על המסלול(:

לפניי הפפרק,
היה לי ל"ג בעעומר כל כך מדההים.. לא שתייתי לא עיישנתי למרות שכולם כן אבל אני ילדה טובה ולא נוגעת בדברים האלה (:
וגם דאגתי לאחרים.

איך היה שללכם ?
סוף שבוע נעים 3>

פפרק 6 [:

כעבור חצי שעה של סידורים וארגונים קלים רועי הגיע.
כשהוא נכנס הוא סקר בעניים שלו את הבית שלי ואותי ועוד פעם אותה ההתרגשות שתמיד מציפה אותי שאני רואה אותו, אותם פרפרים שבבטן רציתי שוב לקבל את הנשיקה שלו אבל רציתי להבהיר לעצמי את מה שקרה היום.
אחרי שהוא סקר את הבית ואותי הוא התקרב צעד אלי..
ולא האמנתי שהוא עשה את זה, הוא התקרב ונתן לי נשיקה ב..

___________________________________________________

ולא האמנת שהוא עשה את זה, הוא התקרב ונתן לי נשיקה בלחי ?!
לא הבנתי מה עובר עליו ומה נסגר איתו,  רגע אחד הוא אומר שאני חברה שלו ונותן לי נשיקה בפה ורגע אחר הוא נותן לי נשיקה בלחי כאילו אני סתם עוד ידידה שלו?
זה גרם לי להתבלבל ולחשוב שכל מה שהיה היום היה בצחוק, שהנשיקה שלנו בקניון בכלל לא הייתה משמעותית בשבילו..

רועי: יש לך בית ממש יפה.

מאיה: תודה.
רועי: אז איפה החדר שלך ?

מאיה: למעלה בוא..
הובלתי אותו לחדר שלי בחוסר רצון ..
כשהוא נכנס וסקר גם את החדר שלי הוא התיישב על הכורסא הורודה שבפינת החדר.
לא רציתי לדחות את זה יותר מדי אז ניגשתי ישר לעניין.
מאיה: אנחנו צריכים לדבר.
רועי: כן אני יודע בשביל זה אני פה לא ?

מאיה: כן
רועי: אז את מתחילה או אני ?
מאיה: שיהיה אתה.
רועי : לא נו.. 'ליידי פירסט'
צחקתי ממש טיפה כי זה באמת הצחיק אותי אבל עדיין הייתה בי הרגשת בילבול.
מאיה: אוקי..
הסתכלתי עליו והוא עלי מחכה שאני יתחיל לדבר..
אחרי כמה דקות של חשיבה עם עצמי התחלתי.
מאיה: תראה רועי,אנחנו לא מכירים כל כך הרבה זמן ובאמת שאני שמחה שהכרתי אותך.. אבל הרבה אנשים תמיד נפגעים מאהבה ואני לא רוצה להיות גם בחלק הזה. ואני באמת מרגישה אליך דברים מיוחדים וכשאמרתי לך שאני לא מתחרטת על הנשיקה שלנו אז באמת התכוננתי לזה.
השפלתי את ראשי לא רציתי להיסתכל עליו פחדתי מהתגובה שלו אבל שמתי לב שהוא מקשיב לי בריכוז והמשכתי לדבר כשפני מופנות לריצפה.
"ואני רוצה להבין אם קורה משהו או לא.. נגיד עכשיו יש בי תחושת בילבול ענקית ואני רוצה לסדר את המחשבות והרגשות שלי.. אני רוצה להבין את מה שהיה היום בהפסקה שאמרת לחבר שלך שאני החברה שלך ובאת ונתת לי נשיקה בפה כאילו אני באמת חברה שלך, ועכשיו שנכנסת לפה נתת לי נשיקה בלחי כאילו אני סתם ידידה שלך.. ואני רק רוצה להבין מה קורה."
רועי התיישב על הריצפה מולי כשאני יושבת על המיטה הוא הרים את ראשי והסתכל בעייני כמה דקות.
רועי: מאיה
הוא אמר בקול כל כך שקט ועדין.
רועי: גם אני מרגיש אליך כול מיני דברים, ואני באמת לא מתחרט על כל מה שאמרתי לך ובטח ובטח שלא על הנשיקה שלנו.. וגם אם אנחנו לא מכירים הרבה זמן זה לא מה שמפריע לי להרגיש אליך את מה שאני מרגיש.
ויש לי רק שאלה אחת בשבילך..
מאיה: כן ?
רועי הוציא מהכיס שבמכנסיים שלו קופסא קטנה ופתח אותה ואמר לי "את רוצה להיות החברה שלי?"
לא ידעתי מה לעשות,מה להגיד הייתי כל כך מאושרת אין דרך לתאר את ההתרגשות שהציפה את כל גופי.
הוא חייך אלי את החיוך היפה שלו והוציא מתוך הקופסא את הטבעת שהייתה מונחת שמה.
זאת הייתה טבעת כסופה עם שני לבבות שאחת מסתיר את החצי לב השני ועל המסגרת של הלבבות היו יהלומים קטנים ורודים. זאת הייתה טבעת כל כך יפה.
רועי לקח את ידי ושם לי את הטבעת על אחת האצבעות וחזר על שאלתו "את רוצה להיות החברה שלי?"
היו לו פנים כל כך מסוקרנות .. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה כן כן כן ! בטח שאני רוצה.
וזה גם מה שאמרתי לו..
מאיה: כן בטח אין דבר שאני יותר רוצה מזה.
ואמרתי את זה שחיוך על פני ואני מביעה אושר..
הוא חיבק אותי חזק, כמו שהוא יודע שהוא מעניק את התחושת ביטחון תחושה של אף פעם אני לא יהיה לבד.
הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה קטנה בפה שנסחפה לנשיקה ארוכה וטעימה.
אחרי כמה דקות של התרגשות החלטנו לספר לנועה מעיין ותומר. את תומר פגשתי ביחד עם רועי בים.
השיחות היו נורא קצרות ומלוות בהמון צעקות מצד נועה ומעיין המון ברכות כמו "מזל טוב" "אתם כאלה חמודים ביחד" וכול מיני.. תומר גם הוא אמר לרועי מזל טוב ושיהיה לו בכייף..

אני ורועי החלטנו שאנחנו הולכים לחגוג רישמית את תחילת החברות שלנו וזה לא היה סתם תאריך זה היה ה-1 בספטמבר.
החלטנו שאנחנו הולכים למסעדה איטלקית בערב.

השעה הייתה כבר בסביבות ארבע אחר הצהריים לרגע לא עזבה אותי תחושת ההתרגשות והאושר רועי הלך ממני בסביבות שתיים בצהריים כי היה לו אימון כדורסל, בכלל לא ידעתי שהוא משחק כדורסל אבל שאני חושבת על זה, זה נורא מתאים לו הוא גבוהה ושרירי ועכשיו הוא גם שלי.

התיישבתי מול המחשב והתחברתיי לאיסקיו רשמתי אוואי..
~
כאן[:
היום הכי מאושר בחיים שלי.
תאומה אני אוהבת אותך הכי ( :
רועי ? אני אוהבת אותך 3>
~

מיד נשלחה אלי הודעה ממשתמש שלא ברשימה שלי.
אבל ראיתי שזאת מור.. ניסיתי להיזכר מי זאת ונזכרתי שזאת זאתי שהתיישבה ליד מעיין בכיתה .

מור: היי
מאיה: היי מה קורה מאמי ?
מור: הכול טוב מה איתך ?
מאיה:  בסדר..
מור : מממ מי זה רועי?
מאיה: חבר שלי
מור: ממתי ? בבוקר לא היה לך חבר .. חחחחחחחח[:
מאיה: מלפני כמה שעות אבל הכרתי אותו בחופש.
מור: אהה מזל טוב , מאיפה הוא ?
מאיה: הוא בבצפר שלנו אבל הוא בי''א

מור: מגניב לך [:
מאיה: תודה

מור : טוב, אני צריכה ללכת היה נחמד לדבר איתך
מאיה: כן גם לי ביי מאמי
מור: ביי מאמי.

היא דווקא דיי חמודה לא נראלי שתיהיה  לי בעיה איתה.
פתחתי את הטלוויזיה וזיפזפתי לי בין הערוצים לא היה ממש משהו מעניין.. אז סתם השארתי את הטלוויזיה על MTV   והרגשתי שהשעמום תוקף אותי. אני שונאת לא לעשות כלום
אבל זה רק היום הראשון ללימודים אין שיעורים אין כלום.. אז אין מה שיתפוס לי את הזמן הפנוי.
החלטתי להתקשר למעיין..

אחרי כמה צילצולים היא ענתה..
מעיין: הלו?
מאיה: מעיינוש, מה קורה ?
מעיין: הכול טוב מה איתך ?
מאיה: בסדר..שמעי בא לך לצאת לסיבוב או משהו ? ממש משעמם לי.
מעיין: מממ אוקי.. אין בעיה.
מאיה: תודה.. אז את רוצה לבוא לכאן או שאני יבוא אליך ונצא ?

מעיין: מה שבא לך לא משנה לי.
מאיה: טוב אז אני באה אלייך.. חמש דקות אני אצלך.
מעיין: סבבה מחכה לך
מאיה: בייוש
מעיין: ביי..

לקחתי מפתחות של הבית קצת כסף ואת הפלאפון ירדתי למטבח לקחתי לי ארטיק לימון ויצאתי למעיין.
כל הדרך למעיין שהיא ממש לא דרך ארוכה אני חושבת על היום ההזוי הזה.
הוא התחיל בהתרגשות שלי מהבצפר החדש,חברים חדשים,מורים מורות הכול הכול חדש..
וההפסקה עם רועי שאני כן חברה שלו או לא חברה שלו.. כל התחושת בלבול שהייתה לי הפכה לתחושת אושר לדעת שאני ורועי עכשיו ביחד ושכול זה התחיל מסתם ספונטניות של נועה ללכת לים.
הגעתי למעיין ואמא שלה פתחה לי את הדלת
אני מכירה את אמא של מעיין היא חמודה מאוד.. אבל הפעם משהו היה נראה בה שונה בדרך כלל היא תמיד מטופחת ומתלבשת יפה והפעם היא הייתה מוזנחת ולבושה בצורה לא מחמיאה לה זה היה לי ממש מוזר אבל חשבתי שזה בטח סתם כי אני יודעת שאמא של מעיין עובדת קשה והרבה שעות אז אולי היא סתם עייפה.

שרית(אמא של מעיין): היי מאיוש, מה שלומך?
מאיה: בסדר..
שרית: בואי תיכנסי מעיין בחדר שלה.
מאיה: תודה..

תגייבו.
למה ? כי להגיב זה מגניב ומי שלא מגיב לא מגניב (:
שיהיה שבוע טוב 3>

____________
פרק חמש (:

והבטחתי פרק ארוך אז בקשה :

____________

פרק 5 [:

מאיה: מעיין את בטוחה שזה יצליח?
מעיין: כן תרגעי.
נועה: מעיין על הדברים האלה רק את יכולה לחשוב..
מאיה: הנה היא הנה !
נועה: אבל אל תצעקי היא תישמע אותך
מעיין: שששש...

____________________________________________
שעה וחצי לפני

____________________________________________

מאיה: נו את כבר יכולה לספר עכשיו שמונה וחצי אמרת עשר בקניון.
נועה: נו דיי מעיין אני במתח דברי כבר
מעיין: אוקי שבו ושתקו!
אני ונועה התיישבנו והקשבנו לכל מילה של מעיין.
מעיין: ראיתי את זה באיזה סרט אחד. אנחנו פשוט הולכות לגרום לה לפדיחה בשניה שהיא אומר לו שלום יש מבין עד לכאן.
אני ונועה רק הננו עם הראש.
מעיין: .. אז ככה היריד יוצא בדיוק מעל המעקה של הקומה השניה.. ואני יגיד לכם מה אנחנו ניכנס שנועה לך יש בתיק שקית של אחת החנויות ותקעי שמה איזה חולצה מכנס או משהו למקרה ויתפסו אותנו נגיד שסתם הסתובבנו בקניון.
מאיה, את צריכה להביא איתך שקיות ניילון קטנות מלאות במים וקטשופ.
צחקתי וממש הרבה.
מאיה: את לא רצינית נכון ?
מעיין: ככה את מכירה אותי, בדברים האלה אני מכניסה את עצמי לסרטים

נועה: אנחנו רואות..


ארגנו כל מה שמעיין אמרה לנו אני ונועה עדין היינו בשוק מכל המבצע הזה.. לא היה לי אכפת אם יתפסו אותי או לא, רק רציתי שהיא לא תיפגוש אותו.
מה שכן אחרי ששובל תתפדח קצת, אני פשוט נכנסת לקניון כאילו קניתי לי משהו ואני סתם מסתובבת לי.

עלינו לקומה השניה.. ומיקמנו את עצמנו נעמדנו בדיוק במעקה מעל הדוכנים של היריד של הדברים לבית הספר. חיפשתי את רועי בעניים וכשראיתי אותו הוא היה עסוק כנראה עם איזה לקוחה ראיתי שהוא מתקתק בקופה ללא הפסקה.
אפילו מלמעלה הוא נראה כל כך טוב.

מאיה: מעיין את בטוחה שזה יצליח?
מעיין: כן תרגעי.
נועה: מעיין על הדברים האלה רק את יכולה לחשוב..
מאיה: הנה היא הנה !
נועה: אבל אל תצעקי היא תישמע אותך
מעיין: שששש...

שובל התקדמה לכיוונו של רועי מפזרת חיוכים סנובים לכל מקום.. היא ניגשה אל רועי לתת לו נשיקה בלחי כזאת, שלום.

אחרי כמה דקות שהם דיברו לא יכלנו לשמוע על מה..
עשינו את זה בלי לעורר חשד כל כך גדול אנשים קצת הסתכלו עליינו מוזר אבל לא חושבת שחשדו.
הם דיברו, ותוך שניה כל מי שהיה באזור הדוכנים צחק וצחק ולא הפסיק לצחוק.
שובל הייתה מלאה כולה במים עם קטשופ וזה היה נראה כל כך מגעיל.
אנחנו כמובן דפקנו ריצה למעלית ירדנו לחניון והתקדמנו לכיון הכניסה הראשית ברגל שלא יחשבו שכבר היינו בקניון.

שובל: מההההההההההההההה זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזההההההההההההה ?!?!?!
אני לא מאמינה, הנעליים החדשות שלי !  אייכסססססססססס.....
מישהו מהמקדונלדס ניגש עליה והושיט לה כמה מפיות
שובל : מפיות ?! זה מה שאתה מביא לי ?! אני צריכה פה מפעל של מפיות בשביל לנקות את זה. מפגר.
...: היי תרגעי כן ? רק ניסיתי לעזור.. אבל מצידי את יכולה לשבת ולהיות מרוחה בקטשופ.

שובל הסתכלה עליו בעצבים אבל היא לא ענתה והוא סובב את עצמו זורק לה את המפיות והולך משמה.
בנתיים אני נכנסתי לי לקניון מלווה בנועה ומעיין.. ושהעניים של שלושתינו נפגשות עם של שובל התחלנו לצחוק.. שכל הקניון שמע אותנו.
היא הייתה כל כך עצבנית.. היא לקחה את הרגליים שלה ורצה משמה הכי מהר שהיא יכלה משאירה את כל מה שקנתה מאחור.
בנתיים אני,נועה ומעיין התקרבנו לרועי.

רועי: ראיתם מה שקרה כאן?
נועה: אממ כן אנחנו הרי עש..
נועה קיבלה מרפק דיי כואב לבטן ממעיין.
רועי הסתכל על נועה במבט מוזר
רועי: קרה משהו ?
נועה: לא .. אני אוהבת שמרביצים לי נכון?
רועי: אה כן בטח.
רועי סובב את ראשו לכיווני.
רועי: שלום יפה.
הסמקתי.
מאיה: היי
רועי: מה שלומך?
מאיה: בסדר..

אחרי שמנעתי את הפגישה של שובל ורועי היו לי קצת רגשות אשמה כי בכל זאת זה לא יפה לעשות דבר כזה אבל כבר מאוחר מדי. עשיתי סיבוב קצר בקניון עם מעיין ונועה.. התבאסתי שרועי לא בא אבל לא נתנו לו הפסקה.
נכנסנו לכמה חנויות וכל אחת מאיתנו קנתה לה בגדים חדשים ליום הראשון של הלימודים.

השבוע האחרון של החופש ככה עבר לו מהר אני ורועי כמעט כל יום דיברנו באיסקיו וקצת בטלפון.

כל השבוע הזה עבר מהר.. הייתי גם דיי הרבה עסוקה בלגמור את כל הסידורים לשנה הבאה כמו חולצות בצפר ועוד כמה ספרים שחסרו לי..

קווקוורייקקקווקקווו !#@
קווקווריקקקווקקווו !#@

מאיה: מה נסגר ?
כן השעון המעורר שלי זה קירקורי תרנגול רק ככה אני מתעוררת..
סגרתי את השעון המעורר שבפלאפון וחזרתי למיטה לא עברו חמש דקות ואמא נכנסה לחדר.

אמא לקחה ממני את השמיכה.
אמא: מאיוש קומי..יאללה
מאיה: נו עוד חמש דקות..
אמא צחקה קצת ואמרה : את רוצה לאחר על היום הראשון ?
מאיה : טוב הנה אני קמה.

קמתי מהמיטה בחוסר חשק מוחלט אבל ידעתי שאין ברירה ומעכשיו יש לי 10 חודשיים ללמוד !
נכנסתי לאמבטיה שבחדרי ושטפתי פנים..
כשירדתי למטה היה לי על השולחן במטבח פנקייקים עם מייפל.
אכלתי לי טיפה מהם.. וחזרתי לחדר להתארגן.

השעה הייתה כבר 7:15 .. תוך כדי שאני שמה את המחליק שיער בחשמל אני מחייגת לנועה.

נועה: הלו?
מאיה: מה קורה נועה?
נועה: אין לי כוח אני עייפה.. ולא באלי בצפר.
מאיה: גם אני עייפה וגם לי לא בא בצפר אבל אין לנו ברירה נכון?

שמעתי שנועה פיהקה מהצד השני של הטלפון "כן אה?"

לא שמעי אולי תבואי לכאן ונארגן ביחד פשוט תביאי את הבגדים בשקית או משהו.
נועה: אוקי.. אני עוד מעט באה.
מאיה: בייוש
נועה: ביי אהובתי.

אני אוהבת את זה שהחברה הכי טובה שלי גרה ממש ליידי.
שהמחליק היה חם.. התחלתי להחליק את כל השיער ובאמת יצא יפה..
נועה הגיעה אלי ב- 7:30 בערך והתחלנו להתארגן לנו ביחד זה כבר מסורת שאנחנו נכנסות ביחד..ומתארגנות אחת אצל השניה לפני.

מאיה: יאו אני כבר מתחילה להרגיש את ההתרגשות.. בצפר חדש חברים חדשים, מורים הכול הכול חדש.
נועה: רועי חדש.
מאיה: גם.. מה אני אמורה להגיד לו שאני רואה אותו ?
נועה: אני לא יודעת עכשיו אבל כדאי שתארגן אנחנו לא רוצות לאחר על היום הראשון.. נחשוב על משהו בדרך.

אני ונועה התלבשנו..
אני לבשתי ג'ינס קצר עם שלייקס, גופיית קשירה ורודה עם פרפר לבן כזה יפה ונעלי עקב לבנות.
נועה לבשה מכנס קצר שחור וגופייה בצבע ירוק בהיר עם פסים לבנים.
והיא הייתה נראית כל כך טוב.
התאפרנו ממש טיפה קצת עיפרון שחור,ליפ גלוס מייק אפ ומסקרה ..
לקחתי לי תיק קטן עם כסף, מפתחות, מראה קטנה וחבילה מיניפור שלי.. שזה חבילה קטנה של איפור מיני.. והכי חשוב את הפלאפון שלי.
אני ונועה הסתכלנו פעם אחרונה במראה ויצאנו.

הגענו למבנה ענקי, עצום עמדו בכניסה שלו והרגשנו כמו נמלים קטנות..
הייתה לי תחושת התרגשות.

מאיה: נועה..
נועה: אנחנו נכנסות?
מאיה: כן
נועה: שלוש ארבע ו..
נכנסו לתוך המבנה הענקי והסתובבנו לנו.. בכלל לא מצאנו את הכיתה שלו.
אחרי כמה דקות מצאנו את י'3 הכיתה שלנו.
נכנסו ותפסנו לנו מקום באמצע הכיתה.

היה כל כך הרבה רעש והמון משפטים כמו:
"וואי כמה שנים לא ראיתי אותך"
"התספורת שלך ממש יפה"

אחרי כמה דקות גם מעיין הגיעה והתיישבה ליידנו עם מישהי חדשה שבאה מכפר סבא.

ואז?

מאיה: נועה!
נועה: אה?
מאיה: תראי מי איתנו בכיתה..
נועה: מה ?! ללא ! שייט.
מעיין: פפאק.
מאיה: רק חסר לה שהיא שוב מתקרבת לרועי..
נועה: אל תדאגי.. לא ניתן לה
מעיין: שונאת את השובל הזאת.

אחרי כמה דקות המורה ניכנסה בירכה את כולם בבוקר טוב,הסבירה לנו מה הולך לקרות השנה על הבגרויות הראשונות שלנו וכל מיני.. אני די בטוחה שאף אחד לא הקשיב לה כי כולם היו נרגשים מאנשים שהם לא ראו המון זמן, מסיפורי חופש גדול שלהם חלק החליפו בניהם מתנות ..
אחר כך יצאנו להסתובבות בבית ספר..

מאיה: מעניין איפה הוא.
נועה: כן..

... : בוא אחי בוא אני יראה לך את חברה שלי.
...: יאללה אחי בכבוד.

אני נועה ומעיין הסתובבנו שלושתינו לראות מי זה מדבר מאחורינו זה היה רועי!

רועי התקרב אלי נתן לי נשיקה חטופה בפה .
ואני הייתי בשוק, מה פתאום הוא נותן לי נשיקה ?! אנחנו לא ביחד ?! הלוואי אבל אנחנו לא !

רועי: יואב מאיה.. מאיה יואב.
הייתי עדיין בשוק מהנשיקה.
מאיה: ה...הי
יואב: היי, אז איפה החברה שלך ?
רועי: עומדת מולך.
שוק ששני ! אני חברה שלו ?! מה הולך כאן ?!
יואב: סחתיין עליך אחי,.

מאיה: אנחנו צריכות ללכת .. נכון ?
מעיין: כן..
מאיה: ביי..
נועה: ביי חמודים.


מאיה: אוי מיי פאקינג גאד ! מה הלך כאן כרגע ?
נועה: אני חושבת שאת חברה שלו.
מאיה: נועה אני רצינית!
מעיין: אני חושבת שגם היא.. יאו אני צמאה איפה המזנון פה ?
מאיה: לא זה לא מצחיק.
נועה: תרגעי תדברי איתו היום בערב..לא לדאוג.
מאיה: אני לא יכולה שלא.
מעיין: נו איפה המזנון?
נועה: שתקי כבר ..
מעיין: אני רוצה קולה.

מאיה: מה אני עושה? טוב נו בואו..

הזזתי את עצמי בכבדות לעבר המזנון כשנכנסנו כל אחת לקחה לה פחית קולה ורק נועה לקחה דיאט קולה.
התיישבנו לנו על המדרגות שמובילות למפלס השני של המזנון כי זה כמו חדר אוכל כזה עם המון שולחנות וכיסאות.

אחרי כמה זמן שדיברנו בנינו על החדר אוכל כמה שהוא מדהים וגדול עבר לידינו מישהו שנראה ממש טוב.

... : חמודה את יכולה להרשות לעצמך לשתות קולה רגילה עם גוף כמו שלך.
נועה: אתה מדבר אלי ?
... : כן .. אני לא רואה עוד פצצה כמוך באזור.
נועה: תודה.. אז איך אמרת קוראים לך?
... : לא אמרתי.
נועה: אז תגיד עכשיו.
... : רם
נועה: קוווול [:
רם: אז מה איזה כיתה את ?
נועה: י'..
רם: טוב נשמה היה נחמד לדבר איתך אבל אני חייב לזוז.
נועה: ביי ..
רם : ביי מאמי ..

נועה באמת נראית טוב, ותמיד התחילו הייתה המון בנים והיא אהבה את זה אבל היא אף פעם לא התלהבה מזה שמתחילים איתה או מאיך שהיא נראית כי הוא מודעת לזה שהיא נראית טוב ואם לא אני דואגת להזכיר לה את זה כל הזמן.

המשך היום לא היה משהו מיוחד כל פעם המחנכת נכנסה ואמרה כל מיני שטויות אף אחד לא ממש הקשיב לה. והכרתי עוד כמה אנשים חמודים בכיתה שלי ועד כמה מהשכבה החלפנו מספרי איסקיו וזהו.

הגעתי הבייתה וכנראה שאליזבת הייתה בקניות כי היא לא הייתה בבית ראיתי שאבא השאיר לי פתק וחבילה קטנה..
לקחתי את הפתק.. " חמודה, סליחה שאני לא כאן לקבל אותך ביום הראשון מהלימודים.. אבל אני בטוח שהיה לך מוצלח. אוהב אותך המון אבא"
הנחתי את הפתק לקחתי את הקופסה הקטנה היה בה את השוקולד משוויץ שאני אוהבת ..
ברגע שלקחתי לי אחד הפלאפון צילצל..

זה היה רועי.

מאיה: הלו?

רועי: מאיה מה קורה נשמה שלי ?
מאיה: נראלי שבסדר..
רועי: שמעי רגע אני צריך לדבר איתך.
מאיה: תאמת שגם אני.
רועי: אז את רוצה להיפגש ?
מאיה: אתה יכול לבוא לכאן.. יש בית ריק.
רועי: חצי שעה ואני אצלך.
מאיה: אוקי.
רועי: ביי מאמי.
מאיה: ביי..

לא יודעת מה עבר עלי.. אבל מהר מאוד רצתי לחדר החלפתי בגדים תיקנתי טיפה את האיפור אבל שלא יראה כאילו התאפרתי לכבוד מישהו איפור קליל כזה ובהיר שכאילו לא ירד לגמרי.
סידרתי את החדר מהר מאוד אבל גם אותו השארתי עם כמה דברים זרוקים שלא יראה כאילו סידרתי אותו לכבוד מישהו.

כעבור חצי שעה של סידורים וארגונים קלים רועי הגיע.
כשהוא נכנס הוא סקר בעניים שלו את הבית שלי ואותי ועוד פעם אותה ההתרגשות שתמיד מציפה אותי שאני רואה אותו, אותם פרפרים שבבטן רציתי שוב לקבל את הנשיקה שלו אבל רציתי להבהיר לעצמי את מה שקרה היום.
אחרי שהוא סקר את הבית ואותי הוא התקרב צעד אלי..
ולא האמנתי שהוא עשה את זה, הוא התקרב ונתן לי נשיקה ב..