ברכת הבורות

וכשפקחתי עיניים ראיתי גשם, ומערבולות עדינות של עשן סמיך למחצה שהיה למעין מורה דרך.

כל טיפת גשם אחזה בה בתו, רובן נפלו על הארץ והתנפצו אבל חלקן נספגו בבגדי הילדים.

דמויות עוטות ברדסים ומעילים חומים התקרבו, מעורפלות למחצה, וממשיות בספק.

אם היית שם, היית מאזין לשיר הגשם, וחושב, אולי..