לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תנו לי רגע לחשוב על זה...

ללא תוספת מונוסודיום גלוטומט

כינוי: 

בת: 37

ICQ: 155581219 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2010

this, that and the other


התנאים להולדתו של פוסט חדש הבשילו. אני חושבת.

 

אתמול ניקיתי את הבית ברצינות אמיתית. זה נורא כיף לנקות, ואז להתפעל מכמה שנקי. זה נורא נעים שנקי והולכים יחפים והרצפה מבריקה. ואתמול השתמשתי בחומר חדש- אבקת כזאת של סנו ז'אוול שהופכת לצהוב רדיואקטיבי כשהיא עובדת. הכיורים מנצנצים כמו בפרסומת. ונראה לי שנתפסו לי כמה שרירים מהפעילות המאומצת. גם שטפתי מאוד ברצינות- אני בן אדם די חפיפניקי באופיי, ובדרך כלל בשטיפה הייתי מדלגת על כל מיני שלבים. והפעם עשיתי הכל- טיאטאתי, שפכתי טונות של מים, הקפדתי שהם יגיעו לפינות וישטפו אותן היטב, גרפתי אותם החוצה, ואז עוד עברתי עם סמרטוט ברצינות רבה. ממש לפי הספר. דרך אגב, איפה הספר הזה? אני ממש צריכה כמה עצות טובות. לפעמים מתחשק לי לבקש מאמא שלי שתבוא אלי לתל אביב ליום של נקיונות מתוך תקווה שאלמד כמה דברים. עזרתי לה בעבר כשהייתי קטנה לנקות את הבית, אבל בעיקר שאבתי אבק, השתמשתי במגבונים לחים על חלקים נרחבים מהבית, וניקיתי את רהיטי העץ עם חומר מיוחד לעץ. פה אין לי שטיחים, ואני בהחלט מתפתה לקנות את החומר הזה לעץ.

כל העניין הזה של נקיון הבית די חדש לי ומעניין אותי. זה מסקרן קצת, ומעניין אותי לדעת איך אנשים מנקים ובאיזה חומרים הם משתמשים. לדוגמא, את העניין עם האבקה המגניבה למדתי מחברתי מדונה, שעבדה איתי בצומת ספרים ועכשיו עברה לעיר אחרת במרכז כי היא מתחילה ללמוד. היא גם כמוני, לומדת תוך כדי עשייה, ולכן זה לא נראה לה נושא מגוחך לדבר עליו. אבל פעם בארוחת צהריים ניסיתי לחקור את סבתא שלי ולהוציא ממנה טיפים לניקיון, והשיחה הזאת הביכה את כולם. דווקא בגלל שאני אישה משוחררת אין לי בעיה לנקות כשבא לי לעשות זאת, אבל יש לזה קונוטוציה נורא מצחיקה, לדבר על ענייני ניקיון בחברה. קונוטציה שלילית, של עקרת בית מדוכאת שכל עניינה הוא בניקיון הבית. אבל לפעמים בא לי שיהיה נקי. בכל מקרה, כבר אין לי מה לשאול, כי הבנתי שהבעיה היחידה היא שצריך לנקות בתדירות גבוהה פשוט, אין פה סודות. כשגרנו בבית אני חושבת שהוא נשטף איזה פעמיים בשבוע, לפעמים שלוש. ככה הוא נשאר נקי.

בכלל אני לא מבינה איך קרה שהניקיון הפך לנחלתן של הנשים. זאת עבודה פיזית קשה, שכוללת הזזת רהיטים. גברים חזקים יותר והם צריכים לעשות את זה.

 

כשסיימתי לנקות מנגו חזר מהעבודה וביקשתי ממנו לרסס את הבית נגד ג'וקים. אחרי שהוא סיים לרסס חצי דירה הוא עבר לידי, וראיתי שלספריי שהוא מחזיק ביד יש מכסה ירוק וכתוב עליו מקדימה- רסס נגב.

עכשיו זה מצחיק נורא, אבל בהתחלה זה הכעיס אותי, וביקשתי ממנו לנגב את הריסוס שעשה, כי קוראים לזה רסס נגב ולא רסס והשאר לג'וקים שיהיה להם במה להתגלץ', ואז ריססתי בעצמי עם ספריי נגד ג'וקים, כי מאוד חשוב לי לרסס את הבית נגד ג'וקים. זה באמת גורם להם לא להופיע, ואם הם נמצאים הם נמצאים מתים. זה מאוד יעיל. לשני בקבוקי התרסיס יש צורה די דומה, אבל הפקק של הספריי נגד ג'וקים הוא בצבע אדום, והרסס נגב ירוק. יכול להיות שהמסקנה היא שיש לי הרבה חומרי ניקוי? או שצריך לשים את הספריי נגד ג'וקים במקום אחר.

 

עוד מעט אני מסיימת לעבוד בצומת ספרים ויוצאת לחופשת מנוחה לפני תחילת הלימודים. אני מתחילה ללמוד בתחילת אוקטובר. אתמול הייתה המשמרת הלפני אחרונה שלי בצומת ספרים, והייתי מאוד זן. שום דבר לא הרגיז אותי, הייתי במצב רוח טוב מאוד, לקוחות שהחליטו לבטל את הקניה בגלל שאי אפשר לשלם עם תווים על מבצעים רק שעשעו אותי, זה שחלק מהעובדים חסרי תועלת גם גרם לי רק לתמיהה. הייתי כל כך זן עד שכשאישה מבוגרת שעזרתי לה אמרה לי במאור פנים:

"זהו, מחר נגמר החופש הגדול, ולא תהיה לכם יותר עזרה,"

הנהנתי אליה וחייכתי, ורק כעבור רגע תפסתי שהיא חושבת שאני תיכוניסטית (במקרה הטוב, כן?) שעובדת שם בקיץ. לא יאומן, אבל זה לא הרגיז אותי. זה כמה זן הייתי.

 

בנושא הזה חברתי הטובה טלי דובדבן אמרה לי: בעיקר מוזר לי הפער בין האופן שבו אני תופסת את עצמי, בת 23, בוגרת וכ'ו, ובין האופן בו אני נתפסת בעיני הסביבה. זה ניסוח די מדויק של מה שמרגיז אותנו, עם הבנות הקטנות שנראה לכולם בנות 18 במקרה הטוב ו9 במקרה הטוב פחות- זה מוזר שאת מדברת עם מישהו זמן מסוים ועוזרת לו, ומסתבר שהוא תופס אותך בצורה מאוד לא נכונה.

 

אבא שלי מייחס לי את הקביעה שאוכל טרי הרבה יותר טעים.

הכל התחיל רק בגלל שהייתי ילדה מפונקת וסירבתי לאכול אוכל מהמקרר. העדפתי אפילו ארוחות קפואות שהכנתי באותו רגע על פני אוכל שסבתא שלי בישלה וישב במקרר מאז יום חמישי. כי לאוכל מהמקרר, בואו נודה באמת חבר'ה, יש טעם של מקרר.

מאז כל יום חמישי שיוצא לאבא שלי להיות בבית בדיוק כשסבתא שלי מבשלת, והוא אוכל את השניצלים חמים מהמחבת, ורואה כמה שזה טעים, הוא מתלהב ומודיע בקול רם: שקד צדקה! באמת כשזה טרי זה הרבה יותר טעים!!

כאילו שגיליתי את הגלגל. בסך הכול ילדה עירונית מפונקת....

נכתב על ידי , 1/9/2010 10:50  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



33,876
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיך שלא קוראים לה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איך שלא קוראים לה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)