את הפוסט הזה כתבתי ממש, ממש ממזמן אז הוא לא בדיוק אקטואלי אבל לא נורא, בקרוב פוסט חדש.

נסעתי עם דבי למכון וויצמן בשביל עבודת החקר שלנו, כשהתהלכנו שם בין המעבדות פיתחנו תיאוריה שלמה, אותה אני כמובן לא יכולה להפיץ באינטרנט, אבל מה שאני כן יכולה לספר זה, שחלק מהתיאוריות הן שהניסויים מבוצעים במנקים שלהם, כל אחד יותר מוזר מהשני.

אחרי הביקור במעבדות החלטתי שאני רוצה להיות אשת עסקים, מדע זה מסריח מדי, אפילו בשבילי.

נפלו קטיושות בשדרות, המזל הוא שיש רק נפגעי חרדה, כנראה שאבא שלי צדק, הדת באמת מתפשטת, כולם נהיים חרדים.

אבא: "להיות רופא זאת לא בדיוק עבודה פשוטה"

אני: "כן, אבל ממש קל למכור את הרכב"

טוב, בשבילכם יקירי עברתי שעתיים של סבל נפשי וטראומות שכנראה יישארו לי לכל החיים, ראיתי הדוגמניות, ובגלל שאני סופר נחמדה היום, הכנתי לקט מפניני החכמה שנאמרו שם:

"למה את צריכה לזכות בדוגמניות?"

"כי אני יותר יפה מכולם ואני לא משמינה"

"כל צוות רכילות שמכבד את עצמו נמצא כאן" צוות רכילות, כבוד עצמי, זה רק אני או שמשהו לא מסתדר פה?

"עברתי עולם, לשפה הגבוהה, קלאסה"

"זה שיגאל אמיר היה תימני ורצח את יצחק רבין לא אומר שאני תימנייה ולא יכולה לדגמן" אכן כן.