מר. בראון שהיה לבוש בחולצה של "האד האנטרס" ששרווליה נחתכו, ומתחתיהם נחשף קעקוע עם כתובת מוזרה בכתב בלתי קריא, ובמכנס סקיני שחור ,ונעל אולסטאר ישנות שחורות עם צמידים רבים על ידיו, נעמד ועשה פוזה לתלמידיו. "איך אני?" טיילור התרגל לרעיון מהר מאוד "וואוו! מר. בראון יש לי שני דברים להגיד לך אחד: אתה נראה הכי מגניב פה מכולנו! שתיים: אתה ה-מורה! ועכשיו בואו כבר ניכנס!" כולם הסכימו איתו והנהנו בראשם בחיוביות. "אוח איך אתם ילדים מזכירים לי אותי בילדות...." אף אחד מהתלמידים לא יידע איך להגיב אז הם צחקו ונכנסו מאושרים אל הבר. ההופעה התחילה..דממה בבר, העיניים של כולם זוהרות, הלבבות של כולם פועמים במהירות הבזק... חברי הלהקה יוצאים לבמה. ריצ'רד מתחיל לדבר "שלום לכולם! אני ריצ'רד, ואנחנו ה"האד האנטרס", מה שלומכם?!" "..מצויין!!!!!" הקהל התלהב... "אני שמח, ואוווו... אתה שם בשורה 4 באמצע, המבוגר, אני חייב לציין שאתה נראה פיצוץ!!" כולם מחאו כפיים, מר. בראון הסמיק, נעמד וצעק "יו רוק!" , כולם צחקו. המוזיקה התחילה להתנגן.
בזמן ההופעה ריצ'רד הבחין בסוזי...הוא הרגיש משהו שונה...משהו שהוא לא הרגיש כבר הרבה זמן... "אני רוצה להזמין מישהו לבמה לשיר איתי. נמאמנמנמנ...את, היפה משורה 2 באמצע, עם חולצה סגולה ושיער שחור פזור, עלי לבמה" סוזי לא מאמינה למשמע אוזנייה קמה ובריצה עלתה על הבמה, ריצ'רד הציג את השיר שהם הולכים לשיר, והמנגינה החלה. ריצ'רד קירב את המיקרופון אל סוזי דרך הבד, סוזי התקרבה אליו והם התחילו לשיר. בתום השיר ריצ'רד לחש לה לאוזן "ילדה יפה, תפגשי אותי אחריי ההופעה במדרגות מאחוריי הבר" סוזי חייכה חיוך מתוק וירדה מהבמה.
ההופעה נגמרה וכולם פנו ללכת הביתה... חוץ מסוזי, שהתגנבה אל מאחורי הבר. היא כ"כ התרגשה, שהרגישה את הלב שלה יוצא ממקומו...הוא דפק כ"כ חזק שכל מה שיכלה לשמוע באותו הרגע היה בום!בום!בום!... היא התיישבה על אחת המדרגות וחיכתה....
בינתיים ריצ'רד התחמק מחבריו ויצא מאושר החוצה. הוא ראה אותה שם, יושבת לה תמימה ומחכה לו...החיוך מצא את עצמו שוב על פניו...ריצ'רד הרגיש מוזר...הלב שלו דפק במהירות, לראשונה בחייו הוא התרגש...הפרפרים בבטנו לא הפסיקו להציק...וככל שהוא התקרב אל סוזי ההרגשה שלו התחזקה... הוא הגיע אליה...התיישב לידה וחייך... "היי" אמרה סוזי וחייכה "היי ילדה יפה" אמר ריצ'רד, סוזי הסמיקה ואמרה תודה..."ילדה מנומסת את, אני רואה..." סוזי פרצה בצחוק..."מה? עשיתי משהו לא בסדר?" "לא דווקא להפך, גרמת לי שוב להתחיל לחייך". לאחר שיחה לא קצרה ביניהם ריצ'רד הרגיש רגשות חזקים ביותר....הוא התקרב אל סוזי וקיווה שהיא תשתף פעולה... הנשיקה התקיימה....
סוזי הרגישה לא נעים...היא חשבה שהיא ממהרת מידיי..."אנ..אני מצטערת..אבל אני חושבת שעדיף שאני אלך...." היא קמה ומיהרה לעזוב את המקום... הוא רץ אחריה ועצר אותה...."רגע!חכי! אל תלכי...בבקשה ממך...או שלפחות תני לי ללוות אותך לביתך..." הם נעמדו אחד מול השני...."אנ..אני לא יודעת...." סוזי הייתה אבודה אך בו בזמן שקועה בו כ"כ.... "אני לא יודע אם זה נכון לומר את זה עכשיו..אבל מהרגע שראיתי אותך הרגשתי אחרת....החיוך לא יורד לי מהפנים....אני מתרגש בפעמים הראשונות בחיים שלי...וכן, אני מאמין באהבה ממבט ראשון. בבקשה תני לי לפחות להכיר אותך..." דמעות נראו בעינייה של סוזי.."זה הדבר היפה ביותר שמישהו אי פעם אמר לי" "לא התכוונתי לגרום לך לבכות..בבקשה ילדה יפה אל תבכי...." הוא אימץ אותה אל גופו והם התחבקו....
_________________________
מקווה שאהבתם...=]
גיבו לי בבקשה :)
ערב טוב והמשך שבוע רטוב וגשום!וחמים מתחת לשמיכות הפוךXD ]
יום זיכרון לגנדי...שנרצח ע"ד חבורת מחבלים [נראלי..] ביום הולדת אשתו..במלון בירושליים.... ת.צ.נ.ב.ה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
meeeee_XD