אל תיקחו לי גם את זה...

נימאס לי  לריב איתה...

נימאס לי לריב איתם!!! עם כולם!!! פשוט... דיי!!!

אני במצב כל כך קשה שאני הולכת על דעת עצמי ליועצת...

הם קוראים לי שקרנית, הם כל כך מגעילים..

מקללים מציקים מעירים הערות טיפשיות...

ואני מדברת עכשיו על המשפחה שלי

אני בוכה כמעט כל לילה..

עד שאני יוצאת עם חברות הם עושים לי נקיפות מצפון

אז מה אם אני לא כזאת טובה בלימודים..

זה לא מה שיעשה אותי לבנאדם טוב יותר

אז מה אם קיבלתי50 ולא 100 אז קורה..

פשוט... בלי לברוח אני מחקה ליום הזה ש...

אני הלך... הלך ולא אחזור לפה יותר....

אסע לחו"ל ולא אצתרך לראות אותם שוב...

לא מסוגלת יותר...

בנאדם יכול להשתגעעע!!!!

ואני? אני ממש קרובה לזה..

למה על כל צעד שאני עושה אני צריכה להודיע להם?

מישו מוכן להסביר לי למה כשאני מדליקה טלויזיה אני צריכה לבקש רשות?

איפה אני חייה?!?!?!?!

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

אפילו מהחברים שלי כבר נימאס לי...

כמה? כמה אפשר לתכון את זה שאני הודית?

כמה אפשר לרדת עליי ולצחוק עליי???

בסדר היה מצחיק בהתחלה סבבה...

אבל שנה שלמה לא עברו 10 דקות שלא העירו איזו הערה מטומטמת

על זה שאני הודית

כמה אני יכולה לסבול את זה..

אני לא מבינה... הם רוצים שאני יתחיל לרדת על העדות שלהם?

יש בהם כל כך הרבה שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל!!!

הם חושבים שהם יותר טובים ממני? למה זה שהם מיצרים או תימנים או אשקנזים

או ערבים או ספרדים או לא יודעת מה ישנה להם את האופי?

שבוע שלם לא הייתי בבצפר כי היה לי ברונכיט ואיזה דביל סיפר לכולם

שיש לי מחלה של הודים

אין דבר כזה > תפנימו!!!

כמה אני עוד יכולה לחייך ולעשות כאילו הכל בסדר?

כל כך לא נעים לי מעצמי!!

אפילו יותר מיזה...

רע לי!!

בה לי לברוח ...

להתחיל הכל מהתחלה ... את כל החיים שלי!!

אנשים חושבים שאפשר לצחוק עליי לרדת עליי לדרוך עליי ואני לא אפגע...

למה אני תמיד עוזרת לאנשים שצריכים עזרה... אפילו נפשית

אני תמיד פה בשביל אנשים שאני אפילו לא מכירה

עוזרת להם לשנות את דעתם על החיים

מקשיבה להם כל כך הרבה...

אבל לי אין מישו שיקשיב לי..

ועוד משו... כן יש לי שגיאות כתיב... אז אני מפגרת בסדר?

אני לא שמה זין!

פשוט נימאס

אני אוהבת אותו!

אלו מילים כל כך חזקות

שרק כשאני אומרת אותן יש לי חיוך רחב על הפנים..

אני כל כך רוצה אותו..

אני לא שלווה בלעדיך ואני לא אפסיק לנסות עד שהוא יהיה..

שלי....

טוב אני לא ממש חדשה בכול העניין הזה של הבלוגים..

אבל אני כן רוצה לכתוב את מה שאני באמת חושבת ...

את מה שאני באמת רוצה...

בלי שאנשים שאני מכירה ידחפו את האף הענק שלהם...

ויחשבו שהם מכירים אותי...

כי הם לא..

אני לא יודעת למה אבל..

אני לא נותנת לאנשים להכיר אותי...

מוזר אהה??

חחח

                            תגיבו!! ^^