אז מה היה לנו היום? אוקיי אז ככה פתחתי את היום בנסיעה לתל אביב ליום פתוח בסמינר הקיבוצים שם הסבירו לנו על מגמות משחק ובימוי והוראת התארטרון. אני הגעתי להחלטה ללכת על זה להרשם לבחינות והלוואי והתקבל
אחר כך נסעתי לבקר חבר עד שהתחיל השיעור שלי בקורס ליסודות המשחק שם הצגתי את המונולוג שעבדתי עליו בבית וקבלתי לשמחתי ביקורת טובה :)
המונולוג מתוך הסרט מגנוליה הדמות פרנק טי ג'יי מקי (תום קרוז) אמן פיתוי.
"תנו כבוד לזין, ותאלפו את היצר! כן, לאלף, ביד חזקה! עם הכלים שאני אתן לכם, ובעבודה קשה, תלמדו להגיד לא! את לא תשלטי בי! לא! אני לא אמכור לך את הנשמה שלי! ולא! את המשחק הזה את לא תנצחי! כי זה משחק, חברים, זה משחק, ואם אתם רוצים לחשוב שלא?... תחזרו ליסודי, לחצר האחורית, ותנו ל"שירה שדיים גדולים שטיין", למעוך לכם את הלב, שוב – תנו כבוד לזין, ותכניסו טוב, טוב לראש שלכם את המחשבה הבאה:
אני מחליט. אני זה שאומר כן, לא, כאן ועכשיו. ככה זה באבולוציה, ככה זה באנתרופולוגיה, ככה זה בביולוגיה, ככה זה חיות. ככה זה גברים.
אתה שם, איך קראו לה? דניס. והיא פגעה בך נכון? אני יודע, אני יודע. היא יודעת איך אתה מרגיש, והיא אמרה לך משו כמו: "בוא נישאר ידידים"?! אני לא חושב שיש מישהו בחדר הזה, שלא מבין את הכאב שלך. תודה ששיתפת אותנו. ובוא אני אגיד לך מה אנחנו הולכים ללמד את דניס, דניס חמודה - צפי פגיעה! כי הכוונת שלי, המכ"ם שלי, הלייזר שלי, הבזוקה שלי, מערכת החץ שלי - התבייתה עלייך!
עד כאן! אתה חושב שהיא חברה שלך? היא לא חברה שלך! אתה חושב שהיא תהיה שם כשתהיה בצרה? כשיהיו בעיות, אתם באמת חושבים שהן יהיו בשבילנו? תחשבו שוב. דניס הבת זונה!
גברים הם חארות, נכון? זה מה שתמיד אומרים עלינו. אנחנו עושים רק מה שבזין שלנו... דברים שנשים בחיים לא יעשו... זה מה שאומרים עלינו. לא, כי נשים לא משקרות. לא, כי נשים לא בוגדות, לא נשים לא משחקות בנו?! אתם מבינים? מאז שאנחנו קטנים, זה "וואו, נשים!", מלמדים אותנו להתנצל: "טעיתי, אני מצטער, כל כך מצטער!"
אני לא מתנצל. אני לא מתנצל על מי שאני, אני לא מתנצל על הצרכים שלי, אני לא מתנצל על מה שאני רוצה."
לילה טוב ויום בוחר שמח :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
