RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
עטלפים
אני מניחה שרוב האנשים יחשבו שאני מטורפת (ובכך אין ממש חדש), אבל אני די מסמפטת עטלפים. לא ברמה של לגדל אחד בבית, אבל אני בטח לא נבהלת מהם, ולפעמים אני גם נהנית לעמוד מתחת לעץ בתל אביב ולראות אותם עושים מטסים קצרים. מישהו גם לימד אותי פעם שאפשר לקרוא להם, ואכן השיטה עובדת. ככה לימדתי את אחותי הקטנה להפסיק לפחד מהם.
מי שגר בתל אביב, בייחוד בצפון, רגיל לנוכחות של עטלפים. הם נמצאים על כמעט כל עץ רענן, ובלילה אפשר לראות את דמותם החיוורת מדלגת מעץ לעץ. הם לא גדולים במיוחד. בערך בגודל של גור חתולים עם כנפיים.
אתמול בשיעור הטניס, הגעתי למסקנה שאני צריכה אשפוז דחוף או לפחות ניתוח מוח. קודם כל, רק אנשים אידיוטים ובלי טיפת ראציונל הולכים לשחק בלחות המזעזעת הזו. דבר שני, הבק-הנד שלי הידרדרה לתהומות הנשייה. דבר שלישי, הרקטה עפה לי מהיד באחד הסרבים הטובים שלי.
אבל הכי גרוע היה, שכל הזמן היה נדמה לי שאני רואה דברים עפים. יש הרבה עצים וירק מסביב למגרשים האלה, כך שלא נדיר לראות איזו תנשמת או שחף או סיקסק מצוי מעופפים מעל המגרש (תירוץ מצוין לאבד ריכוז ולהכות את הכדור ישר לראש של המאמן. "סליחה! לא שמתי לב! הציפור הפריעה לי!"). הפעם הדברים היו מהירים מתמיד וקטנים. בהתחלה חשדתי שמדובר במתקפת שפריריות מוטציוניות, אבל בפעם השלישית שראיתי משהו בהיר מתעופף בזווית העין, ואז נעלם כלא היה, החלטתי שפשוט איבדתי את שפיותי באופן סופי. "את הוזה!", נזפתי בעצמי, "הגיע הזמן להפסיק לעשות סמים, למרות שאת בכלל לא עושה סמים!".
כשסיימתי את האימון, מיוזעת ורטובה מתמיד (המממ, מה לא בסדר בתיאור הזה?), הלכתי לאוטו. בדרך עברתי ליד קבוצת עצים שנראתה כאילו התעוררה לחיים. כמה וכמה יצורים בלתי מזוהים בעליל (היה חשוך למדי) טסו במהירות מדהימה בין העצים. הצבע והמהירות הזכירו לי עטלפים, אבל הם היו נורא קטנים, בערך חצי מהגודל שאני רגילה לראות. לאחר מבט מאומץ של כמה דקות ושימוש בקריאת העטלפים המהוללת, הבנתי שאכן מדובר ביונקים המעופפים, בגירסה מוקטנת. אולי גורי עטלפים. עטלפים תינוקות. קן עטלפים.
"כמה חבל שאין לי מצלמה", קיללתי את עצמי חרש, ואז נאלצתי לקלל את עצמי שוב, כשנזכרתי שיש לי מצלמה זרוקה בתיק כבר כמה ימים. זו לא המצלמה העיקרית שלי, אלא אחת שמשמשת אותי כמצלמה תת-ימית, והיא פחות טובה מהמצלמה שאליה אני רגילה. מצד שני, היא גם יותר קטנה ונוחה לנשיאה. בקיצור, היה לה מאוד קשה להתפקס (היה חשוך, כבר אמרתי?) אבל עמדתי בסבלנות, חיכיתי שהעטלפונים ייצאו ולחצתי על הכפתור פעם אחר פעם. למרות הפלאש הבוהק, אף אחד לא בא לבדוק מי זו הפסיכית שמצלמת עצים בחושך.
קיללתי בפעם השלישית (אני אוהבת לקלל, מה אפשר לעשות. ערבייה, וזה) כשהיה נראה לי שאני לא מצליחה לתפוס את הממזרים הקטנים בעדשת המצלמה. החלטתי לצלם עוד כמה תמונות מזוויות שונות ולקוות לנס פוטושופ.
בגודל המלא של התמונות דווקא אפשר היה לראות את העטלפונים. אבל רק אם מסתכלים ממש טוב. בשל מגבלות מקום וגודל בישראבלוג, לא תוכלו לזכות למלוא החוויה של איתור עטלפונים בתמונה מגורענת (אנחות הקלה בכל הבלוגוספירה), אבל כמה דוגמיות תצטרכו לסבול.
ככה נראית תמונה כללית מרחוק. שימו לב לחץ המפתה:
אני יודעת שקשה להאמין שזה עטלף ושזה בכלל משהו, אבל הנה הוא מקרוב: ועוד אחד, באיכות לא פחות גרועה: אז היו עטלפים. לא הזיתי, לא דמיינתי והעיניים שלי עדיין בסדר למרות הרבה יותר מדי שעות מול המחשב. מסקנה: כדאי לסמוך על החושים שלי. בהרבה מובנים.
לגבי שאלת השפיות שלי, זה דיון אחר לגמרי, שינוהל בפעם אחרת.
| |
איך נראות 120 קלוריות?
120 קלוריות זה לא הרבה. זה בקושי חצי טורטית. 3 פרוסות לחם קל. בננה וחצי.
אבל יש מי שחושב ש-120 קלוריות זה משהו ששווה להשקיע בו זמן. באתר הזה אפשר לראות מאכלים שונים בכמויות שונות, שווי ערך ל-120 קלוריות.
אז מה עדיף? חצי בייגל או 4 קוביות שוקולד?
| |
הארי פוטר השביעי הודלף לאינטרנט - ספוילרים ועדכונים על משטרת המחשבות
ספוילרים!!! לא לקרוא אם אתם לא רוצים לדעת מה קורה בהארי פוטר ה-7!!!
סקולסטיק, הוצאת הספרים של הארי פוטר, איבדה את השפיות והיא שולחת מכתבי איומים לכל מי שהעז לדווח, ללחוש או סתם לדבר על כך שהארי פוטר ה-7 הודלף לאינטרנט. זהו כמובן עוד ניסיון נואש של תאגיד טיפש לצנזר את האינטרנט. מייקל ארינגטון מ-TechCrunch לא מתרגש מזה ממש, ובצדק.
ברור שהורדה של הספר הזה אינה חוקית, אבל איומים על בלוגים שרק דיווחו על זה (ונניח אפילו שמו לינק לביטורנט, כי ממש קשה למצוא את זה לבד), הם מטורפים ועוברים כל גבול. השלב הבא הוא לאסור על ביקורת שלילית כשייצא הספר רשמית. זה אולי נשמע לכם מגוחך ומצחיק, אבל זה לא פחות מגוחך לאיים על בלוגרים משום שהם דיווחו על משהו שקרה.
המכירות של הספר לא ייפגעו, מן הסתם, למרות שאני יכולה להגיד לכם בלב שלם (ממקורות יודעי דבר! שמועות! אל תאמינו לאף מילה!) שאין לכם מה לטרוח עם הספר הזה. הוא משעמם, דביק, אידיוטי, הסוף שלו מסריח כמו טלנובלה מהסוג הבאמת גרוע, הכל צפוי, מקרי המוות רנדומליים ולא קשורים לכלום, והוא באמת יותר מדי ארוך. רולינג איבדה אותי ממילא איפשהו בספר החמישי, והיא גם לא הרגה את הרמיוני, שזה ממש בלתי נסלח. גם לא את הארי או רון, למקרה שתהיתם. אני לא מתכוונת לקנות את הספר הזה, ותודה לאל שנחסכו לי כמה עשרות דולרים, שיכולים ללכת למטרות הרבה יותר טובות.
מה שהכי מעצבן, שלמרות הבטחות שלא יהיה ספר שמיני, נורא קל לראות את הפתח שהשאירה רולינג לעוד 2-3 ספרים, ככה בשקט, במיוחד לאור האפילוג המשעמם שמתאר מה יהיה עוד 19 שנים (כולם חיים באושר ואושר).
הספוילרים שעפים ברשת, אגב, הם ברובם לא נכונים. מה שיש פה, למשל, לא נכון ב-100% - לא ברור לי איזה חומר הוא לקח כשהוא קרא...
ספוילרים מעודכנים אפשר למצוא פה. בדיג יש מלא לינקים לכל מה שצריך. ואפילו "הארץ" (סחתיין עליכם) מפרסם ספוילרים ובגדול. לינק להורדה מביטורנט: בבקשה.
סקולסטיק היא לא הראשונה ולא האחרונה שמנסה לצנזר את הרשת. נכון, בבלוג הזה יש רק כמה מאות קוראים ביום טוב, ואין פה הרבה השפעה. אבל זה גם משהו. לספר על משהו שקורה זו לא עבירה על שום חוק - וזה בלי להיכנס לוויכוח אם זה בסדר להוריד דברים מהאינטרנט. אני לא מפחדת ממשטרת המחשבות, למרות שיש הרבה כאלה שכן. יש איזושהי נקודה שבה צריך להתחיל להתעקש, כמו עם הצעת החוק 892 ועוד הרבה דברים אחרים.
סיכום ספויילרים קצר:
- מתים: מאד-איי מודי ממש בהתחלה, דובי הגמד-בית, פרד, לופין, טונקס וסנייפ.
- נשארים בחיים: כל השאר. בערך. ג'ורג' מאבד אוזן. הארי מת אבל חוזר לחיים
- דמבלדור באמת מת - אבל מתקשר בסוף עם הארי דרך התמונה שלו.
- סנייפ היה מאוהב בלילי ולכן התחרט על מעשיו הרעים אחרי שוולדמורט הרג אותה, ולכן היה נאמן לדמבלדור (מאוד אמין).
- הארי הורג את וולדמורט אבל לא על ידי קללת הריגה. בכלל, הוא לדעתי לא הורג אף אחד בספר הזה. ממש נשמה טהורה.
- הארי מתחתן עם ג'יני; רון מתחתן עם הרמיוני; נוויל הופך למורה לתורת הצמחים בהוגוורטס; לכולם יש ילדים והשמחה גדולה (זה האפילוג סר הטעם).
יש לי ביקורת די ארוכה ומפורטת על הספר הזה, אבל אין לי כוחות להרחיב על זה שוב. אני יכולה לתמצת בהמלצה לוותר עליו. ב-200 שקל אתם יכולים לקנות משהו שממש יתרום לכם לחיים. או לחיים של מישהו אחר.
זה הפוסט שלי מלפני כמה ימים בעניין (16/7/2007), עם עדכונים:
זה לקח קצת זמן, אבל זה קרה - הארי פוטר ה-7, הידוע גם כ-Harry Potter and the Deathly Hallows, הודלף לאינטרנט.
כל העמודים של הספר, וגם האפילוג, צולמו במצלמה דיגיטלית על ידי אלמוני והופצו לכל דורש ברשת. לא מי יודע מה איכותי, אבל קריא. ועכשיו הרבה אנשים יודעים מה קרה בסוף.
מי שרוצה לראות, יכול לעשות את זה בקלות. קודם כל, זה נמצא בביטורנט (היה פה לינק שלא עובד יותר). ודבר שני, חיפוש אינטיליגנטי של Harry Potter Leaked בכל מנוע חיפוש, יוביל אתכם ללינקים של שרתי הורדות ברחבי העולם.
הספרים יימכרו בכל מקרה. אבל נחמד שעדיין יש מי שעוקץ.
| |
הפיסקה הראשונה ב"הארי פוטר" השביעי
שוחררה לחלל האוויר הפיסקה הראשונה בספר האחרון של הארי פוטר - Harry Potter and the Deathly Hallows. יופי, ככה אפשר יהיה לזהות את סריקות ה-PDF המזויפות. ולהלן הפיסקה:
Chapter One. The Dark Lord Ascending.
The two men appeared out of nowhere, a few yards apart in the narrow, moonlit lane. For a second they stood quite still, wands pointing at each other's chests: then, recognising each other, they stowed their wands beneath their cloaks and set off, side by side, in the same direction. "News?", asked the taller of the two. "The best," replied Snape.'
תרגום זריז כי אין לי עצבים, וגם אין פה פרטים מרגשים במיוחד:
פרק 1, עלייתו של אדון האופל (יעני וולדמורט)
שני האנשים הופיעו משום מקום, מרחק מטרים ספורים זה מזה, בשביל הצר המואר באור הירח. במשך שנייה אחת הם עמדו דוממים, כשהשרביטים שלהם מכוונים אחד לחזהו של השני. לאחר שזיהו זה את זה, הם החזירו את השרביטים אל מתחת לגלימות שלהם, והחלו ללכת זה לצד זה, לאותו כיוון.
"חדשות?", שאל הגבוה מבין השניים.
"הטובות ביותר", ענה סנייפ.
-
המקור הוא, אגב, סרטון שבו רואים את הטקסט המונח בידיה של רולינג.
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |