day in emo’s life

עבר כבר שבוע מאז פתיחת הבלוג אבל עכשיו תבינו למה לא עדכנתי... 

דאמט !! בבית ספר הפאקינג גיי הזה מציפים אותנו במבחנים!! 3 בשבוע זה קצת הרבה בשביל אנשים כמונו!!

כל השבוע רק ישבתי וחרשתי מה שממש לא דומה לי אבל מה ?! אימא סוף סוף נזכרה שאני קיימת (אחרי שיחה מרתקת עם המורה שלי) והתחילה להכריח אותי ללמוד עם מורה פרטי ולהשלים פארים..פאק כאילו שבית ספר זה לא עונש מספיק נורא!!

אבל עזבו סתם הייתי עצבנית..

ביום חמישי החלטתי להוריד את האדום מהשיער והחלפתי לסגול+שחור..משו יותר נורמלי.. לפחות עכשיו לא רואים אותי מקילומטרים כמו את מגדלור ><

אחרי זה בערב אימא שלי שוב יצא והשאירה אותי עם אחותי... חח אעלק השאירה ! זותי ברחה לה לאיזה מועדון או משו עוד לפני שאימא סגרה תדלת של האוטו!!

עומר בא אלי ב-7 ונשאר לישון.. (שלא תחשבו שלא הזהרתי את אימא כן? לה מותר להעדר כל הלילה  ולי אסור להביא חבר לישון אצלי?)

זה היה כל כך מצחיק כשהכנו את ארוחת הערב ופאק!! הוא מבשל יותר טוב ממני!!

ומה היה אחר כך בחדר שלי אני לא אגלה לכם..

אחרי זה בבוקר לא היה לנו כוח להתעורר (ככה זה כשאת מתעוררת בידיו של עומר )

באנו לבית ספר  רק בשעה שניה... (ועכשיו למורה שלי יש עוד סיבה להזמין את אימא שלי לשיחה)

ודפקו לנו בוחן פתע בהסטוריה... נחשו איזה טופס מלא אני הגשתי!!

קיי נראלי זהו..

גיבו~

בוקר נחמד לקוראים שאין כאן בנתיים..

פתחתי את הבלוג הזה רק כדי שאוכל לפרוק את מה שאני באמת מרגישה

כי בישרא יש אנשים וואנבי מגניבים או במילים אחרות: נאצה , שבגללם אי אפשר לכתוב הכל

 אז אתם יודעים מה??

מגיבי נאצה הם אנשים חסרי חברים וממש חסרי חיים, וכדאי להרגיש טוב יותר עם עצמם הם מנסים לעצבן אחרים

אז כתבו מה שבא לכם .. אבל זה לא ישפר את איכות החיים שלכם ^_^

ועכשיו תכירו אותי:

קוראים לי אמילי ועליתי לישראל בגיל 8 מקנדה,טורונטו..

שם היו לי חברים,משפחה ,בית יפה,היו לי ציונים מעולים ובעקרון חיים מושלמים..

אבל לכל דבר טוב יש סוף...

אימא שלי החליטה להתגרש לאבי .. ופה הכל נהרס..

היא החליטה לעבור לישראל (הורים שלה נולדו פה ) ולגור איתנו אצל הוריה..

קיצר אחרי קביעת בית משפט ועוד כמה סידורים, אני, אימא שלי ואחותי הקטנה בת ה-5 עברנו לפה..

סבא וסבתא שלי גרים בחיפה .. אז עם רצון או בלי רצון עברנו אליהם..

הגענו לארץ בדיוק לפני תחילת הלימודים, אז שלחו אותי לכיתה ג'..

לאט לאט למדתי את השפה והשתלבתי לא רע..

בכיתה ה' אימא שלי התעשרה מאוד בעסקים ובתחילת כיתה ו' היא קנתה וילה בדניה..

אבל עוד תראו שיותר חשוב להיות מאושר ולא עשיר..

 גורלי שונא אותי!! בחופש שבין כיתה ו' לז' החלטתי להסתפר..

סך הכל עשיתי פוני אימו ..ורק שתבינו לא ידעתי בכלל מזה חשבתי שזה סתם תסרוקת..

 באותו הזמן האימו רק נכנס לאופנה..אבל מה אשמתי שאהבתי בגדים שחורים??

לרוע מזלי ביום הראשון התלבשתי הכי פריקי שיש .. כי אימא שלי לא גיהצה לי את החולצות האחרות..

בגלל זה לבשתי מכנס שחור, אולסטר וחוצלה אדומה..

אז  עוד ביום הראשון תפסתי הרבה מבטים פוזלים ..ומסתכלים בי בזלזול..

אף אחד לא רצה להתחבר איתי..כולם שנאו אותי..כל השנה של כיתה ז' היתה ממש חרא.. בבוקר לקום ולשמוע את הצרחות של אימא שלי אל זה שאני לא קמה, לאכול וללכת למקום הכי שנוא עלי-הבית ספר , ששם את משמשת מקור לעג וזלזול אפילו מצד המורים..

עד שבתחילת שנת לימודים  שעברה (כיתה ח') עבר אלינו ילד חדש לכיתה..כל כך סקסי..כל כך אימו..כל כך עומר!!

המורה אמרה לו לשבת בסוף הכיתה במקום היחידי שהיה פנוי..לידי..(נחשו למה אף אחד מוץ ממני לא ישב שמה) במקום הכי הכי מפוצץ בדפים עם ציורים על מוות,התאבדות,אהבה

נו וכל הנושאים שאנשים מדוכאים מדברים אליהם...

אתם רואים .. אפילו המורה שונאת אימואים..אחרת למה שתגביל אותו במעגל החברתי..

אבל תאמת? אני חייבת למורה הזאת תודה ענקית.. אני ועומר הסתדרנו מצויין..

זה לא סוד שהעיפו אותנו מלא פעמים מהכיתה בגלל הדיבורים..

בחנוכה הבית ספר החליט לעשות לנו מיני-נשף.. שם עומר הציע לי חברות..

מהנקודה הזאת חיי השתנו .. למדתי לאהוב .. עומר ואני לא נפרדנו לרגע..

בתחילת השנה הזאת (כיתה ט'):

אימא שלי הכירה גבר חדש בגלל זה לא היה לה זמן אלינו .. אחותי תפסה על זה טרמפ רציני .. היא רק בת 12 אבל כבר מביא בנים הביתה, ומי יודע מה הם עושים שמה  בחדר שלה..

בבית ספר המצב לא השתפר.. אבל הימים שמה עברו ממש מהר כי עומר היה איתי

מקווה שנהנתם מסיפור חיי עד עכשיו..ועוד תהנו מהמשך של חיי שאליו אני אכתוב כאן בבלוג..

תגיבו!!