היי יקרים

החיים בעיקרון על סוג של מאזניים, מצד אחד ההתרגשות בשיאה עוד 13 ימים לגיוס. מצד שני להתגייס זה לא כיף וגם בבית לא כיף.

ככה שהחיים לא כיף נקודה.

יש בי ניצוץ של תקווה בלב שאני לעומת אחרים כן אמצא את עצמי, את החוויה ואת הכיף בכל רגע בשירות בשנתיים הבאות ולא אהיה שבוזה כמו כולם. 

אני הולכת להיות עובדת חדר מבצעים/ סמלת מבצעים/ סמבצ"ית. א נ י זו שיזמה ופתחה קבוצה לסמבצ"יות המתגייסות בפברואר וחרשתי על האינטרנט כדי למצוא אותן אחת אחת, עד כה מצאתי 10. יש לנו קבוצה בפייסבוק ובווטסאפ. ורציתי לשפוך פה כי אני לא יכולה בשום מקום אחר, עוד לא פגשתי אותן אני לא יודעת איך הן או מי הן, הייתי ממש רגועה לקראת המצב החברתי שלי בטירונות, בקורס או בסדיר, אבל אחרי שיש לנו את הקבוצה הזו בווטסאפ אני פשוט מאוכזבת, ערערתי לעצמי את הביטחון בנוגע למצב החברתי שהולך להיות לי שם, אני פשוט לא אוהבת אותן. או שהן חנויות מידי, או שהן שתלטניות מידי, או שהן חשות מידי, או שהן סתומות מידי. יש שם רק אחת שאני יכולה להגיד שהיא באמת אחלה ואליה אני אתחבר אבל מצב השאר, נורא.

מצד שני אלה רק 10 מתוך עוד המון שהולכות להתגייס איתנו אז המצב עלול להישתפר, מקווה, כולי תקווה.

עשיתי את הקניות המרגשות לגיוס, קניתי משקפיים חדשות, ומזוודות, וכל השאר

ובואו נתחיל עם המסע הזה כבררררר

דרך אגב, לי ולכל הבנות כתוב "עובדת חדר מבצעים" עכשיו יש סמבצית חיר ויש סמבצית עורף. אף אחת מאיתנו לא יודעת מה היא הולכת להיות אבל כולנו רוצות חיר כי זה מבצעי, כי נזכה לכומתה של לוחמים ונעליים גבוהות! אז תבקשו מאלוהים, בבוקר, לפני שינה, לפני אוכל, אחרי אוכל, לפני מקלחת, במקלחת, כשהשמש זורחת, כשהשמש שוקעת שאהיה סמבצית חיר!! שיציבו אותי בחטיבה או גדוד בגזרה חמה אש! בבקשהה. אני רוצה רוצה רוצה כומתה של לוחמים ואני רוצה רוצה רוצה נעלי חיר ואני רוצה רוצה רוצה שירות חוויתי, מועיל ומהנה מכל הבחינות ואין סיבה שזה לא יקרה.

רונלי♥