הפוסט הקודם היה נורא פסימי.. כרגע אני ממש שמחה עם החיים שלי:)
הרבה אנשים עוברים תמיד תקופות קשות.. כרגע טוב לי, וזה כי ניסיתי לראות את הצד הטוב של החיים..
בלוג הוא מקום לפרוק את הרגשות. בלי פוזות, בלי שום דבר..
לספר על החיים, לא משנה עם הם טובים או רעים..
הגעתי למסקנה שאני לא צכה ת'בלוג בשביל לראות עם החיים שלי טובים או לא,
אבל עם אצטרך אותו, הוא תמיד פה, עבדי הנאמן:)
אוהבת את כולם:) כל מי שקרא, והגיב [שזה לא הרבה, אבל בגל זאת תודה:)],
כל מי שאמר את דעתו, כל מי שאמר את דברו.
יכול להיות שאני אשתמש בבלוג כמקום לפרוק את הרגשות שלי, ואת דעותי לגבי דברים.
ויש לי הרבה דעות..
ולכן חשבתי לפתוח בנושא החם של השבוע [תקנו אותי עם אני טועה, עם זה שבוע או יוםXD].
הנושא הוא בלוגרים שמתחפשים לבלוגרים..
יש הרבה דוגמאות לזה..
יש כאלה שעושים את זה בשביל הצחוק.. בשביל להישתעשע עם דברים, ולהצחיק אנשים, בלי להעליב אנשים אחרים כמובן..:)
יש כאלה שעושים את זה כדי להיסתתר מאחורי מסכה, מאחורי שקר.. זה סוג של לחיות חיים כפולים עם לחשוב על זה טוב...
זה לספר לעצמך ולאחרים שקרים, המצאות של ראשם.. וכמו שאמרתי.. יש כאלה שעושים את זה בשביל הצחוק הנקי אבל יש ויש.. ויש אנשים שלוקחים את זה קצת קשה מדי.. ומעוררים סערת רגשות כבדה ברחבי ישראבלוג, ולא תמיד אחת טובה..
כמובן שיש את אלה שמתחזים לאנשים אחרים ומשמיצים את שמם..
במשך שהותי בישראבלוג [כשנתיים בערך.. בין עם בבלוג הזה ובין עם בלוג הישן שלי שנסגר בגלל שאנשים מסוימים החליטו לשוטט לי בחיים], ניתקלתי בהרבה אנשים כאלה.. היה בלוג אחד של מישהי שהיתחזתה למישהי מרוסיה, ותירגמה דברים מבלוגה ברוסית, שמה את תמונותיה, ואמרה שזו היא כשהילדה המקורית בכלל לא יודעת עברית. היה גם בלוג של ילדה בשם שירן, פאקצה בת 12/13, שלא ידעה כלום מהחיים שלה וכתבה פוסטים עם רמת אינטיליגנציה של נייר טואלט..
אני לא יודעת עם היא אמיתית השירן הזאת, אני לא יודעת עם היא פרי דימיונו/ה של ילדה שמשעמם לה בחיים, מה שכן,היא והילדה מרוסיה עוררו דעות רבות [לטוב ולרע] בקרב אנשי ישראבלוג..
אני אומרת: תספרו על החיים שלכם, או פשוט תשתקו.. לא צריך להתחיל לשקר, לא צריך להתחיל להמציא דברים.. להשלות אנשים רבים... לדעתי בכל חיים של כל בנאדם יש דברים מעניינים..
ובלוג, כמו שאמרתי מקודם, הוא מקום לפרוק את הרגשות שלך, בלי פוזות, בלי השפעות מהסביבה/ בלוג הוא גם מקום שאתה יכול לשתף אנשים רבים במה שאתה עובר ביום-יום.
אני לא יודעת כמה מהאנשים שעברו דרך הבלוג הזה קראו את הפוסט הזה, אבל אלה שכן קראו, אני מקווה שנהנתם, השכלתם, ועם יש לכם מה להוסיף/להגיב/להעיר/ וכו', בשביל זה יש את התגובות:)
תודה לכל מי שקרא:)