פעם קראו לטניס "הספורט הלבן". ולא בגלל הבגדים הלבנים או הקווים הלבנים על מגרשי הדשא הצחים בלונדון. קראו לזה הספורט הלבן כי רק עשירים ומיוחדים שיחקו טניס, ולמעמד הפועלים לא היתה כניסה לתחום.

וקראו לזה הספורט הלבן, כי מי שהיה שחור לא שיחק אותו, ואם שיחק - אז בשקט ובצינעה. והנשים? זה בכלל היה עניין בפני עצמו - בכלל עשו להן טובה שנתנו להן לשחק. ואם הן כבר שיחקו, אז בשקט, ליידי-לייק, בצורה עדינה ובלי פראות. ובחצאיות לבנות, קטנות ומעודנות.

היום, לעומת זאת, יש את האחיות וויליאמס, שעושות מספיק רעש בשביל כל המין הנשי.

והנה סרינה וויליאמס, כפי שנתפסה ב-US Open (לא שכחתי שהתחיל, באמת), לבושה בדיוק ההיפך מהמקובל והמבוקש, עושה צלצולים כהרגלה ושמה זין על כולם, במראה של מלכה בדאנג'ן המקומי. רק שוט חסר לה.

טוב, כשיש לך חוזה של 50 מיליון דולר עם נייקי, אתה באמת לא צריך לדפוק חשבון לאף אחד, גם לא לספורט הלבן.

נדמה לי שקוראים לו פלג רוטברג, ושהוא האח של... גם כחול לבן יכול להיות נחמד.

לצערי הרב, עקב מחלות ושאר מרעין בישין, יצא לי בזמן האחרון לבלות זמן איכות בקופת החולים הקרובה לביתי. התופעות האנתרופולוגיות שמסתובבות שם ראויות לכמה הערות, תהיות וגלגולי עיניים:

מי הגאון שחשב לשים בחדר ההמתנה שירים כמו "על הברכיים" ו-"Unite Euro" ועוד שירי אירוויזיון? אתם מנסים לרפא אותנו או להרוג אותנו?

אני לא יודעת מי סוכן המכירות של ויאגרה באיזור המרכז, אבל הוא עושה עבודה מצויינת - כמעט בכל מסדרון ומשרד רופא יש פריט ויאגרה כלשהו - מראה, שעון או סתם שלט. יכול להיות שמישהו פה מקבל כסף מתחת לשולחן?

אבא שיוצא ממשרד רופאת הילדים עם ילדה על הידיים, קורא לה "מפלצת" ומסתלק משם בעצבים - זה לא צריך להדליק כמה נורות אדומות אצל הרופאה? או שהעובדה שהילדה צרחה בטירוף, משל הראל סקעת זימר לה באוזן בלי הפסקה, בכל זמן השהייה אצל הרופאה מאמתת את הצהרת האב וצריכה להדאיג אותי לגבי הרופאה עצמה?

שלט ביציאה מהקופה: "מחקר מוכיח כי ראייה טובה משפרת את ההישגים בלימודים". כן, כי ילד שלא רואה מה כתוב על הלוח, סביר להניח שתהיה לו בעיה בכיתה. באמת?! בחייכם! וואו! אבל בשביל זה צריך מחקר אקדמי וים של שלטים צבעוניים - כדי להסביר לנו שצריך אשכרה לראות כדי ללמוד.

מישהו צריך לשים שלט בקופות החולים: "חולה יקר! אצלנו, אתה הדבר החשוב ביותר. לכן, לזמן אין משמעות". או במלים אחרות - הזמנת תור מראש? הגעת בזמן? אתה אידיוט. עכשיו שב ותחכה.

אין ספק שמרפאות לא נותנות לי הרגשה של בריאות. למה תמיד יש לי תחושה שמיליארדי חיידקים קטלניים מסתובבים באוויר במרפאות האלה? היום התעטשה לידי מישהי בתור לרופאה. הייתי בטוחה שיש לה חיידק טורף ושכדאי שאתחיל לעבוד על הצוואה שלי.

ובאמת, העיקר שנהיה בריאים.

חזרנו, וכבר אני לא יכולה לנשום. שמישהו יתקן את האוויר בעיר הזאת, לעזאזל.

בקרוב אצלול עמוק.

וגם הפעם אין תמונות.

שמש, מים, ים שמים, בירה, דגים, אלמוגים. העולם. הטבע. השקט, השלווה הפנימית. המלח.

החום.

היובש.

האוויר הדחוס.

למה אני לא עושה את זה יותר? הרי זה עושה לי כל כך טוב, כל כך מרגיע אותי ונותן לי כוחות.

יהיה יותר. חייב להיות.

עיר השמש הנצחית, בירה, ים ובלאגן.

ילד מפליץ עלי בתור לקולנוע, אבל נניח לזה עכשיו.

ואתה תמיד שם, ונעים לגלות את זה כל פעם מחדש.

רק תראו ביחד עם מי אנחנו נמצאים בטבלת המדליות, מי מעלינו ומי מתחתינו. אז מי אמר שכאן לא שווייץ?

המספר הראשון משמאל הוא כמות מדליות הזהב. אחר כך כסף, ארד וסה"כ.

אין ספק שמדובר באירוע נפלא ורב-משמעות. לא רק למי שאוהב ספורט, אלא לכל מי שהמילה "ישראל" עושה לו משהו. זה יהיה מאד כיף לשמוע את ההמנון שלנו באתונה (בהנחה שהם לא "יתבלבלו" וישימו במקום המנון של טרינידד וטובגו), ונהדר לראות את הדגל שלנו מתנופף מעל שאר הדגלים.

מצד שני, אני מנסה לא להיות גלותית מדי - דגל, המנון, מדינה, שואה. כל הקישורים שכל מיני אנשים עושים עכשיו, כל הדימויים של מלחמה, מאבק, 2000 שנות... תעזבו אתכם מזה. ספורטאי ישראלי צעיר, בספורט מודרני ואפילו "אקסטרימי" מביא זהב לישראל. זהו. יפה, כבוד, מצויין. לא "נצחון על כל הגויים". רדו מהעצים של האנטשימיות והנאציזם, זה לא קשור עכשיו.

והערה אישית - שמחתי כמו כולם על הזהב, אבל אני חייבת לציין שהארד של זאבי ריגש אותי יותר. למה? לא יודעת להסביר. כל הכבוד לשניהם, בכל מקרה. ואולי נראה עוד איזה מדליונת קטנה משארית הפליטה שלנו באולימפיאדה? איזה ארד קטן בקיאקים? כסף בטקוונדו?

אל-אל ישראל וכאלה.

יש לנו זהב!!!