היא לא תדע הוא לא אדע
היא לא תדע שאני אוהב אותה
אוהב אותה כל חיי
היא לא תדע שאני אוהב אותה
אוהב אותה כל חיי
בין קירותי בחדרי הקטן
יושב וחושב עליה
מאיר כוכב מנצנצץ מעלי
תפילתי לבטח שומע
דרכי שקטה ואבודה
לילה ויום נמצא בחלום
שהיא לא תדע
היא לא תדע שאני אוהב אותה...
היא רק תמונה שתלויה על הקיר
עיניים חומות,גןעדן.
לי כבר ברור שאותה לא אכיר
ולבי שוקע כאבן.
כל יום אני רואה אותה
חומר ביד חולם בודד
אך היא לא תדע
היא לא תדע שאני אוהב אותה...
מרגישה מין צורח לרגש לאוהב להיות נאהבת לחלוק לאתרגש לחייך
לנשק לקבל חום... ממנו...
והמחשבות, אהבה לא אפשרית, והוא כ"כ קרוב אבל לא להיות שלי
לאן נכנסתי שוב משאלות ליבי נכנסות לתמונה המרכזית
והלב פועם הוא מתגעגע כל דקה למראה שלו להרגשה שהוא נמצא
זה כ"כ לא הגיוני אולי אפילו אסור
אבל אני, הלב שלי כ"כ מבקש אתזה כ"כ רוצה
ובכל דבר בכל מחשבה שלי הוא מופיע
ולא רק לא בו, זה כ"כ אסור כ"כ לא קשור
לאף אחד לאיש אי אפשר לדמיין את זה
כ"כ רחוק מהמחשבות מדבר הגיוני,
אולי האתהבות השניה?! אולי הוא חולף כמו רבים מהם
עברתי כ"כ הרבה רגשית בזמן האחרון אולי אפילו
אף אחד לא מבין כמה, כ"כ מפוחדת לאפגע מהסביבה
לבטא רגשות...
אז הפעם ואולי תמיד החביא הכל כמו תמיד
אני אשתוק ואתן לזמן לעבור
ואחכה לטוב... לאושר לאהבה האמתית לכנות
למרות שאין עוד איש לסמוך עליו עוד בנאדם שארגיש שהוא סמוך עלי
אפילו לא הכי קרוב, הסיכון. הכאב שאיש לא מאמין,שאיש לא חושב
לא רואה....
ואולי הפעם, אולי הפעם
מותר לי לבקש קצת מזל?!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
