אני תמיד יודעת מתי לוקה יוצאת לטיול שלה. אי אפשר לפספס את זה. הטיול הקצר של לוקה מלווה תמיד בצעקות ונזיפות, ובטונים בלתי נעימים בעליל - גם לאוזן אנושית.

לוקה היא כלבה שובבה ולא גדולה במיוחד, שמתגוררת בבניין לידי. כל יום אני שומעת את לוקה יוצאת לטיול, ולא בגלל שהיא נובחת, אלא כי הבעלים שלה, בחורה צעירה ועצבנית, מבלה את כל הזמן הזה בצווחות נוסח "לוקה, לא", "לוקה פויה", "לוקה בואי הנה!" ועוד כהנה וכהנה. לפעמים לוקה יורדת לטיול עם בחור צעיר, שגם מחטיף לה איזו כאפה פה ושם, בנוסף לנזיפות הבלתי נגמרות.

למעשה, ברגעים אלה ממש, לוקה זוכה למנת הצרחות היומית שלה, שמכסות כמעט את כל חמש הדקות התמימות של הטיול שהיא מקבלת. לוקה בקושי מספיקה לרחרח קצת מסביב, לעשות מהר-מהר את הצרכים שלה ולחזור הביתה, תוך שהיא סופגת עוד כמה צעקות עד חדר המדרגות.

יכול להיות שלוקה היא כלבה לא צייתנית ולא מאולפת. יכול להיות שהיה כדאי לו הבעלים שלה היו מורידים אותה כשהיא קשורה ברצועה, ולא חופשייה להתרוצץ במדשאה של הבניין. יכול להיות שהיה כדאי שהיו מוציאים אותה לטיולים קצת יותר ארוכים, בהם יתאפשר לה להוציא מרץ. יכול להיות שכדאי שהם ישחקו איתה קצת יותר, יצעקו עליה קצת פחות ויתנו לה קצת יותר תשומת לב חיובית.

כל אחד מוצא את עצמו צווח על חיית המחמד שלו מדי פעם (אלא אם כן מדובר בדגי זהב). מה לעשות, ברוב המקרים, כלב או חתול הם כמו ילדים קטנים, והם עושים שטויות ונזקים, או מרגיזים אותנו. חתולים, למשל, יכולים להביא לכל אחד את הסנטה מריה (אם כי הם עושים את זה בסטייל). ברור שלטובת שני הצדדים, חשוב שחיית המחמד תהיה מאולפת ככל האפשר, כדי למנוע אנטגוניזם ותחושה של סבל אצל שני הצדדים. חיית מחמד היא מחויבות להרבה שנים (במקרה הטוב). היא דורשת תשומת לב, אהבה, מזון, טיפולים רפואיים ויחס. יש אנשים שלא מסוגלים לתת את זה, ומצפים שחיית המחמד שלהם תהיה כמו פסל סביבתי מעוצב ותקשט את חייהם ללא כל מאמץ מצידם.

לוקה לא נראית מוזנחת או עצובה. היא נראית כלבה שמחה ודי מטופחת. כלבים נוטים לשמור אמונים לבעלים שלהם, גם אם אלה לא מתייחסים אליהם טוב במיוחד. אני מניחה שגורלה טוב יותר מכלבים עזובים, כלבים בעמותות או כלבים אצל בעלים מרושעים שמתעללים בהם. ובכל זאת, בכל פעם שקולה הכעוס של אמא של לוקה נשמע ברמה בשכונה, אני מתכווצת קצת. כמה אפשר לצעוק על כלבה אחת קטנה? למה 95% מזמן הטיול שלה צריך להיות מלווה בנזיפות? ואם ברחוב הם צורחים עליה ככה, מה קורה בין ארבעת כותלי הבית?

העמותות למען בעלי חיים קורסות מהעומס. אלפי כלבים וחתולים כלואים בכלובים ואין להם בית, אין מי שייתן להם חום ואהבה - הם רק שורדים, וזהו. חיית מחמד יכולה להביא הרבה שמחה וצחוקים לבית של כל אחד - אבל האמת העצובה היא שלא כל אחד צריך לאמץ כלב או חתול, כמו שלא כל אחד צריך להביא ילדים לעולם.

יכול מאוד להיות שגורלה של לוקה שפר עליה, והיא אומצה מעמותה כלשהי וקיבלה בית (אם כי לא חם במיוחד). כנראה שטוב שהיא בבית מוגן ולא ברחוב, אבל סביר מאוד להניח שללוקה היה הרבה יותר טוב בבית אחר, ולא בין הקירות של מקום שבו היא, אולי, לא כל כך רצויה.

אייזיס היא גורת חתולים בת חודש וקצת, שהגיעה אל מתחת לאדן חלוני לפני זמן מה - אין איש יודע איך ולמה. היא כמובן זוכה לטיפול מסור, אוכל, מים, משחקים, פינוקים ויכולת לצוד את הבהונות שלי - אבל אני רוצה למצוא לה בית חם.

אייזיס היא טריקולורית שובבה, מצחיקה ומדהימה ביופיה. היא אוכלת בעצמה, יודעת לעשות צרכים בארגז חול ולבדר קהל אנושי בלי מאמץ בכלל. היא בעלת בטחון עצמי לא מבוטל ויכולה להסתדר גם בבית עם חתולים אחרים - (לאחר תקופת הסתגלות מתאימה, כמובן) - בשלב זה בחייה היא משחקת בשמחה עם גורים גדולים אחרים שנמצאים פה בסביבה.

הרבה אהבה וליקוקים קטנים ומתוקים מובטחים למי שיאמץ אותה. היא באמת גורת חתולים מקסימה שתשמח את כל מי שייקח אותה.

אם אתם בעניין של לאמץ חתלתולונת מהממת ומקסימה - אנא צרו קשר. אם לא - העבירו הלאה.

הגורה נמצאת בתל אביב ואשמח להסיע אותה אל המאמצים המאושרים, ולתת כל ייעוץ חתולי אחר.

אלבום התמונות של אייזיס נמצא כאן.

מבוים לגמרי, כמובן, אבל עדיין חמוד!

שתהיה לכולם שנה שמחה ומלאת ריקודים וקפצוצים.