אני כל כך אוהבת את אבא שלי

כל כך אהבתי אותו תמיד

זתומרת זה לא אהבה רגילה, הוא תמיד היה הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם כולו ותמיד יאהב.

מלדבר או לחשוב עליו נוצצות לי העיניים ועולות לי דמעות

והוא אפילו לא מודע לזה שיש לו משמעות כל כך גדולה בחיים שלי

אף פעם לא אמרתי לו שהוא הדבר שאני הכי אוהבת בעולם, או שאני בכלל אוהבת אותו קצת אפילו

גם לא הראתי את זה..

כשהייתי תינוקת הוא אומר שתמיד הייתי מרגישה אותו מגיע וקמה ישר

ועברו כבר 18 שנה שאני חייה, ואני מכילה את האהבה הכל כך גדולה הזאת בתוכי

ורק בתוכי

הוא לא יודע, אף פעם לא אמרתי, אף פעם לא הראתי

והוא בעיקרון נותן את כל החיים שלו, ממש כל יום כל שניה כל נשימה מהחיים שלו בשביל המשפחה שלו

והוא בחיים לא זכה לראות אותי מפגינה אפילו טיפת אהבה

מישהו יכול להסביר מזה אהבה של בת לאבא שלה? או לתאר?

והכאב הזה שאין לי איך להחזיר לו על כל החיים האלה של עצמו שהוא מוותר בשבילי

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי באמת

ועם הרגש הזה שאבא שלי הוא באמת לאורך כל השנים כל הזמן בלי להישתנות לרגע היה הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם כולו

והוא לא יודע 

ואני לא יודעת אם אני אצליח להגיד לו את זה מתישהו.