לא מעניין פה, באמת שלא :)

 קראת את הכותרת והמשכת לקרוא כאן? Man, יש לך בעיה קשה. אני לא הייתי ממשיכה לקרוא, אלא סוגרת מהר את החלון [you know, עם האיקס האדום הזה שם בצד] והולכת לקרוא לאיזה מישהו עם תעודות.



[להמחשה בלבד. אין לנסות בבית].

היום התחיל [אתמול, בעצם], כשמיד אחרי הפעולת שכבה [בה משחק אכזרי במיוחד נגמר כשאני שוכבת על הבלטות ברצפה עם צורות של אבנים קטנות על הפנים, עין נפוחה וכואבת ויד מדממת וחסרת עור במספר מקומות], נעמה החליטה שלא מתחשק לה לחזור הביתה, ולכן אנוכי, בתפקיד ה-חברה-טובה-נחמדה-ועוזרת, הלכתי לישון אצלה. מיותר לציין שwith my luck, היום היה אחד הימים היחידים שי'6 [שליטע. לא.] התחילו בשעה שנייה [כן, זו הכיתה שלי, למתקשים מביניכם].
ובכן, אחרי מחסור עצום בשעות שינה, התחלנו לצעוד לבצפר. Good, הילדה גרה 10 דקות מבליך ובכל זאת איחרנו לשעה הראשונה [כלומר, היא איחרה. אני דידיתי אחריה חצי מסטולה].
שעה ראשונה חופשית, שעה שנייה ביולוגיה [את העמוד המסכן הזה יכולתי גם לקרוא לבד בבית. נשבעת.], ואז, *טאדם*, מנהלת השכבה האינטלקטואלית ברמות שלנו [ya right] נזכרה להגיד לנו שאין לנו 4 שעות תגבורים במתמטיקה כפי שהיה אמור להיות, אלא לימודים כרגיל. מיותר לציין שלא היו לנו מקצועות.
אז כן, החלטתי לשחק אותה ראש קטן. מה קטן, פיצי. במקום לחכות שיודיעו לנו מה נסגר, לקחתי את הרגליים שלי ועפתי משם. וכמו שאמרתי, with my luck, שרון צלצלה אליי 17 דקות ו-43 שניות אח"כ, להגיד לי שיש שיעור לשון ואח"כ ערבית.
אז מה שיש בגרות בשניהם השנה. המשכתי הביתה. [מחר אני כ"כ הולכת לאכול אותה בגלל זה, אבל whatever].

-
היום המשיך כשגיליתי שאיבדתי את מחברת תנ"ך שלי. וזה לא דבר טוב, בכלל לא, במיוחד לאור העובדה שיש לי מחר מבחן בתנ"ך. אז הודות לפלורה ויניצקי התותחית [מחברת ספר אדיר בתנ"ך, למתקשים], אני מוכנה למבחן אחרי הכל. [טוב נו, ואולי גם לג'וני מגיעה תודה. סתם כי הוא הביא לי את הספר וזה J).

-
והנה אני כאן. בפעם השביעית היום. חייבת להיגמל מזה.
אז,
האם גם אתם רוצים שאני אצליח במבחן? שהמכה בעין תעבור? שמישהו סוף סוף יסביר לי איך פעולת שכבה יכולה להיות כזה דבר אלים? אם אתם באמת רוצים לדעת, תעשו לעצמכם טובה, קחו כדורים ולכו מכאן. אבל אם אתם סתם בקטע של צחוקים, סטיק אראונד.

[ולסיום, פרנצ'סקה מלכה. קרדיט ענקי על זה. אל תשאלו].

צ'או.