תודה רבה על התגובות!
אתן מדהימות!!
הפרק קצר...מצטערת...
אני בקושי נמצאת בבית...
בקרוב המשך יותר ארוך..
מבטיחה!

פרק
3
אנה
לא יכלה לראות את עיניו משום שהיו לו משקפיים שחורות ורחבות.
'למה לעזאזל יש לו
משקפיים באמצע בלילה?' היא תהתה בליבה.
'ולמה
זה ניראה כאילו הוא החביא סוס בתוך הראש שלו?'
"את
בסדר?" הוא שאל, גורם לה להתעורר מהמחשבות שלה.
"כן"
היא ענתה לו ישירות.
"מה
את עושה כאן?" הוא המשיך.
"ומה
אתה עושה כאן?" היא זרקה את הכדור למגרש שלו.
"אני
שאלתי קודם" הוא חייך חיוך רחב.
"זה
לא כ"כ עניינך...." היא ענתה.
"טוב
שמעי אבל אם עלית לפה כדי להתאבד בואי דברי איתי קודם!! החיים יפים!! למה ככה? אני
יספק לך פסיכולוג! מה שבא לך! אבל למה להתאבד? ועוד בחורה צעירה כמוך?! בת כמה את
בכלל? 17 ככה לא? אז למ..."
משפטו נקטע ע"י גיחוך מצד אנה.
"לא
עליתי לפה כדי לקפוץ מהגג...ותודה על הדאגה" היא חייכה.
'בטח
עכשיו תבוא לו איזה יציאה מגעילה כמו אצל כל הזכרים' היא חשבה לעצמה.
אך
היא טעתה. הבחור לא הוציא מילה מפיו. הוא לא הזיז את מבטו ממנה.
אפילו שהיא לא
יכלה לראות את עיניו דרך המשקפיים היא יכלה להרגיש את עיניו ממוקדות בעיניה.
"ברשותך...
אני זזה לעבודה.. היה נחמד לדבר איתך" היא אמרה, ובאמת התכוונה לזה.
"איפה
את עובדת?" הוא התעורר מחלומו.
"בסביבה..."
היא אמרה ונעלמה מאחורי דלת היציאה מהגג.
'אויש
איזה מתוקה....' חלפה בראשו מחשבה.
"מה
כ"כ מהר סיימתה את הסיגריה?"
שאל אותו נער שישב על המיטה והיה עסוק בכתיבה.
"לא
אחות קטנה... התחרטתי...תגידי אנחנו יוצאים היום?"
"כן
טום..." ענה לו אחיו וקם מהמיטה לכיוון המקלחת.
"לך
תתארגן" הוא הוסיף וסגר את הדלת.
כולכן הייתן בטוחות שזה ביל,אה?
אנה ראתה את טום כמו בתמונה הזאת אבל עם משקפיים...