"אני לא מאמינה היא בגיל שלי וכבר מעשנת ושלא נדבר רק על זה היא עוד מעשנת בבוקר, אף פעם לא הבנתי את האנשים האלו ,איך אפשר על הבוקר! "[פיכס ריח של עשן ]
ואז היא שאלה את השאלה המתבקשת את חושבת שאת תעשני ?
מי שאלה?
אמא שאלה .
ואני עניתי אני לא יודעת אני לא חושבת שזה משהו שאני מחליטה .
בטח שכה ,רק את מחליטה אם תחלטי לא להתחיל אז החלטת לא לעשן .
אני לא יודעת מגיל קטן זה מסקרן אותי ,אני לא יודעת .
[ובראש עובר לי להגיד ושאול איך תקבלי את זה ? ]
אבלל לא כי אז זה שקוף מדיי .
עוד שבוע, יום אחרי יום כיפור אני טסה מפה
אמן שיכולתי לכתוב שזה לתמיד
אבלל זה סתם יהיה שקר כי זה רק לשבוע וחצי.
כלום זמן ,סתם חופשה קצרה לשכוח מכול הצרות ,ואחרי זה לחזור לבור ענקי שלל קקה ולשאול את עצמנו איך יוצאים ממנו .
איניל כוח לזה כבר רוצה לכתוב ולהמאין שנאי עוברת לשם לתמיד ושיהיה טוב ,שהסוף יהיה טוב ובריא ,בלי לחשוש פשוט שיהיה טוב בלי הרבה סבל .
אפשר ?
נראלי יום הכיפור הכי משמעותי שליי כרגע .
אה ואם כבר מדברים לפני 13 יום חמישי שעבר היה שנה לסבתא .
סוף סוף כי חיכיתי לזה כול כך הרבה זמן עבר כול כך לאט .
היא הלכה ואני לא מעכלת או שכה לא יודעת מה להגיד הוכל כבבר מודחק בבטוח קופסא בראש איפשהו מתחילה להעלות אבק ,ואני שותקת סובלת בשקט .
"אמא אני לא יעשן ,אני כבר מעשנת "