לא מעניין פה, באמת שלא :)

אם כן, אני ממש אשמח לדעת, לאור העובדה שנשארתי בחיים למרות שנראה שלא, כי לא עדכנתי שנים,
אבל Oh well, אני אשמח לדעת אם עוד יש חיים בצד השני של המסך או שאני מדברת לעצמי [as usual]

ובכל אופן, אחרי תהיות רבות וקדיחות במעמקי מוחי [כבר ציינתי שזה לא כזה עמוק?], הגעתי למסקנה שבאמת הגיע הזמן לעדכן את הבלוג, רצוי בנושא מעניין, או לפחות לא אחד כזה שבאמת יחזיק אתכם ערים [בבקשה תתעוררו ].
ובכן, טאדם טאדם, בגרויות, רבותיי [וגבירותיי. בעיקר גבירותיי. יחי הפמניזם!], בגרויות.
אני שישסטית [בכיתה י', לאינטיליגנטים מבינינו שלא הצליחו להבין], משמע יש לי [הרוב היו לי, ברוך שפטרנו!] בגרות ב; היסטוריה [חפירות], לשון [השטן!!!!!!!!!!!!], מתמטיקה [טוב נו.], ערבית [חחחחח] ובמקרה שלי, רפואה. [ושוב, לאינטיליגנטים, אני במגמת רפואה].
ויאללה, מההתחלה;

רפואה. טוב נו, אהיה קטנונית, 'מדעי הבריאות' [זה די פלצני כמו שזה נשמע. אבל זה מעניין, באמא'שלי, כל הקטע עם המוחות והקיבות והדם וזה]. אני באותה מגמה [ויושבת ליד, במהלך השיעורים] ידיד טוב שלי, כך שבאמת נהנתי השנה. המורה פחות, אני מניחה. ['טל, את חייבת להתחיל להתרכז בלימפומשהו [טוב נו, לימפוציטים], במקום לדבר לצחוק ולצייר כל השיעור!']. הבגרות הייתה קלה עד גיחוך. ויאללה, אחת עברה.

ערבית. טוב, אחרי הפוסט ההוא, אף אחד לא באמת ציפה שבאמת אגש לבגרות, נכון?
בערב שלפני הבגרות אמא שלי קיבלה טלפון מהמורה [המדהימה. טח.] שלי; 'שלום, סיגל? מדברת מירב, המורה של טל לערבית. אממ... טוב, טל לא ח-י-י-ב-ת לגשת לבגרות... אני אעניק לה ציון פנימי עובר'. ובתרגום חופשי: 'בבקשה בבקשה בבקשההה אל תשלחי את הבת שלך לבגרות מחר. היא תוריד לי את הממוצע הכיתתי!'.
אז, אני הרווחתי יום חופש, וציון פנימי עובר בערבית. ווהווו!

מתמטיקה. דאמ אחד ענקי! טוב, במתמטיקה אני טובה. בחיי, אני כזו טיפשה כמו שאני נראית . במתמטיקה אני באמת טובה. אבל מה, הבגרות הייתה זוועתית. אני לא מדברת על הבלק אאוט שהיה לי, על הלחץ המטורף, על האיחור [אופס] שלי, משרד החינוך האינטיליגנטים מצאו לנכון להציב בכיתה שלי שני בוחנים מבוגרים, שמצאו לנכון להתיישב על השולחן ליד [!@#$%], ולדבר על הטופס של הבחינה ['תרגיל 4... הוא נראה ממש קל. אבל הנוער של היום.. אני לא חושב שהם יצליחו', או 'תרגיל 3 נראה מכביד מאוד על המוחות שלהם']. אלוהים, טאקט, אנשים, טאקט!

היסטוריה. הבגרות הייתה לא מזמן, והיא הלכה מעולה. [טוב, מלבד הפעולות האידיוטת של מחנה הפועלים העוד יותר אידיוטי. נשבעת שלא לימדו אותנו את זה!]. ניסיתי ללמוד יומיים לפני, אבל היי, אני מכירה את עצמי [למרות שאני לא מודה בעובדות;] אני לא מסוגלת ללמוד יותר מיום לפניי. זה גורם למוח [ויש לי קצת. באמת.] שלי להפוך לעיסת ברוקולי מוזרה, ואני באמת לא מצליחה להתרכז. אבל יום לפני עשיתי מרתון מטורף, והיי, זה בהחלט השתלם לי.

לשון. טוב, אממ... נגמר הפוסט?
סתם, נו. לשון זו נקודה רגישה אצלי. לשון זה השטן!!!11אחדשלושחמש.
קיבלתי במתכונת 65, ובחיי שאין לי מושג איך עשיתי את זה, לאור העובדה שאני עומדת על ממוצע שסובב סביב ה-40. הבגרות... אמ... טוב... יהיה בסדר. אני צריכה עובר ואהיה מרוצה [ואם לא אחזור לעדכן אחרי הבגרות, תדעו שהלך נורא עד כדי כך שההורים שלי מצאו לנכון להעלים אותי מהעולם].
אבל היי, אני שומרת על האופטימיות [וזה גם משהו, למרות שאני יודעת שהמצב חסר תקווה].

-
תם לו פוסט החזרה לחיים שלי.
נהנתי לכתוב אותו, אם לומר את האמת. מקווה שעוד נשאר מי שיקרא אותו.

אוהבת [קיי, הגזמתי. מחבבת +] את כולכם [שוב הגזמתי. נבחרים מביניכם].
טל.

נ.ב.
אמפג, זה היצור הכי חמוד שקיים [עם כל האובייקטיביות שבי]:

[אחותי, שירי].

keep in touch. או שלא.