"You only need the light when it's burning low

Only miss the sun when it starts to snow

Only know you love her when you let her go.

Only know you've been high when you're feeling low

Only hate the road when you're missing home..."

מנישמע אנשי ישראבלוג? התחלתי להעריך כל כך את המקום והאנשים, באמת עושה לי טוב לבוא לפה לכתוב, ולכתוב...

אני סתם רוצה לתעד את התקופה האחרונה.

בגדול אני מרגישה כמו ילדה קטנה שהלכה לאיבוד בעולם הגדול, מנסה למצוא את עצמי, ואת כל שאר הדברים המורכבים שמסתתרים מאחורי כל אדם, מנסה לבנות את עצמי ולעשות מעצמי בן אדם שהוא מודל לחיקוי, אני אופטימית וחיובית בעיקר.

שבוע שעבר ביום שני דימיטרי וגאס ולייק מייק באו בפעם השניה לארץ.

לפספס פעם ראשונה זו הייתה טעות, לפספס בפעם השנייה זו כבר טיפשות, ובגלל זה דאגתי לא לפספס!

אני באמת רוצה להתלהב אבל אני לא אתלהב יותר מידי, אני רק אגיד שאני מאוד אוהבת מסיבות, אני בן אדם של מסיבות, אני חוגגת ואני נהנית.

מה שהלך ביום שני לא הייתה מסיבה, זו הייתה חוויה. אי אפשר לתאר במילים את האנרגיה, את האדרנלין, את האש שהאחים האלה הציתו, כל דרוף יותר מטורף מהשני, והרגליים שלי כאבו במשך 4 ימים אחרי. זו הייתה הפקה שכמוה עוד לא ראיתי בארץ, ממש חו"ל, ואני לגמרי מחכה לפעם הבאה!

תאחלו לי בהצלחה, אולי זה יעזור