המרדף אחר השלמות

חזרתי הביתה

עם דמעות בלב.

צועקת כשהפחד

בחלחלה משתלב.

פורטת על גיטרה,

שומעת צליל מיתר,

המיתר כבר מכוון,

אבל הצליל נשמע מוזר.

מזמזמת שיר נשכח,

מביטה בנערה יפה,

את ההצגה סוגרת

הציפור במעופה.

מה איכפת לציפור,

אם אשיר עוד שירים.

לא איכפת לאנשים

מאנשים אחרים.

כותבת מילים,

ריקות וכחולות,

הן רוצות לעזור לי,

ולא יכולות.

מוזיקה כמו גלים,

מתנפצים באוזניי,

מניעים את ראשי,

את רגליי וידיי.

חודרת פנימה,

כמו סם מעורר,

הזיעה כבר קרה,

על עורי החיוור.

חוזרת הביתה,

עם דמות בעיניים,

גדולים וקטנים

מוחאים לי כפיים.

מדליקה מחשב,

לוחצת על העכבר...

הכתפיים שמוטות,

והלב- נשבר.