את הפוסט הזה חד פעמי [או שלא אבל אני מקווה שכן]
החלטתי להקדיש לעצמי ואך ורק לעצמי
זה לא עיניין של אגואיסטיות
פשוט אני רוצה להבהיר כמה דברים
..
קוראים לי מריה [לא שם בדוי]
אני גרה במרכז העיר ,
בגדול אני בנאדם מאוד נחמד
ואני תמיד שמחה להכיר אנשים חדשים..
תאמת למרות כל החיוכים אני מרגישה פעמים בודדה וכואבת-אם תיפגשו אותי
לא תנחשו על כך לעולם-בזה אני טובה!
לצערי אני מודעת לעובדה הקשה שאני לא ממש מסתדרת בחברה
זאתאומרת-כשאני עם חברים ולא ממש מרגישה שייכת
אני יעדיף ללכת למרות הכל
ועם אני לבד עם מישהו\י
אני מנהלת שיחה בשיא הכייף ואין לי שום בעיה
פשוט ככה אני בעולם..
אני מאמינה שבאנשים יש טוב לב
אבל אני לא סומכת מהר בבני אדם [גם אים אפילו ניראה שכן]
אני לא משקרת-אני יאמר את האמת המרה בפנים אבל בדרך הנכונה
כי אנלא יזרוק מילים סתם
אין לי רצון ליפגוע באחרים
..
בקשר לרכלנות-אל תנסו אותי אפילו-פעם פגעתי בגלל רכלנות
וזה לא יחזור על עצמו!
בנות?קניות איתי זה לא שיא הכייף-אני לא ממש מיתיעצת עם חברות על בגדים וכאלה-מעדיפה לבד
אני יודעת ובחיי שאני יודעת לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון-אבל לא תמיד מקשיבים לי
וזה לא שאשמתם
ככה זה כניראה אמור להיות :)
אני מאוד מעריכה אנשים טובים ומעניינים ותאמינו לי
אם אני חברה שלכם
אני חברה לחיים!אני לא משוויצה-זו האמת..
אני לא בוגדת-גם אם יבגדו בי!
אני לא נעלבת על שטויות
אבל אני כן יכולה להפגע ולזכור זאת
תוציאו עלי עצבים,
תקללו אותי,
תגידו הכל-אבל ישר ובזמן
..
אני כן סולחת-אני כן מבינה
אבל גם אני לא מושלמת וגם לי לא קל לעשות כל זה
אני ישמח אם תסלחו לי מדי פעם על טיפשותי או על דבר אחר כלשהוא
אני מנסה..באלוהים שאני מנסה..
אני מודעת לכך שחפרתי אבל רציתי ליכתוב זאת..
תודה למי שקרא
וערב טוב לכולם :)
עד לפעם הבאה-מאש :)