לא מעניין פה, באמת שלא :)

האירוע: פרק הגמר של 'הישרדות'.
המיקום: על הספה בסלון.
הלבוש: מגבת ושקיות [מה שקיות, של פחי אשפה] מתחת לעיניים.
מצב הרוח: מה לעזאזל...?!



בין הניסיונות הנואשים להחזיק את העיניים פקוחות ולשמור על השפיות [בדיוק חזרתי מסמינר שישבת], שמעתי את עדי [אחותי, 13] צווחת איפשהו בחלל הגדול שנפרש לפני [מהקצה השני של הספה] 'מתחיל! מתחיל!'. ועם המשפחה שלי, לא יכולתי להרשות לעצמי לפספס את זה. הם עוד היו מנדים אותי מהמשפחה [כלומר, יותר מהמצב הנוכחי, כן? ;)].

כמובן שבהפתעה גמורה *'מה?! אבל... אבל.. איך? את מרינה..? את מרינה הדיחו? –עפעוף בעיניים- פשוט לא ציפיתי לזה!*, הדיחו את הישבן המהלך. כלומר מרינה. כלומר הישבן המהלך. כלומר מרינה, שבארור כאילו שיו כזה שיש בה כל כך הרבה מעבר.
*אני בטוחה שהיה כאן עוד משהו באמצע. אני פשוט פקחתי עיניים בדיוק לחלק שבו כל אחד מהמושבעים עולה לבמה לשאת את דבריו [ואוהו, היו שם כמה שבהחלט ניצלו את זה ו, איך הוא אמר? 'חיממו את האווירה'].

ליה- בואנה, הבחורה הזו פשוט תותחית על. המלכה האם. לא מפסיקה להדהים אותי כל פעם מחדש עם כל הפמניסטיות שלה. אבל מה, היא בהחלט הורידה לעצמה כמה נקודות אצלי עם ההתנפלות חסרת הטעם שלה על הצלליות עם הנצנצים בעיניים. כלומר על זאתי, נעמה, כן.
משה- הבנאדם הזה כל כך פתטי שזה עצוב. זה מה שמטריד אותך עכשיו? אם דן –מלך השקרים והתחמונים- מנו רואה בך חבר? בחייך בנאדם, תפרוש לדוקים.
ויקה- נשבעת לכם שאין לי כלום נגד בלונדיניות. באמת. אני אחת כזו [לא כרגע, אבל בכ"ז] בעצמי. אבל היא פשוט מציגה את תדמית הבלונדינית בצורה כל כך... מושלמת. ושלא תעיזו חלילה לחשוב שאני מחמיאה לה J

אם תשאלו אותי, שאר המושבעים היו שם בעיקר לנוף וכדי לחמם את הכיסאות. בעיקר שחר, שהכריזה בדרמטיות כי 'הם לא ראויים לשאלה', ואת נועם היא לא מכירה מספיק, וחזרה לשבת עם ראש מורם.
מרינה הבוגרת צעדה בהפגנטיות למרכז הבמה, ופצחה בנאום ארוך שרק הזכיר והראה לנו שהיא הרבה, הרבה יותר מסתם ישבן, גוף, ופנים יפות. אה, היא גם התנהגה כמו ילדה בת שנתיים שמישהו לקח לה את הסוכרייה על המקל, ועכשיו, אם הייתה לא האופציה, היא לא הייתה מצביעה לאף אחד, כי 'אף אחד מהם לא באמת ראוי' [חוץ ממך, נכון מותק?].

וגולת הכותרת *דרמטיות. תופים. אש ותמרות עשן*:
עידן קפון- בחיי! הבנאדם חש את עצמו מינימום אל פאצ'ינו. מגן על החלשים, קוריצה, יוצא נגד השריף התחמן המרושע שעונה לשם דן מנו. אם תשאלו אותי, הבנאדם נסחף פראית. אבל מה, לא הייתי מוותרת על הזמן מסך שלו בשום מצב. הוא לגמרי מילא לי את מכסת הצחוק לאותו ערב. [הוא, והבעות הפנים של דן]. בעיקר ההתנפלות שלו על נעמה 'אני יודעת כשמשקרים לי!', מה שהשאיר אותה פעורת פה עם עיניי עגל. הוא גם טרח להזהיר את השלושה שאוי למי שישקר לו, כי  "יהיה לו עסק לא סתם עם חבר המושבעים - אלא עם עידן קפון".
ומהמיטב:
'רכשת לך אויב בקרב חבר המושבעים. ולא סתם אויב, את עידן קפון!' כן, הדיבור בגוף שלישי חזר. [פאוזה מאיימת, מבט דרמטתי *טו-טום* ברקע, אפשר לחתוך את המתח בסכין. Ya right].

ולבסוף:
רוב הפרק היה חסר טעם, המון הכנות למשהו מטורף וזה פשוט היה..... לא. לא היה זה. אבל זה היה ניסיון נחמד, ועוד זמן מסך לנועם טור ולגיא זוארץ מעולם לא הזיק לאף אחד

תמונת פרידה:


אה כן, נעמה זכתה.

סלמאת.