RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
 עוגת ה-R2-D2 המדהימה ביותר שראיתם
האמת לא דייקו פה בפרטים, בכל זאת, R2-D2 הוא כחול ולא אדום (לאדום קראו R4), אבל עדיין מדובר ביצירה מדהימה, שבטח לקח שעות, אם לא ימים, להביא אותה אל העולם. הפירוט המלא נמצא כאן.
| |
 Lord of the Rings: Conquest
אני כל כך הולכת לקנות את המשחק הזה. והוא כל כך הולך להשתלט לי על החיים. אה, רגע. יש גם Spore.
טוב נו, הלכו החיים, העבודה וכל השאר. אבל שטויות. אחרי שנים של הינזרות מ-World of Warcraft, שאליו בכלל לא נכנסתי כי ידעתי שאין דרך חזרה החוצה, הגיע הזמן לאמץ איזה משחק אפי חדש. אחרי הכל, כמה אפשר לשחק ב-Never Winter Nights (הרבה) וב-Age of Empires הראשון (הרבה מאוד)?
| |
הסיפור המדהים של קווין
לאיש הזה קוראים קווין:
 הסיבה שהפרצוף שלו נראה כך, היא כי הוא ירה לעצמו בפנים כשניסה להתאבד. ניסיון ההתאבדות לא הצליח, וקווין הוא הומלס המשוטט ברחובות. הסיפור המלא, כפי שהובא על ידי צלם המאחסן את תמונותיו בפליקר - נמצא כאן. תסתכלו על התמונה בגודל המלא, הרושם עז הרבה יותר כך. | |
 ישראל, יוון וצרפת יושמדו בשואה גרעינית ב-2014 לכל המאוחר
המידע המזעזע שבכותרת הגיע אליי ממקור מאוד אמין, שתיכף נרחיב עליו בהרחבה מרובה. ככה זה בחיים - הם נגמרים מהר. אז תהיו מוכנים, כי ישראל, יוון וצרפת יושמדו מתישהו בין השנים 2012 ו-2014 ו"יהפכו לענן אבק". ומי יהא אחראי לשואה הגרעינית? שמא איראן? ברור שלא. מה פתאום איראן. הם גלויים מדי עם הכוונות שלהם. אין סיכוי. וחוץ מזה, בטוח הפחדנו אותם עם התרגיל מעל שמי יוון. לא, מי שיהיה אחראי על השמדת ישראל, יוון וצרפת, הוא ארגון הסיינטולוגיה. לא פחות ולא יותר.
רון האברד אולי מת (או שמא, כמו אלביס, חי בינינו כחייזר), אבל מכונת עשיית הכסף המשומנת שלו, תרגיל הפירמידה המוצלח ביותר בהיסטוריה, ממשיכה לעבוד ללא לאות. אני, אין לי דברים טובים להגיד על הסיינטולוגיה. ברור לי לחלוטין שמדובר בכת של אנשים מופרעים ותאבי ממון. מספיק מבט חטוף על טום קרוז וניצוץ הטירוף שאופף אותו, כדי להבין על מה מדובר. זכורים לי גם פוסטים ארכניים של בלוגר ותיק פה בישראבלוג (מותר להגיד מי? או שנמחקו הפוסטים?), שפירט בצורה מאוד משכנעת איך כמעט הרסה לו הסיינטולוגיה את החיים. זה ועוד קצת צבירת מידע, הספיקו כדי שאבין שמדובר בכת חולנית למדי.
אפילו כתבתי קצת בבלוג שלי באנגלית על המאבק המסקרן בין ארגון שנקרא "אנונימוס" (אין קשר לחובבי החסה) לבין חסידי הסיינטולוגיה. המאבק הזה סיקרן אותי בעיקר בגלל ההתארגנות האינטרנטית בכל העולם והדרך שבה יצאו ההפגנות לפועל. חלק מהפוסטים דאז היו די פופולריים, ומסתבר שעדיין מגיעים אליהם גולשים.
שני מיילים שלחה לי הבחורה היוונייה הזו (להלן: המקור), בהם היא מפרטת באנגלית עילגת ודפוקה את משנתה: ישראל, יוון וצרפת יושמדו על ידי הסיינטולוגיה. דיוויד מיסקביז' ,(David Miscavige), שעומד כיום בראש מוסדות הסיינטולוגיה השונים, הוא האחראי לשואה המתקרבת ובאה. לא סתם אחראי. לטענתה של הגברת, מיסקביז' הוא לא פחות מאשר האנטי-קרייסט, ולא רק זה - הוא בעצם אישה הכלואה בגוף של גבר (זה מסביר הכל. PMS זה דבר רצחני) ואיש מטונף ומרושע באופן כללי. ואני חשבתי שאל גור מיגר את כל המטורפים מהאינטרנט אחרי שהוא המציא אותה. מסתבר שנשארו כמה.
ומה היא רוצה? שאעזור לה למנוע את זה. ברור, אני נראית לה בחורה חכמה (נהדר), וביחד נציל את העולם (או משהו).
שאלות טורדניות רבות נותרו בי אחרי קריאת שני המיילים האלה: למה דווקא ישראל, יוון וצרפת? מה המשותף ביניהן? האם אפשר להתפשר ולסדר שרק צרפת תחטוף? למה דווקא ב-2014? אי אפשר כבר היום? למה קוראים לו מיסקביז', למען השם? מה חטאתי ומה פשעתי? ולמה כל הפסיכים והסטוקרים מגיעים דווקא אליי?
אני לא נותנת לינק לבלוג של האישה הפסיכוטית הזו, אבל בהחלט ביקרתי בו (הסקרנות הרגה את החתול וכל זה). לטענתה, הבלוג שלה מוקדש למאבק במעללי הסיינטולוגים המסוכנים. מודה ומתוודה - לא קראתי לעומק ולא חפרתי בבלוג. יש לי דברים יותר טובים לעשות ובלוגים יותר מעניינים לקרוא. אבל בינינו, אני לא צריכה לקרוא מילה-מילה כדי להבין על מה מדובר. הבלוג עמוס בפוסטים ארוכים וצפופים, רובם המכריע בלא אף תגובה. בהרבה פוסטים היא טוענת שהסיינטולוגים רודפים אותה ומאיימים לרצוח אותה,
ושקבוצות שלמות של אנשים נשכרו כדי להגיב נגדה ולנאץ אותה בבלוג (אז למה אין תגובות בפוסטים?!). רוב הכותרות מכילות בתוכן את המילים "שטן", "שדים", "אני לא זונה", "ישו" ושמות של קדושים שונים מהדת הנוצרית. במילים אחרות, או שהיא מעריצה ממש גדולה של דן בראון, או שהיא עושה דוקטורט בתיאולוגיה, או שהיא עוסקת במאגיה שחורה. או שהיא פשוט לא נורמלית.
כי, באמת, אני שואלת אתכם, אתם הייתם מתייחסים ברצינות למישהי שזו התמונה בבלוג שלה?
 אמאל'ה.
| |
רק בישראל
בטח יש לי עוד איזה פוסט-שניים עם הכותרת הזו, אבל מה לעשות וזה מתבקש:
| |
מלחמת המשרד הגדולה
האמת היו יכולים לקצר באיזה 2 דקות, ועדיין היה מצחיק. אבל, עדיין מאוד משעשע ומושקע. מי הראשון שמיישם במשרד שלו, פה בישראל?
| |
הריסות ספרותיות
אשמתי שהייתי מטומטמת מספיק לקנות ספר שסטיבן קינג גמר עליו את ההלל. פעם אהבתי את סטיבן קינג. היו לו כמה יצירות מופת, כמו IT והקמיע, וגם ספרים שהם "סתם" טובים, כמו The Stand או Black House (המשך של הקמיע) או Four Past Midnight. בתיכון קראתי הרבה ספרים שלו. אחר כך הפסקתי, כי הבנתי בשלב כלשהו שהוא ממחזר שוב ושוב את אותן תבניות אימה-לכאורה, הסגנון חוזר על עצמו ומעצבן, ובכלל נמאס לי מנסיונות ההפחדה והפסאודו-פסיכולוגיה בגרוש שלו. קינג היה גרישם עוד לפני שגרישם המציא את בילוקסי ועורכי הדין שלו. הוא היה דן בראון הרבה לפני שצופנים עתיקים התחבאו בכל פינה. הוא פשוט עשה ספרים באותו שטנץ, וזה עבד (ועדיין עובד).
טרנד הסרטים שעשו מהספרים שלו מאוס לא פחות. "בית קברות לחיות" הוא היחידי שהיה שווה משהו - ולמעשה היה טוב יותר מהספר. "אני והחבר'ה", שמבוסס על The Body של קינג, היה לא רע בכלל (וגם ריבר פיניקס, אללה ירחמו). מגרין מייל בכלל לא נפלתי - לא מהספר ולא מהסרט.
כלל האצבע מבחינתי לספר טוב, או כזה שעוזר להעביר זמן, הוא פשוט: מבחן הקריאה השנייה. אם חזרתי לקרוא ספר בפעם השנייה, סימן שהיה שם משהו עבורי. אצל טום קלנסי זה הקצב והמיליטריזם. אצל ג'ון גרישם זה היכולת לסיים ספר בשעתיים ולא לאמץ את המוח. אצל אסתר שטרייט-וורצל זו העברית הנהדרת והסיפורים הילדותיים. ואצל פרנק הרברט וטולקין זה הקסם, העוצמה והיופי, שאין כמוהם בכל העולם הספרותי.
איך הגעתי לנאום הזה? אה, כן. אשמתי שהייתי מטומטמת מספיק לקנות ספר שסטיבן קינג גמר עליו את ההלל. פעמיים ראיתי את "ההריסות" מבצבץ בין האחרים, בחנות הספרים בסינמה סיטי, אותה אני מחבבת מאוד. הספרים שם בזול בשל "פגמים" או סתם כי הם ישנים, ואפשר לקנות ספר ב-20 שקל ולא לקרוע את הכיס ב-90 שקל על החדש של רם אורן, או משהו. פעמיים ראיתי ולא הרמתי. בפעם השלישית נכנעתי, כי נורא רציתי לקרוא משהו חדש (בחיאת אל תמליצו לי על פיסת הזבל שנקראת "רודף העפיפונים" וכל שאר ה"להיטים" הגדולים שכולם קוראים ואני לא מבינה למה) ולא מצאתי כלום. היה זה יום דל.
הבנתי שמדובר בספר אימה מז'אנר "אני רוצה להיות סטיבן קינג", והשם ירחם - קינג בעצמו המליץ על הספר, שנכתב על ידי סקוט סמית' (זה נשמע כמו שם בדוי, בחיי). אבל, למרות שידעתי שתהיה פה בעיה, הלכתי על זה. לפעמים צריך לבחון את האינטואיציה שלנו, רק כדי לגלות שוב (ושוב) שהיא בדרך כלל צודקת.
בסך הכל, מדובר בקשקוש מקושקש, אימה בגרוש עם הרבה דם, חיתוכי סכין, צמחים מסתוריים שאוכלים בני אדם, עלק-אינטראקציה חושפנית בין הדמויות הדביליות והמון גועל נפש דמוי צואת כלבים עם תולעים וכדומה. ספר ברמה של "צמרמורת" עם כמה תיאורים מיניים כדי לצאת ידי חובה. סתם. בזבוז כסף. ספר שכמעט זרקתי לפח - משהו שהוא טאבו אמיתי מבחינתי.
ולמה אני מלאה אתכם בכל זה? כי עכשיו, לזוועתי, גיליתי שעשו מזה סרט. אלא מה. אימה זולה הולכת טוב בזמן האחרון בקולנוע. על פניו נראה שלא נצמדו במאה אחוז לקו העלילתי, מה שעשוי לשפר את חוויית הצפייה, אבל באופן כללי אפשר להניח שלא מדובר באיזו יצירת מופת מדהימה, אלא בסרט "איכס" קלאסי, אפילו בלי ה"אמאל'ה".
הנה הטריילר, להנאתכם הרבה. בלי לראות את הסרט, אני כבר מציעה לכם להתרחק, ולבזבז 40 שקלים על חוויה מענגת יותר, כמו הסרת שיער בשעווה:
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
