדרך, וסגרה איתי את השיחה.

הסוטה המשיך לעמוד עם הפרצוף שלו דבוק לתריסים הפתוחים של הבית, ואני המשכתי להסתתר מאחורי הדלת ולהשקיף עליו דרך העינית. המשטרה לא הגיעה. אחרי עוד זמן קצר, השכן יצא במקרה לסיבוב בחצר וקלט את הסוטה המשוטט בין החלונות והדלת. "מה אתה עושה?" ועוד כמה שאלות, והסוטה פשוט ברח מהמקום. כשזה קרה, הרשיתי לעצמי לצאת החוצה ולנסות לראות לאן הוא הולך, שמא המשטרה תגיע והוא ייעלם. לא הצלחתי. הוא נעלם.

זה לא שינה הרבה. עכשיו השעה 13:30, יותר משעה לאחר השיחה הראשונה שלי עם מוקד 100 של משטרת ישראל, ושום ניידת לא הגיעה לכאן. אחרי שהסוטה ברח, התקשרתי שוב למוקד 100, ואמרתי להם שהוא בורח. המוקדנית אמרה שזה לא משנה, ושהניידת תיכף תגיע. ובכן, היא לא הגיעה.

זו לא הפעם הראשונה שבה מתרחשים אירועים כאלה ליד הדירה שלי. אחרי הכל, פה זה דרום תל אביב, ודברים כאלה הם חלק מהשגרה. ויחד עם זאת, ובייחוד לאור האירועים האחרונים של אונס ורצח בכל רחבי הארץ, היה אפשר לצפות מהמשטרה, שכל תפקידה בחיים הוא לשמור על בטחון התושבים, שתמהר להגיע כשבחורה אומרת שסוטה מנסה להיכנס לתוך הבית שלה.

כנראה שהציפיות שלי מוגזמות. או שאולי אני צריכה לעבור לארה"ב, שם לפחות את יכולה להחזיק רובה ציד קצר קנה בבית, ולהגן על עצמך, בלי להזדקק לטובות ממשטרה בלתי מתפקדת.

זה הפרצוף של משטרת ישראל, שנת 2012. אז מה אמורה אישה לעשות כשאדם זר מנסה להיכנס בכוח לתוך הבית שלה? לקוות שהשכן ייצא החוצה, כנראה. כי את המשטרה זה ממש לא מעניין.

עדכון, 21:15: המון אנשים נכנסו לבלוג הזה היום (כרגע קרוב ל-3,000). כמה וכמה שיתפו את הפוסט על הקיר של משטרת ישראל בפייסבוק, אולם לא ראיתי שם שום תגובה - מהמשטרה או משום גורם רשמי אחר. מישהו גם העביר את הפוסט ל"סטטוסים מצייצים" (חלק מהתגובות פשוט מבחילות). אבל, בשורה התחתונה, למי שתהה - גם שעות אחרי האירוע, אף ניידת או אפילו שוטר בודד לא הגיעו לפה. הם גם לא צילצלו. סתם, שתדעו.

עדכון, 9:30, יום ראשון, 20.5.2012: בשעה 6 בבוקר קיבלתי מייל מהפייסבוק של משטרת ישראל, שמבקש את הפרטים של האירוע כדי לעשות בירור. עניתי להם. אז לכל מי שהתלונן שלא התלוננתי בערוצים הרשמיים והמקובלים, דעו כי הפרטים הועברו למשטרה גם במייל.

עדכון וסיכום (?), יום שני, 00:02

המשטרה עוד לא יצרה איתי קשר מאז יום שבת, מלבד המייל שמבקש את הפרטים שלי. עם חדשות ערוץ שתיים (התוכנית של עודד בן עמי, שם התראיינתי אתמול) הם דווקא כן יצרו קשר. אפשר לראות את הראיון כאן. בסופו יש את תגובת המשטרה הרשמית. הנה היא, כפי שהופיעה בתוכנית של בן עמי, מילה במילה, ישר מהשקופית:

"לאחר קבלת הדיווח במוקד המשטרתי הגיע שוטר לזירה, זיהה את החשוד על פי התיאור שמסרה המודיעה והחל לעקוב אחריו. החשוד נצפה נכנס למספר כניסות של בתים כדי לנוח. השוטר ניגש לחשוד ומבדיקתו עלה החשד כי הוא בגילופין. החשוד זוהה, הוזהר ושוחרר. אין ספק כי השוטר היה צריך ליצור קשר עם המודיעה ולדווח לה על סיום הטיפול".

הנה צילום מסך של השקופית:

את התגובה הזו שמעתי וראיתי רק בטלוויזיה. אף אחד מהמשטרה לא טרח ליצור איתי קשר, לדבר, לברר, לבדוק את הפרטים יותר לעומק או סתם לוודא שהכל בסדר אצלי, המודיעה. התגובה הזו, ואני אומר זאת במילים מאוד עדינות - תמוהה להחריד.

איך החשוד זוהה בוודאות?

איך הוא נמצא בכניסה של בית כשהוא בכלל הלך לכיוון הפארק?

איך בשכונה כל כך גדולה מצא אותו השוטר שלא טרח אפילו להגיע למקום האירוע עצמו ולדבר עם "המודיעה"?

למה זה בסדר פשוט לשחרר אותו לדרכו ולתת לו להמשיך להסתובב ולנסות לחדור לבתים של אנשים, כי חושדים שאולי במקרה הוא שיכור?

זה שאולי הוא היה שיכור הופך את העניין לזניח?

ולמה גם יומיים אחרי, המשטרה לא טורחת ליצור איתי קשר - אבל עם ערוץ שתיים כן?

אני אשאיר לכם את הספקולציות, המסקנות והמחשבות. אחרי הכל, מבחינת המשטרה, הם סיימו לטפל בנושא כבר מזמן.

לילה טוב!