דווקא ברגעים אלו , דווקא ברגעים שכאלה שקורים דברים כמו מה שרשמתי בפוסט הקודם מגלים את החברים האמיתיים שלך.
דווקא ברגעים האלה אני מבינה שאותן חברות , אותן חברים שהיו איתי כל הזמן הזה , מכיתה א' ועד היום , בלי מריבות משמעותיות פשוט עדיין חברות , עדיין אוהבות , לא רבות.
פשוט חברות אמיתיות.
נכון שיש עוד כמה חברות טובות אבל חברות ילדות זה חברות שתמיד יהיו איתי , תמיד יתמכו בי .
וכן..אני מדברת עליכן :
נוני - אני אוהבת כ''כ , תודה שאת תמיד איתי ועוזרת לי .
מאיו - דוביק שלי אני מתה עלייך כ''כ ותודה על הכול..
עדידע - אני מתה עלייך , תמיד כשאני עצובה , תמיד יש לך את המילה הנכונה להגיד ואת המילה הקטנה שתצחיק אותי .
טומי - נכון שבזמן האחרון התרחקנו אבל..את עדיין חברה שלי .. לא משנה מה יקרה .
יולי - אני כ''כ אוהבת אותך יפיופה שלי 3>
תכלס..אתן החברות היחידות שאני יכולה לספר להן הכול , אתן היחידות שבאמת מבינות אותי.אני יכולה להגיד לכן את הדבר הכי גרוע שיש ועדיין תאהבו אותי , אתן חברות אמיתיות . אני אוהבת אתכן 3>
אני מרגישה שהחברים האמיתיים שלי נעלמים לאט לאט..