לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

3> הסיפור שלי 3>




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 2:"השקט שלפני הסערה"..


פרק 2:"השקט שלפני הסערה"..
נכתב על ידי 3> הסיפור שלי 3> , 26/4/2008 16:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 2:"השקט שלפני הסערה"..


 

בן פקח את עיניו והביט בשעון השעון הורה על השעה 7:00 בן קם ממיטתו ופנה אל האמבטיה

 

הוא עשה את כל סידוריי הבוקר שתה במהירות קפה התלבש במהרה ויצא אל העבודה

 

אושרי לעומתו קם בשעה 10:30 "החיים הטובים"כמו שאומרים אז זהו שלא

 

הוא נכנס במהירות אל האמבטיה ועשה את סידוריי הבוקר לאחר מכן הרתיח את המים בקומקום ופנה להכין לו קפה

 

לאחר ששתה את הקפה הוא פנה במהירות אל חדרה של שירי הוא הביט בה שוכבת שם מתנשמת בכבדות

 

פתאום הוא התחיל להרגיש מעט צמרמורות הוא לא הבין למה זה קורה לו ,לאחר כמה דקות הצמרמורות והפרפרים בבטנו פסקו

 

הוא המשיך להביט בשירי ולאחר כמה דקות הוא ראה שהיא פקחה את עינייה ומבטם הצטלב "בוקר טוב נסיכה"

 

אושרי אמרבחיוך

 

"בוקר טוב" שירי החזירה לו בחיוך קורן וזוהר ואז כשהיא חייכה הצמרמורות והפרפרים שבו אל בטנו

 

ואושרי הבין מה גרם לזה כנראה שאת באמת מיוחדת שירי אם זה מה שאת גורמת לי להרגיש חשב בראשו בזמן הזה שירי

 

הביטה בו והוא בה היא לא הבינה מדוע הוא חולם

 

אז היא פשוט קמה עברה לידו חייכה שוב ויצאה מהחדר היא באה לפנות אל האמבטיה רק שלא כל כך זכרה היכן היא נמצאת

 

"אממ אושרי איפה האמבטיה?" שירי הסתובבה ושאלה בחיוך מובך אושרי חייך אליה חזרה התקרב אליה ולחש באוזנה

 

"מאחורייך,את עוד תתרגלי לזה."

 

"תודה" שירי החזירה ונכנסה אל האמבטיה לאחר כמה דקות היא יצאה מהאמבטיה והלכה אל עבר המטבח פתחה את המקרר

 

הוציאה בקבוק קולה ומזגה לה והחלה לשתות

 

"אז אני מבין שאת לא בעניין של קפה?" אושרי שאל.

 

"אממ אני כן אבל פשוט בחום הזה לא כל כך בא לי וחוץ מזה אם יש קולה על הבוקר אסור לפספס אותה" שירי ענתה וחייכה

 

"או-קיי"אושרי השיב בחזרה.

 

"אז למה אתה לא בעבודה?" שירי שאלה .

 

"זה היום החופשי שלי"אושרי השיב

 

"אה..אוקיי" שירי אמרה.

 

"תגידי בא לך אולי לבוא איתי לסופר אנחנו צריכים פה כמה מצרכים ובדרך גם ניכנס ונקנה לך קצת בגדים מה את אומרת ? "

 

שמתי לב שאין לך המון בקולקציה

 

" אממ או-קיי "היא השיבה.

 

"מצוין ,אז לכי מהר תתארגני כי חבל על כל דקה אני גם רוצה שנחזור מהר "אושרי אמר.

 

"בסדר" שירי השיבה והלכה במהרה אל חדרה ,היא נעלה את הדלת פשטה את הבגדים שהייתה איתם והחליפה למכנס ג'ינס קצר עם הקרעים שלה כמו שהיא אוהבת היא שמה גופיית סבא ורודה ונעלה כפכף ורוד פשוט היא התאפרה קצת שמה לובלו אדום מעט סומק ומסקרה ויצאה מחדרה.

 

אושרי כבר ישב והמתין לה בסלון לאחר כמה דקות הוא שמע אותה יוצאת הוא הביט בה מתקדמת במסדרון הבית הולכת לאט לאט העיניים שמוטות אל הרצפה ואז כאילו שהבחינה שהוא בוחן אותה הרימה מיד את עינייה וראתה אותו מביט בה היא חייכה חיוך עדין והתקרבה אל הסלון.

 

"אז יוצאים?" שאלה.

 

"כן,בואי"אושרי השיב.

 

הם יצאו אל הרחוב וקודם הלכו לקנות מעט בגדים בשבילה כמה שהוא הבטיח לה הוא הרגיש כאילו שהם זוג

 

הוא עזר לה לבחור כמעט את כל הבגדים היא הייתה מעט נבוכה הוא כל הזמן החמיא לה ואמר לה כמה שהיא יפה

 

וכמה שהגי'נס הזה מהממם עליה וכמה שהחצאית מתאימה לה ויושבת עלייה בול.

 

לבסוף לאחר שעה וחצי של קניות הם יצאו מן החנות

 

"תודה, תודה רבה אושרי זה יפה מצידך ומצד בן לשלם עליי ככה ,תודה"

 

"זה כלום באמת,ובבקשה ומתי שתרצי תגידי לי נלך ביחד לעשות שופינג טוב מאמי?" הוא אמר כמו פאקצה ושירי החלה לצחוק

 

"נשמעת כמו פרחה זולה אבל ממש ממש זולה"היא אמרה והמשיכה לצחוק.

 

"מה לא ידעת שירו'ש כפרה?אני באמת פרחה "אושרי אמר והם החלו לצחוק

 

"טוב בואי יש לנו עוד לעשות קניות בסופר"אושרי אמר

 

הם נכנסו אל הסופר לקחו את כל המצרכים שהם נחוצים להם וחזרו הבייתה.

 

"וואו,זה היה מתיש טוב תקשיב לא עשיתי כזה כושר כבר חודשים"שירי אמרה ונחתה בעייפות על הספה.

 

"טוב,אני שמח שלפחות אני מכניס אותך קצת לכושר".אושרי השיב

 

"טוב אני אלך למקלחת " שירי אמרה

 

"רגע,את רוצה שנזמין משו לאכול?מה באלך פיצה?סיני?הכל הולך".אושרי אמר

 

"אממ פיצה בבקשה" שירי ענתה

 

"אוקיי אני שם פטריות וזיתים בסדר?"אושרי שאל

 

"מצוין זה מה שאני הכי אוהבת"שירי השיבה

 

"גם אני זה הכי טעים"אושרי השיב

 

"טוב אז אני באמבטיה"שירי אמרה והלכה לכיוון האמבטיה

 

"אוקיי".אושרי השיב

 

בזמן שהיא נכנסה לאמבטיה ושקעה במים החמים הקצף אושרי הזמין את הפיצה והיא כבר הגיעה

 

"שירי שירי צאי מהמקלחת הפיצה כבר פה"אושרי דפק על הדלת ואמר

 

"אז תביא לי אותה לפה בבקשה?אני לא רוצה לצאת עכשיו כיף לי פה"היא אמרה וחייכה לעצמה.

 

"טוב אז אפשר להיכנס?"אושרי שאל ופתאום הרגיש שוב את הפרפרים הוא הבין שקורה לו משהו איתה

 

אבל הוא לא יכול להסביר מה זה.

 

"כן תיכנס"היא השיבה

"

הוא פתח את הדלת נכנס עם הפיצה ו-2 בקבוקי קולה קטנים הוא לא הביט בה עדיין

 

הוא היה עסוק יותר בכך שהפיצה לא תיפול לו מרוב ההתרגשות לבסוף הוא שם את הפיצה ואת הקולה על השיש ליד הכיור

 

והסתובב הוא ראה אותה מביטה עליו במבט כה תמים היא ישבה שמה בתוך האמבט היא מילאה אותה במים בקצף וסבון

 

הוא הגיש לה משולש פיצה עם פטריות והיא החלה לאכול אותו באיטיות כל ביס שלה היו שניים שלו

 

זה היה מחזה שנראה דיי מצחיק אפשר לומר כלומר היא באמבט עם המים והפיצה

 

והוא יושב על השיש מביט בה אוכלת ואוכל גם .

 

לאחר שסיימו לאכול הוא יצא מהאמבטיה והיא יצאה לאחר כמה דקות ופנתה לחדרה היא לבשה את הפיג'מה שלה

 

כבר היה אחריי הצהריים 16:30 אושרי ישב בסלון וראה נמלטים שירי לבינתיים סידרה בארונה את כל הבגדים שאושרי קנה לה

 

היום ואז היא נתקלה שוב במחברת הישנה שלה היא פתחה אותה וקראה שיר שכתבה לפני כמה חודשים השיר היה כתוב על

 

דניאל ,מישהו ששירי אהבה הוא גם היה בפנימייה הוא היה בן 18 והיא התאהבה בו הם היו חברים דיי טובים והיא החליטה שהיא

 

רוצה לומר לו שהיא אוהבת אותו יום אחד היא באמת הלכה אליו הם דיברו ואז היא אמרה לו את זה

 

הוא היה בהלם ובשוק טוטאלי אך הוא הבטיח לה הבטחה אחת לא משנה מה אנחנו תמיד נהיה ידידים ככה הוא אמר מאז אותו

 

יום שהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו הוא התרחק בכל פעם שראה אותה במסדרון הפנימייה היה הוא משפיל את ראשו

 

וממשיך ללכת כאילו היא אוויר היא לא הבינה למה הוא מתייחס אליה ככה הרי היא זאת שהודתה בפניו על אהבתה והיא רק

 

נפגעה מהתוצאה ועכשיו זה כבר לא חשוב היא כבר עזבה ואולי לא תראה אותו עוד לעולם היא הביטה שוב ושוב במחברתה

 

ושוב זה התחיל היא התחילה שוב לבכות והפעם בקול הפעם היא הרשתה לעצמה לבכות בקול בפנימייה כשהיא הייתה בוכה

 

היא בכתה בשקט לא רצתה שאנשים ישאלו מה קרה?ולמה?וכמה? אושרי הנמיך טיפה את הטלוויזיה ושמע אותה בוכה ,הוא

 

הרגיש צביטה בלב ולא הבין מה קורה פה למה היא כל הזמן בוכה.?

 

הוא הלך אל חדרה ומצא אותה יושבת על הרצפה כשגבה מונח על הארון בוכה בכי מעט היסטרי הוא הביט אל תוך עינייה וראה

 

כל כך הרבה כאב"דיי נסיכה קטנה דיי ,אני פה מספיק"הוא לחש לה ואסף אותה אל זרועותיו הוא חיבק אותה בחוזקה כך כמה

 

דקות "את רוצה לספר לי?"הוא שאל  "כן" היא אמרה בקול רועד

 

היה החלה לספר לו הכל ,ל כל מה שכאב לה כשסיימה לספר היא הביטה בעינייו והוא הביט בעינייה

 

"מגיע לך מישהו הרבה יותר טוב מהדניאל הזה"אושרי אמר והמשיך לחבקה

 

"את תראי שהכל יהיה בסדר את תגדלי ותביני שזה לא סוף העולם כל החיים עוד לפנייך תביני את זה,את

 

יפה ,חמודה,ומדהימה יהיו עוד מיליון בחורים שירצו אותך אוקיי?".

 

הוא הביט אל תוך עינייה והיא הביטה בעינייו ואז זה קרה הוא התקרב אלייה שם את ידו על סנטרה והחזיק מעט בפניה ונישק

 

אתה נשיקה רכה,עדינה,ומתוקה זו לא הייתה נשיקה עם לשון אלא רק מגע שפתיים שניהם הרגישו את הפרפרים שבבטן

 

ובעיקר היא הוא היה הנשיקה הראשונה שלה היא שמחה על כך רק שלאחר הנשיקה חיוכה ירד מהפנים

 

"א..אני אנ מצטער" אושרי אמר ומיד קם מהרצפה "זו הייתה טעות פשוט טעות אני מצטער כל כך אני אני חייב לצאת לשאוף

 

קצת אוויר אני אני אחזור מתישהו".

 

הוא אמר ואפילו לא נתן לה לענות היא התרוממה ולא הצליחה להוציא הגה מפיה היא לא האמינה הנשיקה הראשונה שלה הייתה

 

עם בחור מקסים מדהים ורגיש אך עדיין גדול ממנה בחור בן 24 היא לא האמינה אבל שלאחר הנשיקה הוא פשוט יברח היא קמה

 

מהרצפה ופשוט החלה לבכות כמו מקודם רק שעכשיו זה לא היה על דניאל אלא על אושרי היא באמת הרגישה אליו משהו ועוד

 

עכשיו אחריי הנשיקה הראשונה שלה לאחר כמה דקות היא נרגעה והחלה לנשום סדיר .

 

השעה 22:00 כבר הגיעה ואושרי עדיין לא חזר הבייתה ,בן כבר חזר מעבודתו ב-20:00 והלך לישון מוקדם ב21:30

 

שירי רצתה לחכות לאושרי אז היא פשוט ישבה בחדרו על המיטה הניחה את ראשה על הכרית שלו ונשפה את ריחו אל תוך אפה

 

לאחר כשעה נעצמו לה כבר העיניים והיא לא יכלה יותר היא נרדמה על המיטה שלו,מקווה שמחר יהיה יום טוב יותר.

 

בשעה 1:00 אושרי נכנס הבייתה כל הזמן הזה הוא ישב מחוץ לביתו הוא היה בגינה ציבורית ורק חשב לו לבדו עם עצמו הוא

 

נכנס אל המסדרון ובאינסטינקט בסיסי הוא הלך אל חדרה של שירי ולא אל שלו הוא מיד הבחין בחסרונה והתחיל לפחד ולחשוש

 

איפה היא יכולה להיות עכשיו? הוא בא ללכת אל הסלון ולקחת את הטלפון ולצלצל אל המשטרה אך פתאום נעצר אל מול חדרו

 

וראה שדלת החדר פתוחה,בדרך כלל הוא תמיד משאיר אותה סגורה.

 

הוא נכנס אל חדרו והופתע לגלות את שירי שמה רדומה,החלון היה מעט פתוח ואליו נכנסה רוח קרירה ונעימה הירח האיר בצורה

 

מדהימה על החדר הוא הביט עלייה ישנה והפעם בנשימות סדירות ונשימות קלות הוא

 

חייך מעט הבין שזהו הוא התאהב בה ולא יעזור לו כלום

 

הוא רצה להיות איתה מאוד אבל איך זה יתקבל בחברה?מישהו בן 24 עם נערה,ילדה בת 16? מה יחשבו כולם?ועוד שהילדה

 

הזו היא בעצם מאומצת על ידך?לא זה לא יכול לקרות אושרי חשב.

 

אושרי ניגש אל מיטתו וישב ליד שירי שנראתה כל כך שקועה בשינה עמוקה אני חייב להעיר אותה אושרי חשב וחייב להעביר

 

אותה אל החדר שלה בן יהרוג אותי אם יגלה אותה פה

 

"נסיכה?נסיכה קטנה שלי ,שירי שירי קומי נסיכה שלי קומי " אושרי אמר ונדנד קלות את גופה

 

"מה?כבר בוקר?" שירי אמרה ופקחה את עינייה ראתה את אושרי

 

"חזרת" היא אמרה מיד קפצה עליו בחיבוק חם ואוהב הוא חיבק אותה בחזרה כמעט ולא רוצה להרפות מן החיבוק

 

"מתוקה את חייבת לקום וללכת לחדר שלך בן יהרוג אותי אם יגלה שאת כאן" אושרי אמר והביט בעינייה

 

"לא לא רוצה בוא תישן איתי" היא אמרה והכניסה אותו מתחת לשמיכה ועצמה את עינייה

 

"בבקשה תישאר איתי אל תעזוב כמו כולם בבקשה"היא התחננה עינייה היו עצומות אך היא יכלה להרגיש את נשימותיו של

 

אושרי על פניה

והיא ידעה שזה הרגע המתאים עכשיו היא תתנשק איתו ולא נשיקה רגילה אלא נשיקה אמיתית עם לשון

 

"שירי אני לא יכול שתישארי פה בחדר שלי ושעוד נישן יחד זה זה יותר מדי "

 

הוא אמר והרגיש שהיא מתקרבת אליו יותר ויותר היא התרוממה מעט כדי להגיע אל שפתיו והוא לא עצר אותה הוא התקרב

 

אליה גם ונישק אותה אחז בצידי פניה מפחד שמא תעזוב אותו היא הייתה בעננים והוא ברקיע השביעי היא יכלה להרגיש את

 

לשונו בתוך פיה היא נתנה לו להוביל כי ידעה שהוא הרי יותר מנוסה היא הרגישה את שפתיו ואיך הן מעניקות לה חום

 

היא שמה את ידה על עורפו וכך הם התנשקו במשך כמה דקות פה ושם נשמו לרווחה לשנייה והמשיכו.

 

לאחר הנשיקה היא פקחה את עינייה והביטה בעינייו ואמרה"אני אוהבת אותך"

 

"גם אני אוהב אותך אבל זה לא יכול לקרות את חייבת להבין אימצתי אותך את יכולה להיות הבת שלי"

 

שירי החלה שוב לבכות ואמרה לו בלחש"לא אני לא אני רוצה להיות איתך בבקשה אושרי אני אעשה הכל בבקשה אל אל תגיד לי

 

שאנחנו לא יכולים להיות יחד אל תגיד לי את זה בבקשה"

 

היא אמרה והחלה לבכות היא חיבקה אותו חזק והוא אותה עד ששקעו בשינה עמוקה .

 

 

וביום שאחריי הכל השתנה..

 

 

נכתב על ידי 3> הסיפור שלי 3> , 24/4/2008 01:50  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 1


 

הגיע הבוקר היא פקחה את עינייה וידעה שהיום "הגדול" הגיע היום שבו היא יוצאת מהפנימייה המון ילדים היו רוצים להחליפה לצאת משמה זה כמו להרוויח את החיים בחזרה אבל היא רק פחדה פחדה ללכת למשפחה הבאה להיקשר אליהם ואז שוב לחזור אל הפנימייה עם פנים נפולות אל הרצפה .

 

היא הייתה ילדה רגילה לא ממש מיוחדת טיפה נמוכה ,שיער ארוך עם פוני בובה עיניים בצבע חום-דבש לא מובנות

 גוף טיפה חטוב היא לא הייתה שמנה ולא רזה אלא בין לבין.

 

היא פחדה לקום מהמיטה אך ידעה שבעוד כמה דקות אהובה מנהלת הפנימייה תבוא ותקרא לה לכן היא קמה והחלה להתלבש במעט השקעה הרי רושם ראשוני הוא הרושם הכי חשוב כשרואים בן אדם חדש בפעם הראשונה.

 

היא לבשה גי'נס ארוך וצמוד מעט משופשף היא נעלה נעלי בובה שחורות

ולבשה גופייה בצבע חום שהבליטה את עינייה.

היא התאפרה כרגיל מעט עיפרון שחור המון מסקרה כמו שהיא אוהבת ושפתון אדום.

 

לאחר שסיימה להתארגן היא הלכה לבדוק שלא שכחה כלום בחדרה היא לקחה את שני התיקים הקטנים שלה נפרדה מחדרה וקיוותה בליבה שלא תחזור לפנימייה הזו לעולם היא הלכה לכיוון חדר המנהלת שמה היא כבר ישבה וחיכתה לה.

 

בוקר טוב 

שירי אני רואה שהקדמת הבוקר היא חייכה ואמרה לה.

כן מתי אנחנו יוצאות?שירי שאלה.

כבר חמודה אני רק צריכה לארגן את הטפסים ומיד נצא את יכולה כבר לצאת אל כיוון המונית

אהובה המנהלת אמרה בחיוך.

אוקיי אז אני בחוץ שירי השיבה ושמחה בליבה שזהו היא יוצאת מכאן היא חששה ובדרך במונית החלה לחשוב לאיזו משפחה היא הולכת להגיע הפעם .

 

אהובה המנהלת בדרך כלל לא הייתה תמיד מספרת לילדים לאיזו משפחה לוקחים אותם

אך הפעם היא רמזה לשירי כמה רמזים. אז.. המשפחה שאת הולכת להיות בה היא לא כל כך רגילה היא אמרה לשירי

שירי שלא הבינה כל כך את אהובה שאלה

 מה זאת אומרת לא רגילה?

את כבר תביני עוד מעט תביני הכל המנהלת אמרה ושתקה.

הן הגיעו לתל אביב לאחר נסיעה של כמה שעות

המנהלת ירדה יחד עם שירי מהמונית הן נכנסו לבניין ועלו יחדיו במעלית לקומה ה-3 לדירה מס 6

המנהלת צלצלה בפעמון וחיכתה שיפתחו לה

 

שירי שעמדה לצידה הייתה כל כך מפוחדת ולא ידעה מה מצפה לה

פתאום הדלת נפתחה שני גברים שנראים בגיל ה-20 ומשו לחייהם פתחו את הדלת

שירי חשבה שזו סוג של טעות אולי הן טעו בדירה הרי למה ששני גברים בגילם ירצו לאמץ ילדה בת 16?

 

שלום אמרו שניהם יחד

שלום המנהלת אהובה השיבה להם בחיוך

אתם אושרי ובן?שאלה המנהלת

 

כן שניהם השיבו יחדיו תיכנסו הם אמרו ונתנו לשירי ולאהובה להיכנס

 

שירי ואהובה התיישבו יחדיו עם אושרי ובן בסלון

שירי לא כל כך הבינה מה קורה שם היא לבינתיים בחנה את הגברים הם היו נראים מאוד נחמדים ומאוד יפים

 אחד מהם אפילו הסתכל עלייה לא כמו מישהו שהולך לאמץ אותה אבל היא פשוט הרכינה את ראשה אל הרצפה

וחיכתה שהרגע המביך הזה פשוט יעבור .

 

המנהלת אהובה נתנה להם לחתום על כמה וכמה טפסים וכשסיימה היא פנתה אל שירי

 

המנהלת אהובה:אני יודעת שתסתדרי את ילדה טובה ולכל מקרה יש לך את מספר הטלפון שלי

תתקשרי מתי שתרצי אני אתגעגע אלייך אמרה וחיבקה את שירי .

 

שירי:גם אני אתגעגע אלייך תודה על הכל.

 

המנהלת אהובה :אין בעד מה להתראות אמרה ויצאה מין הבית.

 

 

שירי המשיכה להסתכל אל הרצפה ואז היא קלטה שאפילו הם לא הציגו את עצמם

והיא עוד לא הציגה את עצמה

היא הסתכלה עליהם והם עלייה חזרה עד שהגבר שהסתכל עליה מקודם מוזר אמר

 

נעים מאוד אני אושרי ולחץ אתה ידה

 

שירי:נעים מאוד אמרה ולחצה את ידו חזרה

 

אושרי:וזה בן

 

בן התקרב ולחץ את ידו עימה ואמר נעים מאוד

 

שירי:נעים מאוד .

 

המצב היה מאוד מבלבל היא לא הבינה למה שני גברים שנראים כך מאמצים ילדה בת 16 כלומר אין להם חיים?

הם לא צריכים כרגע למצוא אישה להתחתן ולהביא ילדים משל עצמם?

היא התחילה לחשוב כבר שהם הומואים ושקעה במחשבותייה בזמן הזה אושרי היה עסוק בלחשוב עד כמה היא יפה

ואז אושרי אזר אומץ לומר משהו.

 

אושרי:אז כפי שאת רואה פה את הולכת לגור וזה ביתך החדש בואי נראה לך את הבית הוא אמר

 והושיט לה את ידו שירי הושיטה את ידה בחזרה והוא הקים אותה מין הספה הם החלו להראות לה את הבית שלהם טוב שמעכשיו יהיה גם שלה .

 

הם הראו לה ראשית את המטבח המקלחת ואז את החדרים

החדר הראשון היה של בן היא הציצה לתוכו וראתה מיטה זוגית חדר יפה מאורגן ומסודר ליד החדר של בן

 היה החדר של אושרי שהיה מאוד גדול היא נכנסה לתוכו והם שניהם אחריה

 

וואו היא הוציאה מפיה

מה וואו?אושרי שאל

החדר ממש גדול היא השיבה

 

ובאמת היה כך החדר באמת היה גדול היה לו שמה מיטה זוגית הגיטרות שלו מחשב ומדף דיסקים של הלהקות הכי אהובות עליו.

 

אז אממ איפה החדר שלי ?שירי שאלה

בואי אושרי ובן אמרו יחד הם יצאו שלושתם מחדרו של אושרי והלכו חדר ליד חדרו של אושרי

הייתה לה שמה מיטה זוגית גם הם צבעו את החדר בורוד כי ידעו שהולכת להגיע אליהם נערה

 

הוא ממש יפה תודה רבה שירי אמרה

בבקשה אושרי ובן השיבו יחדיו

אלה כל הדברים שלך?,אושרי שאל אותה כשהבחין רק בשני תיקים לא כל כך גדולים

כן שירי השיבה בפנימייה שמה אין לך כל כך הרבה רכוש וגם אם יש לך אז או שגונבים או שלוקחים לך

 

אה, אוקיי אושרי השיב

את רעבה אולי?בן שאל

כן קצת טוב קצת הרבה היא השיבה וצחקה והם מיד אחרייה

אוקיי בואי למטבח נעשה ארוחת ערב

 

הם הלכו לכיוון המטבח בן ואושרי מיד החלו בהכנות לאחר ההכנות הם התיישבו והתחילו לאכול.

 

אז ספרי לנו על עצמך שירי, אושרי אמר והמשיך לבחון אותה כמו שעשה בצהריים כשהיא רק הגיעה

 

מה יש לספר?

 

שירי שאלה ולא הבינה למה הוא בוחן אותה ככה אך היא המשיכה בדברייה

 

 אוקיי אממ אני אוהבת לשיר ולרקוד וזהו בערך לפניכם הייתי אצל עוד  שתי משפחות שהחזירו אותי לפנימייה זו לא הייתה חוויה כל כך נעימה אבל העיקר שזה עבר.

 

אממ אני יכולה לשאול משהו?היא שאלה וקצת חששה מהתגובה שלהם

 

כן אושרי ובן השיבו יחדיו .

 

טוב אז אממ שירי אמרה וניסתה לנסח את זה בצורה היכ טובה שיכלה אבל בסוף נכנעה ופשוט שאלה ישירות

אתם הומואים?

 

אושרי ובן הסתכלו אחד על השני ועל שירי והחלו לצחוק

 

שירי שלא הבינה למה הם צוחקים פשוט שתקה וחיכתה שהם יפסיקו ואז יענו לה בחזרה.

 

לא לא לא ולא אושרי אמר והמשיך להתפקע

 

אז אני לא ממש מבינה למה שבחורים בגיל שלכם ירצו לאמץ ילדה בת 16? כלומר עכשיו אתם רק בונים את החיים שלכם בני כמה אתם?אם אפשר לשאול.

 

טוב דבר ראשון בן ענה אנחנו בני 24 ודבר שני הוא שאנחנו חברים ממש טובים כבר מהתיכון ואנחנו באמת לא יודעים לאן החיים האלו יקחו אותנו אבל לבינתיים רצינו לאמץ אנחנו לא חושבים שאי פעם נתחתן ונביא ילדים אז בגלל זה גם אימצנו נערה בגיל שלך כלומר את כבר בוגרת פחות או יותר הבנת?

 

כן הבנתי שירי ענתה.

 

אז תראי שירי בן התחיל להגיד אותי את לא תראי כל כך הרבה בבית אז את תהיי המון עם אושרי אני עובד מהבוקר עד הערב אושרי עובד מ-9 בבוקר ועד 4 ככה שהוא נמצא כאן יותר את לבינתיים בחופש גדול קחי את הזמן שלך ויש פה תיכון קרוב אז אנחנו כבר נרשום אותך עכשיו תראי בקשר לכל בעיה שתהיה לך אני כבר אומר מעכשיו אל תהססי לפנות אלינו ולדבר איתנו על הכל תיקחי אותנו בתור אחים או חברים קרובים לא בתור אימא ואבא אוקיי?בן שאל בחיוך.

 

אוקיי שירי השיבה בחיוך

 

לאחר שסיימו לאכול שירי הלכה אל חדרה והחלה לסדר את הבגדים ואת דברייה בארון עד שפתאום בן נכנס לחדרה

 

בן:היי

שירי:היי

בן:רק רציתי להגיד לך לילה טוב אני הולך לישון ומחר את נמצאת עם אושרי זה היום החופשי שלו ככה שאם את רוצה משהו תבקשי ממנו אוקיי?

שירי:אוקיי תודה רבה בן

בן:בבקשה מתוקה לילה טוב.

שירי:לילה טוב.

 

כשבן נכנס לחדרו וסגר את הדלת

אושרי עוד היה בסלון הוא קם והלך לכיוון חדרה של שירי

שם הוא מצא אותה יושבת על הרצפה עם הגב על הארון היא הסתכלה במחברת מעט ישנה וכתבה שמה משהו

הוא שם לב שהיא בוכה אבל לא בקול אלא בשקט הוא נכנס אל החדר התיישב לידה היא שמה לב אליו ומיד סגרה את המחברת והביטה אל הרצפה

 

אושרי:מה יש?למה ילדה יפה כמוך בוכה?קרה משהו?

שירי:לא כלום,פשוט סתם זה זה יעבור אני מקווה.

אושרי :אוקיי בואי הנה .

 

הוא פתח את ידיו שירי נפלה אל זרועתיו הגדולות והוא חיבק אותה חיבוק מחמם לאחר ככמה דקות אושרי שם לב שהיא נרדמה לו על הכתף הוא לקח אותה אל מיטתה הכניס אותה אל מתחת לשמיכה נשק לה במצח ואמר:לילה טוב נסיכה הוא יצא מין החדר והלך לישון בחדרו.

נכתב על ידי 3> הסיפור שלי 3> , 19/4/2008 02:08  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  3> הסיפור שלי 3>

מין: נקבה




563
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל3> הסיפור שלי 3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 3> הסיפור שלי 3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)