שלום שלום שלום לכולם!
אז מצאתי זמן לעדכן, ואני בלי דברים נוספים עוברת
לסיפור עצמו. ואני מקווה שכל מי שבנויים וקיבל את הפרק ה 9 לפני
העידכון אהב מאוד.
מאירועי הפרק הקודם של הסיפור החלום שלא נגמר:
"זה מגיע לך!", צעקה עליו מריון חזרה. אך בתגובה טום פרץ בצחוק חזק.
צועד אל מריון, מריון זזה לאחור נצמדת לשולחן שיש של השירותים.
נושמת בעצבנות ובעייפות היא הביטה על טום מתקדם לעברה. נצמד עליה
עם גופו. המפתח לא נמצא בידו.
"אם את עושה את זה, את יוצאת מפה", שפתיו של טום נמצאו מול שפתייה
של מריון. היא הביטה עליהן בלחץ כאשר טום בתענוג ליקק את שפתיו.
"עושה מה?!", היא שאלה מחזירה את מבטה אל עיניו החומות של טום.
עיניה רעדו, לרגע היא הפסיקה לנשום.
החלום שלא נגמר-פרק 9
טום נשק נשיקה ארוכה על שפתייה
של מריון. טופס בשיערה הוא משך אותה מצמיד אותה עוד יותר אליו.
מרים אותה על השיש הוא הוריד את הקאפוצ'ון שנמצא על גופו. זורק אותו על הריצפה.
טופס בחולצתה של מריון הוא משך אותה כלפי מעלה מתנתק מהנשיקה ומוריד
אותה ממנו. מריון הביטה עליו מלטפת את פניו בעדינות. מורידה ממנו את החולצה
בעדינות היא ירדה מהשולחן. דוחפת אותו לאט לאט לאחד התאים
היא פתחה את כפתור מכנסו. מצמידה אותו לקיר היא נשקה לו נשיקה
קצרה. יורדת לאט לאט במורד הצוואר, נושכת, מלקקת, נושקת לו. חוצה את
החזה ויורדת אל הבטן המחוטבת מעט. היא עברה עם לשונה על שני הקווים
אשר היו בצידי מותניו. טום רעד מעט והוציא מפיו גניחה קטנה. מריון הביטה
עליו עם חיוך קטן. 'זה עובד כל פעם מחדש' היא חשבה עצמה. מורידה לאט לאט
את המכנס ואחריו את התחתון. משאירה את טום עומד רק בכובע כאשר הראסטות
נשכבות על גופו הערום. עולה לאט לאט בנשיקות עדינות למעלה היא ניצמדה לשפתיו
של טום. טום חיבק אותה חיבוק חזק, פותח את החזיה מאחורה וחושף אל עיניו
חזה בגודל בינוני יפה במיוחד. מרים את החצאית שהייתה על גופה הוא טפס אותה
עם ידיו מרים אותה למעלה. מצמיד אותה לקיר וחודר אליה באיטיות. מופתע לגלות כי תחתון
לא נמצא על גופה.
מריון הוציא גניחה מפיה, מוצמדת יותר ויותר לקיר הקר. היא תפסה בצווארו
של טום משאירה עליו שריטות קטנות שמה את רגליה סביב מותניו.
המים של הדוש אשר נפתחו בטעות זרמו על שניהם מעלים אדים על גופם. מרטיבים אותם
לגמרי, משאירים אחריהם טיפות גופם הסחוט והרטוב.
טום שוב נצמד אל שפתיה של מריון, מרגיש על סף. מריון גנחה גניחות קטנות
לאוזניו של טום משגעת אותו באיטיות ונושקת לצווארו. שיערה שלא הספיק
להתייבש נרטב שוב. מביטה על טום שכובעו נסחט לחלוטין היא הורידה אותו זורקת על
הריצפה. מרגישה את הזרם החם של האורגזמה העובר בגופו של טום ובגופה היא
הוציאה גניחה נוספת. רועדת בידיו של טום הוא שם אותה על הריצפה.
מנשק אותה נשיכה ארוכה הוא זז ממנה. מנגב את גופו עם המגבת מריון המשיכה
לעמוד שם. מביטה עליו. ראשה וגופה הישתגעו. רעידות קלות עוד עברו בגופה.
חוקרת את גופו של טום אשר לבש בוקסר שחור צמוד ואת מכנסו היא חייכה לעצמה.
מכבה את המים היא יצאה בדרכו של טום.
מנגבת את עצמה היא הורידה את החצאית מגופה. לובשת את התחתון
היא לבשה את מכנס העבודה שלה ואת חולצתה הורודה אשר טום
הוריד מגופה.
טום לבש את בגדיו, מסדר את הכובע הסחוט על ראשו הוא צעד לעבר
מריון נושק לה נשיקה קצרה על השפתיים וצועד לעבר הדלת. פותח אותה
עם המפתח הוא זרק אותה לידיה של מריון ויצא.
'המשימה הושלמה' הוא חשב לעצמו עם חיוך מנצח לא מחכה למונית ויורד
במדרגות לעבר היציאה.
'זה עדיין משאיר אותו בן זונה' אמרה מריון לעצמה, 'גם אם
זה היה הסקס הכי טוב בחיי', מריון גיחחה לעצמה מתיישבת ומדליקה סיגריה
לוקחת שאחטה ארוכה.
ביל ואליס נעמדו מול ביתו של אנדרס. ביל הביט על אליס במבט שואל.
"את תתמודדי עם זה?", הוא שאל אותה. אליס הזיזה את ראשה בחיוב נכנסת
לתוך הבלוק. ביל אשר נשען על המונית הדליק סיגריה.
'למה רק עכשיו הכל מתחיל להיסתדר, למה אני הייתי זה שהיא היתקשרה אליו?'
שאל ביל לוקח שאחטה ארוכה. 'למה רק עכשיו היא אמרה לי את הכל, ולמה
היא עשתה זאת בגללו?', הוא הביט על הקומה העליונה. השקט עמד בתוך הרחוב.
אף נפש חיה לא עברה כאן.
ביל אפילו הופתע לגלות כי ברלין יכולה להיות שקטה כזאת. מסיים לעשן
הוא לא היתאפק ועלה למעלה. פותח את דלת דירתו של אנדרס ללא דפיקה.
אנדרס ישב ועישן מול הטלויזיה כאשר בחורה רק בהלבשה תחתונה ישבה לידו.
"או ביל תכיר זאת מריה", הוא אמר והצביע על בחורה אשר ניראתה כמו זונת צמרת.
ביל חייך חיוך מאולץ.
"איפה אליס?", הוא שאל.
"בחדר, אורזת כניראה", אמר אנדרס באי אכפתיות.
"אז אפשר לדבר איתך בפרטיות?", ביל הרים גבה אחת נשען עם ידו על הכיר.
אנדרס משך מכתפיו קם הוא לא זז לפני שנשק למריה נשיקה ארוכה.
"בוא למרפסת", הוא אמר צועד לאט. ביל חצה אחריו זורק מבט על אליס
שהייתה בחדרה וניגבה את דמעותיה.
"מה קרה?", שאל אנדרס מציע לביל סיגריה וביל מסכים. מדליק מאלברו אדום
הוא נאנח.
"הבטחת לי שלא תפגע בה", ביל הביט על אנדרס מבט עמוק עם עיניו אשר הציצו
מעבר לכובע.
"ביל, לא פגעתי בה. פשוט נמאס, האהבה עברה. זאת לא אשמתי שהיא הגיבה ככה", אנדרס
אמר מעשן את הסיגריה ומביט על השמיים.
"אתה יודע שהיא כאן לבד, ולא היה לה לאן ללכת, ובכל זאת סילקת אותה", אמר ביל בקול רציני.
"אני לא באמת ישאיר אותה פה שומעת את הגניחות של האחרות ואוכלת את עצמה", אנדרס חייך
חיוך מאולץ, "וגם כן נתתי לה פרק זמן של שבועיים לעזוב", הוא המשיך.
"זה לא משנה, היית מתקשר אליי, אומר לי משהו!", המשיך ביל. הוא דיבר בשקט כדי
שאליס לא תשמע ממנו דבר.
"לא ביל, זה כבר לא בכוחות שלי. אני מצטער", הוא צעק לפתע "רוצה תיקח אותה! אני פרשתי!", המשיך
ויצא בעצבנות. "נמאס לי לשמוע את כוחמת החיים המזויינת שלך, ונמאס לי
ליראות את המבט המקנאה שלך בי ובאליס כשהיינו ביחד. תמיד רצית אותה, אז בבקשה
עכשיו תוכל לזיין אותה בשקט, היא כולה שלך. אני זרקתי את הבובה הזאת לפח!", אנדרס
צעק. ביל אשר לא היתאפק החזיק את ידו באגרוף. מתקדם לעבר אנדרס הוא הרים את האגרוף
אל מול פניו. אך לאחר שנאנח הוא הוריד את ידו.
"אפילו את זה אתה לא שווה", אמר לו ביל בשקט זורק מבט על כולו. הוא ראה את
אליס יוצאת עם חפצייה. תופס את המזוודות הוא פח את הדלת ושניהם ירדו
מהבניין במהירות. אליס נכנסה לתוך המונית. וביל שם את דבריה מאחור.
נכנס הוא הביט עליה. היא הסתירה את דמעותיה.
"לאן?", שאל הנהג מביט על ביל.
"למרכז הברלין", אמר ביל לנהג והושיט לו שטר של 50 יורו, "תשאיר את העודף",
הוסיף ביל.
פרק 10
"בואי", אמר ביל בשקט לאליס נוגע בידה בעדינות. אליס קפצה ברעידה קלה
מביטה עליו. עם שרוולה היא ניגבה את הדמעות שכל עורה כמעט ספג. מושכת באפה
היא יצאה. ביל הוציא את המזוודות אשר אליס לקחה עמה ושניהם נכנסו לתוך הוילה.
שקט אשר מלא את כל הבית העביר צמרמורת קלה בגבה של אליס.
"את בסדר?", שאל ביל מביט עליה ושם את המזוודות בכניסה סוגר אחריו את הדלת.
אליס הזיזה את ראשה בחיוב וביל חייך אליה חיוך קטן.
"בית יפה יש לך", אמרה אליס בשקט חוקרת את הכל מסביב. ספה גדולה בצבע וניל
מעור עמדה באמצע החדר ומאחוריה מראה גדולה אשר הגדילה את פני השטח.
צועדת באיטיות לעבר המטבח היא עברה עם ידה על השיש השחור של שולחן הבר.
"רוצה קפה?", שאל ביל מתקדם אחריה עוקב אחרי כל תנועה שאליס עשתה.
"האמת ש...", אליס הסתובבה עם פניה לביל נתקעת עם גופה בו, כל כך צמוד שחשבה
לשניה שהיא יכלה לשמוע את פעימות ליבו. היא הרגישה כמו בפעם הראשונה, באותה הפגישה
המקרית רק שהפעם לא נמצאה מצלמה בידה והיא העזה להרים את מבטה לעיניו.
ביל הביט במבט שואל מרים גבה וגורם לאליס לחייך.
"מה לגבי קפה?", הוא שאל מתכופף מעט לעברה. אליס הרגישה את הנשימה שלו.
מסמיקה מעט היא הורידה את מבטה. ביל אשר נגע בפניה הרים את מבטה שוב כלפיי
עיניו.
"אל תסתירי את העיניים האלה", הוא אמר כמעט לוחש. עיניה של אליס רעדו.
היא הרגישה את לבה פועם במהירות, עומד לקרוע את החזה ולצאת החוצה.
זכרונות צפו בראשה. כאילו והיא הייתה שם, ברגעים אלה בדיוק. כאשר נשיקה, כמעט
כמו של מלאך נגעה בשפתייה גורמת לרעידות קטנות של עונג.
"כן, קפה יהיה טוב", אליס שברה את השתיקה שעמדה מסביב. ביל חייך מרפה את ידו.
הוא הלך למקרר מוציא חלב. מדליק את הקומקום הוא חייך אליה.
'אני לא מאמינה שאני פה' אליס חשבה לעצמה מביטה על ביל. הוא הוריד את כובעו,
נוגע בשיערו הוא ניער אותו מעט.
"אז מה?", שאל ביל מוזג את הקפה ומגיש לאליס. מתיישב על אחד הכיסאות
ומזמין את אליס לשבת מולו. אליס כיווצה את מצחה.
"מה?", שאל ביל מעלה חיוך קטן ויוצר גומת חן.
"חכה אני חושבת", אמרה אליס וצחקה.
"תחשבי יותר מהר, הקפה יתקרר", ביל הוציא סיגריה מכיס של הג'קט
אשר הספיק לתלות על הכיסא והדליק אותה.
"אל תדאג לקפה", אליס המשיכה לחייך לוגמת מהקפה קצת ומניחה את הכוס על השולחן.
"אז את מציעה שאני ידאג לך?", ביל נשף את העשן על פניה של אליס.
"לא, אני רק מציעה שתחשוב מה אני בדיוק יעשה כאן", היא אמרה בקול רציני יותר.
"את יודעת תמיד אפשר, לנקות, לסדר, לכבס את הגרביים ובמקרה הטוב יותר לשכב
איתי", קולו של טום נשמע מעבר לדלת. אליס היסתובבה אליו.
"גם אני שמחה ליראות אותך", היא אמרה לו וטום נשק לה לשלום.
אליס החזירה את מבטה לביל שהמשיך לעשן. טום אשר היתמתח מעט היתיישב
ליד אליס וחטף את הסיגריה מביל, לוקח שאחטה ארוכה הוא היתענג על הסיגריה.
"מה הפרצוף המאושר?", שאלה אליס. ביל הביט עליה, מרגיש כי מצב רוחה מתחיל
להישתפר. הוא אהב להביט בה. על עיניה החומות והגדולות, הריסים הארוכים.
שפתייה בצבע דובדבן טבעי, מלאות מעט אשר זהרו.
"אהה.. זה, זה סתם לא משהו מיוחד", אמר טום מכבה את הסיגריה. ביל גיחח ואף
התחיל להישתעל. הוא כבר הבין על מעשיו של טום ועל שמחת היתר שלו. אליס
אשר לא הבינה דבר נאנחה.
"אני לא יפריע לכם", אמר טום וקם, "ואיך שאני מבין את הולכת עכשיו להישאר לגור כאן",
המשיך לאחר שניה צועד כבר בדרך לחדרו.
"מה?!", צרכה אליס מופתעת מעט.
המשך יבוא...
ספויילרים לפרק הבא:
"משהו לא ברור?"
"אף בחורה עוד לא ברחה מביל קאוליץ!"
"זה הסיגריות!"
"תוריד אותי, משוגע אחד!"
"הגיע הזמן לשלם!"
מקווה שאהבתם!
כמה הודעות:
תעשו מנוי לבלוג, אתם עוד מעט תתחילו להנות מהטבות שונות!
פרקים נשלחים לכם לפני כולם. ואף כל ההודעות והצצה לפרקים אחרים ולעוד סיפורים שיהיו.
וככה גם זה יקל עליי לא להודיעה בכל בלוג ובלוג. ודרך אגב זה מה שאני מפסיקה
לעשות מהיום. כי מצטערת, אין לי כוח וזמן לזה.
שלכם אני
Cristin
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Cristin.
