לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

If This Is The Life


"אף פעם לא תגדל, אתה ילד מבולבל"

Avatarכינוי:  סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

חיחי פרק 13 החמדמד פה P:




Beutiful


היי חברס,

פרק 13 עלה רק עכשיו כי סיימתי אותו הרגעXD

אז מצטערות חמודיזים

3>

[ מסר מהכותבת השניה: מצטערת הייתה לי בגרות בהיסטוריה-כל היום רק למדתי למדתי ולמדתי.

יודעים-כיתה י' לא פשוט!

אבל עכשיו אנחנו נחזור לעדכן יותר (:

ועוד משהו, אני זאת שעושה את התזכורת לפרקים בבלוגים,

ובגלל שאני עוד לומדת לבגרות בלשון, ועוד מעט מתחילה לעבוד,

אין לי כ''כ זמן לעבור בלוג בלוג ולעדכן אתכן.

אז אתן מוזמנות לשמור במועדפים ולבדוק עדכונים, או פשוט להירשם כמוניים.]


דרך אגב

אתם תשימו לב לכמה דברים מוזרים בפרק הזה

אז תנסו לחבר אותו לפרקים הקודמים

ותבינו הכל :]



"תודה ספרד!,כמה אנחנו שמחים לחזור שוב,תודה על כל התמיכה,מעריצים!" צעק ביל בהתלהבות מהבמה ושלח נשיקה

לקהל,צעקות נשמעו מכל עבר,הבכי המר שהבנים לא תמיד היו שמחים להקשיב לו,עיניים נוצצות מהתרגשות

בהו בהם מכל עבר,

"הופעה מעולה חבר'ה" אמר אחד מאנשי הצוות

ליד המלון חיכו מעריצים וכתבים מכל העולם

הם היו עמוסים מתמיד,עוד צילומים,עוד הופעות,עוד ראיונות

"איזו הרגשה נפלאה,כמה טוב להיות רווק"אמר גוסטב כשמדגיש את המילה רווק,והצטרף לבנים לכוס שמפניה לכבוד החגיגה

טום כמובן חטף את הטלפון לידיו,הוא לא יכול להיות כלכך רחוק מאלכס ולא להשתגע,

הם הוכתרו כזוג השנה,ומצפים לילדם הראשון שלהם,אלכס תמיד מקטרת שהיא לא יודעת מה היא תעשה בלידה,

כולם אומרים שללדת את התינוק הראשון תמיד הכי כואב.

הם חזרו יחדיו למלון,טום נשאר בחדרו ,גוסטב וגיאורג יצאו לבדוק את העיר מדריד, ביל לא יכל לשאת את העייפות ופשוט נרדם.

____________________

"11:00בבוקר?!,טום,אנחנו מאחרים לצילו.." ביל הפסיק את דבריו,כשראה שהוא לא בחדר המלון

מסביבו אין זרי פרחים,ולא מכתבי אהבה לוהטים,לא בגדים מפוזרים,ולא מוצרי שיער יקרים

הוא היה בחדר שלו,בחדר הקטן שלו,מצידו הונחה תמונה משפחתית ממסגרת עץ,ממולו פוסטר ישן,לא האמין למראה עיניו ואמר בלחש

"חלום.." היה קשה לו להאמין,כנראה שזה בגלל שזאת היתה פעם מציאות ישנה,הוא ירד במהירות לחדר האורחים,מקווה שטום כבר שוכב

בבטלנות על הספה החדשה מעור ורואה את אחד מסרטי הדיוידי הישנים שלהם,חדר האורחים היה ריק,הוא תהה לעצמו

איפה אח שלו,הוא התחיל לעלות חזרה,חדרו של טום היה פתוח ומיטתו מסודרת,

"דווקא עכשיו טום?"

מלמל בכעס ונכנס לחדר האמבטיה סוגר בעצבנות את הדלת

ביל פתח את המים,נותן להם לזרום בזמן שמצחצח את שיניו,מסתכל על עצמו שניות אחדות ,מעקם את פרצופו

תוהה לעצמו כמה שהתבגר,מלטף את סנטרו,מרגיש זיפים דוקרניים,מקרב את פרצופו למראה,אותם עיניים חומות בהירות שהיו גורמות לכל אחת למצוא את עצמה על הרצפה,

אותן שפתיים צרות,בוחן בעצמו כל תו ותו,מעביר את ידו בשיער הארוך אשר הגיע קצת אחריי הכתפיים

"אני הולך לעשות קרחת" אמר בלחש מצחקק תוך כדי שפושט את בגדיו

______________________________________

יום חמישי,יום חופשי של אלכס,אנג'ל הלכה היום לגן אחרי שנעדרה שבוע,אלכס ניצלה את הזמן שהיא לא בבית לישון מעט

אך יד שניערה את כתפה גרמה לה להתעורר,היא פתחה את עיניה באיטיות רואה במטושטש את אדי רוכן מעליה,על פניו חיוך רחב

היא החזירה לו בחיוך קטן,מנסה להבין מה רצונותיו

"בוקר טוב" לחש לה באוזן,נושך אותה בעדינות

"בוקר." אמרה בשקט

הוא שם את ידיו על מותניה

והתחיל לנשק את צווארה,אך היא לא זרמה עם מעשיו,היא לא רצתה בזה היא לא סבלה את מגע גופו

לא סבלה כשפיו נגע בשלה,כל בחורה היתה מתחלפת איתה,אדי היה בחור גבוה,שרירי , רחב כתפיים

אבל לא בזה היה העניין,אחריי כל מה שקרה בינהם לא יכלה להחזיר הכל אחורה.

היא נפלה למחשבות,כשאדי כבר התחיל להפשיט אותה,היא נגעה בידו בעדינות,מראה לו שהיא לא רוצה להמשיך

הוא הרים אליה את מבטו המבולבל,והיא רק הנידה את ראשה בשלילה מנסה לקום אך הוא משכיב אותה מנסה שוב.,

"דיי" ביקשה

הוא קם , ניגש לפתח הדלת מסתכל עליה בגועל מפנה אליה את גבו המקועקע ויוצא

היא עברה למצב ישיבה,מחבקת את ברכיה מניחה את ראשה,מרגישה רע שסירבה לו,היא גם לא רצתה לקום אחריו,אך נכנעה

וקמה ממיטתה הולכת אל עבר המדרגות יורדת בשקט נאחזת במעקה עוצרת מביטה עליו,הוא לבש גופיה לבנה שהבליטה את גופו עוד יותר,

הוא קרא את עיתון הבוקר,לפתע ראה שהיא עומדת ומביטה עליו העיף אליה מבט בעיניו החומות,היא סימנה לו עם היד לבוא ועלתה לחדר.

___________________________________

טום קם מוקדם בבוקר,פתח לאט את התריס קרני השמש ליטפו את פניו,הוא הביט החוצה

אנשים הולכים,יוצאים,נכנסים נהנים ממזג האוויר המקסים,

הוא ראה מזווית עיניו את הגיטרה שלו היא עמדה בפינה

שכבת אבק דקה נחה עליה, הוא לא נגע בה זמן רב,כל סגנון החיים בשנה האחרונה הזאת,גרמו לו לשכוח מהמוזיקה

אבל הוא לא הצטער לרגע על מה שחווה,שיכרון עד לאובדן חושים ,מסיבות נוצצות, שינה ללא הרף,לזה הוא וביל חיכו

תגמול על העבודה הקשה שלהם,הם תמיד ידעו שזה הגיע להם,ולא תיארו לעצמם שיהיה להם כלכך קשה לחזור חזרה לשגרה

ולקריירה,המחשבות הללו העציבו את טום והוא רצה לנסות להעסיק את עצמו במשהו אחר לכן החליט

להתאמן קצת הוא התיישב על המיטה לקח את הגיטרה לידיו

והתחיל לנגן בה,מרגיש שוב את אצבעותיו שורפות כאשר מנגנות באיטיות על המיתרים,אבל זה לא הפריע לו

התחושה היתה טובה מדיי,הוא ראה את אלכס מולו היא צחקה,ומחאה לו כפיים ועודדה אותו לא להפסיק

חיוך עלה על שפתיו,הוא הרגיש שוב כמו ילד בן 13 אשר התאהב בפעם הראשונה,הוא היה כה רציני לגביה.

הוא הניח את הגיטרה בצד,והבטיח לעצמו לנגן בה לעיתים קרובות יותר

טום רצה לצאת החוצה להרגיש את הבוקר,לנצל את האווירה הרעננה,ואת הרוח הקרירה

לראות את הדוור עם חיוך על פניו מחלק דואר לתושבי המבורג,את החנויות נפתחות,ולהנות מציוצי הציפורים שבדרך כלל היו מוציאים אותו מדעתו

הוא ירד במהירות למטה אך לפני זה עבר ליד חדרו של ביל

הוא ראה אותו מתהפך במיטתו אך חיוך היה פרוס על פניו טום הניח לעצמו שביל רק חולם חלום טוב והמשיך בדרכו

מחפש את מפתחות המכונית שהפעם שכבו על שולחן המטבח ,ונכנס לקאדילק המפואר שלו

הוא פתח את החלון במכוניתו לרווחה והפעיל את הרדיו,בשעות האלה בדרך כלל לא ניגנה מוזיקה אלא חדשות הבוקר,טום לא רצה

להעביר תחנה והחליט להאזין עד הסוף בישביל לשמוע התחזית לאותו היום

השדרן מסר שבצהריי היום יכול לרדת גשם קל,אך בלילה הטמפרטורה תהיה נעימה יותר,

זה שימח את טום כי הוא אהב לפעמים לצאת ולהביט על הכוכבים הזהובים

הוא רצה ליסוע לביתה של אלכס אך פחד שהיא תשים לב אליו ותחשוב שהוא פסיכופט שעוקב אחריה

אבל הוא החליט לקחת את הסיכון ונסע לכיוון ביתה בתקווה שאולי היא תסתובב ברחבי הבית והוא יצליח לתפוס אותה עם מבטו

ולו לשניה.

______________________________

לא משהו אה?:I

טוב לא נורא

עד הפעם הבאה


OLIVE


נכתב על ידי סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים , 26/6/2008 23:12  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,528

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)