Give me chance.

אני לא יכולה,אני לא מצליחה,להכניס לי את הפקודה הזו של להפסיק לאכול הרבה,כל דבר שאני רואה פשוט גורם לי לתאבון,אם בכלל מתישהו אין לי תאבון נו באמת,כל הזמן בלי הפסקה יש לי תאבון.

אני לא יודעת איך להפסיק עם זה.אני חייבת להפסיק לאכול כל אוכל שאני רואה.כל אוכל שאני רואה ואוהבת אני אוכלת אותו ואחר-כך מיד מתחרטת על זה.

בני אדם,אני חייבת עזרה,שמישהו יגרום לפקודה הזאת של להפסיק לאכול להכנס לי לראש ובאמת למלא אותה נכון.

אני לא אומרת שאני לא יוכל כלום,אני כן אבל אני חייבת לעשות בזה סדר.

אני חייבת להרזות כי אני מעל הממוצע במשקל.וזה לא טוב.

זה שסוף סוף פעם אחת ירדתי למטה בשביל לעשות ספורט אך מה זה שווה אם אחרי זה התחלתי שוב לטחון.לטחון ולטחון.

אני אוכלת את הכל עד שזה נגמר.

אני חייבת לשלוט בעצמי ולא יכולה.

שמישהו יעזור לי להכניס את הפקודה הזו לראש.אני חייבת לנצח את האוכל.

תתעעעזזזררררווווו ללליי אני רצינית אני חייבת להחזיר את הימים שבהם הייתי רזה.ימים שכל הבנים אהבו אותי.

אני חייבת לעשות ספורט קבוע,לאכול כל דבר בזמנו וכמה שצריך ולא מעבר לזה.

אני חייבת להשתלט על עצמי.

תעזרו לליי!בבקשה...

אני לא יודעת,זה פשוט מטריף אותי.

המחשבות הללו על המראה שלי פשוט לא מפסיקות לסתובב להן בתוך ראשי.

אני ניראית זוועה.

אני בת שדומה לבן,מזכירה בן וכו'.

אין לי גוף יפה,אין לי גובה שיתאים למשקל שלי.

אני לא מרוצה מעצמי.

קשה לי לשנות את מי שאני מבחוץ,ולא כי אני אוהבת את זה ומנסה להשאיר את מה שאני.אני פשוט מתקשה להשתנות.

שמתי לב שדווקא בגלל המראה שלי הבנים מוותרים על הקירוב שלהם אליי-לא מתקרבים אליי ריגשית.יש לי רק ידידים וידידות,חברות(סוג של).אין לי חבר ואין לי מישהו שיאהב אותי.אני מתחילה לחשוב שהבנאדם שאותו הכרתי וחשבתי שהוא מרגיש אליי משהו או לפחות מתחיל-טעיתי לגביי זה.אני מתכוונת לזה שהוא רק מחשיב אותי כעוד ידידה,חברה שיכול לדבר איתה ולצחוק כמו עם כל האחרים.לא יותר מזה.

כמה פעמים חשבתי על התאבדות ופעם אחת התכוונתי כבר לבצע זאת אך משהו עצר בי ופשוט יצאתי בריצה מהבית והסתובבתי ברחובות.בלי בנאדם שיתמוך בי איכשהו.

אני פשוט לא יודעת,אני פשוט לא זוכרת איך נהפכתי למה שתיארתי עכשיו.זה היה כל כך מהר.בלי לשים לב אפילו לעצמי פתאום אני בנאדם אחר מבחוץ.

-אני רוצה להרזות ושיהיה לי גוף יפה או לפחות נורמאלי והמבנה שלו יהיה נפלא,אני לא יכולה לתת לאף בן לגעת לי בבטן,כואב לי כל פעם שמזכירים שאני שמנה.

-אני די מתחרטת על זה שהסתפרתי,שסיפרתי את שערי הארוך,כנראה בזכותו הבנים לפחות קצת היו מתקרבים אליי ואז עוד היה לי חבר באחת התקופות שהיה לי שיער ארוך.

*אני נראית כמו בן ואני בת לכל דבר,גופי ניראה לא יפה ואני מתביישת לחשוף אפילו את הבטן שלי מול מישהו-גועל*

אני זקוקה לעצות,פתרונות,או אפילו לפחות הצעות לפתרונות.

אני אנסה.

היי לכל מי שנכנס לבלוג וקורא את זה עכשיו.

פתחתי את הבלוג במטרה לספר כל מיני חוויות,רגשות.טוב ורע.שפשוט אני לא תמיד יודעת מה לעשות.

הפוסט הראשון הזה יהיה על בעיה די מסובכת שאין לי פתרון בשבילה.

אני לא יגיד את השם שלי אלא רק את הגיל,אני בת 16.

כרגע אני מתגוררת במרכז וכנראה לעוד זמן לא קצר.

אני מקווה שאיכשהו תוכלו לעזור לי אם יש לי כבר בעיה.

לייעץ לי,למצוא פתרונות,להציע פתרונות.

אני אספר בקצרה ...

*זה התחיל מאז שהוא נגע בי,הדבר הזה שאי אפשר לקרוא לו בנאדם,אני אקרא לו איש,אני שונאת אנשים,אנשים זה רע ובני אדם זה טוב ככה אני מגדירה.

זה לא הגיע עד אונס אם הוא התכוון להגיע לזה ולפי המילים שלו הוא כן.

הוא דחף לי ידיים למקומות אישיים.הוא גרם לי לטראומה לכל החיים.הצלחתי לברוח לחדר המורים אך בדרך נפלתי וירד לי דם,הוא שם לי רגל.

הציעו לי ללכת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה,אבל סלחתי לו הוא שפשוט ישנה סיבה אחרת לא ברורה.

מאז המקרה הזה,אני פשוט מפחדת להתקרב לבנים מבחינה ריגשית,רומנטית או אפילו משהו בסגנון הזה.

אני לא יכולה להתנשק עם בן,לא יכולה שיהיה לי חבר,ועכשיו אני מאוהבת ואני לא רוצה להרוס את הסיכוי שיש לי איתו(עם בן אדם שהכרתי-הוא פשוט נפלא) רק בגלל הטראומה הנוראית שעברתי לפני שנתיים.(אני חייבת לומר שזה לא מורה,זה תלמיד מהשכבה שלי.)

אני רק רוצה שתציעו לי משהו לפתרון,אני זקוקה לעזרה,אני לא רוצה להרוס את הסיכוי שיש לי עם בן אדם שאני אוהבת בגלל הטראומה.*

ניתן להבין מזה שאני קלועה בבעיה מסובכת.

זקוקה לעזרה!

אני מרגישה מועקה.