לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


יומן שבו אני עוקבת אחרי הפעילויות שלי, הארוחות שלי ואורח חיי.

Avatarכינוי:  Goomba

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

walking back to motivation


הרבה זמן לא עדכנתי. המוטיבציה חזרה אליי, לאט אבל בטוח. התגעגעתי רבות, אני מודה ואף מתגאה בזאת.

הקישור בפוסט הקודם הוא לבלוג האישי שלי, לא הייתי מסוגלת לכתוב את אותו הדבר פעמיים.

אז למי רוצה, לי כבר לא אכפת אנונימיות או לא יודעת מה. אני רוצה מצידי גם להכיר פה את האנשים.

בנתיים יצא לי להכיר רק את ולריה מעבר לתגובות\פוסטים פה בישרא.

 

איפה הייתי ומה עשיתי בימים האחרונים? פיתחתי את מה שהיה לי פעם, אכילה רגשית.

באותם ימים אכלתי כלום והכל באותו הזמן: הרגשתי ריקנות, צורך בטעם, ומילאתי אותה בעוגות ומתוקים ושוקולדים וכל מה שלא אכלתי בכמויות מעולם. וכאבה לי הבטן, והמשכתי, עדיין כואבת לי הבטן. הכלבה שלי הייתה כמו אמא קטנה בשבילי, מקום לבכות בו, מישהו שיקשיב לחפירות בכייניות. בלילה קשה לי אבל אני מעסיקה את עצמי בשעות היום עד שאני נופלת מהרגליים בלילה ככה שאני לא צריכה לחשוב על זה בכלל.

כשאני מדברת על אכילה רגשית אני מתכוונת ל-5 פרוסות עוגה, 2 חבילות עוגיות וכן הלאה. מתוק שמזיק לגוף, שלא נהנתי ממנו בכלל והרס לי עוד יותר את הנפש. אבל לא יכולתי להפסיק. כל הזמן עוד ועוד ועוד ועוד, עוד קוביית שוקולד, עוד פרוסת עוגה, עוד עוגייה ואפילו עוד אחת. ושוקו שעשוי מ-90% אבקה ו-10% חלב, רק בשביל שזה יהיה עוד שוקולד. אכלתי כלכך הרבה בכל יום שיכולתי להשאר ערה מיליון שנה מרוב הסוכר והאנדרנלין. והיה מבין כל הימים האלה יום אחד שהצלחתי לשמור (ירקות, נס קפה, פירות ואפילו גם סלט רומה ופרוזן יוגורט שכולם היו ביחד 15.5 נקודות בלבד!) אבל למחרת הייתה יומולדת לאמא שלי, אז ניסיתי להכין עוגה ולא הלך.. אז מרוב דיכאון אכלתי משהו אחר שאפיתי. בשלמותו. ואז הכנתי עוד עוגה מבלי להתחשב בכלל במי שיאכל אותה. 220 גרם שוקולד מריר, שקדים, סילאן, ביסקוויטים, תפוחים, קינמון, קוקוס ועוד. ואני יכולה להגיד שהיא יצאה נהדר, ושאכלתי ממנה בנתיים 4 חתיכות מתוך 12 שיש בכלליות.

זה היה אתמול.

אבל עוד שבוע יש את הנשף... ומחרתיים יש את המסיבת סיום. השמלה שלי מבליטה גם מה שלא צריך וגם מה שצריך, משמע כרס קטנה שצמחה בכמה ימי אכילה ללא הפסקה. שצריך להוריד בכוח, בזיעה ובעיקר באופן בריא, לקראת הנשף המיוחל.

נשקלתי בבוקר: 62.3.

כשלפני זה (28/6) הייתי 60.8.

וזה ירד, אני בטוחה. אבל ההרגשה של ההריסה אוכלת אותי מבפנים. זה כלכך מגעיל מה שעשיתי ואני עדיין מפחדת מכאבי בטן נוראיים. אז היום יצא לי לאכול רק לחמניה, קופסאת קוטג', ענבים, אפרסק ומעט סלט. 12.5 נקודות מתוך 16. שזה לא בסדר אבל אני שבעה ומחר אשמור על עצמי יותר.

חוץ מזה, אי אפשר להגיד שהתגברתי על מה שאירע. קשה בנפש.

אני חוזרת לכאן ובכך גם חוזרת לעצמי, כעצמי ולא כאנונימית.

ואני אפעל לטובת עצמי בראש ובראשונה ולטובת כל מי שיזדקק ולו למילה אחת טובה.

 

שלום, אני נופר.

ואני בתהליכי הרזייה.

משקל כרגע: 62.3.

יעד: 55. כי באמת לא צריך להגזים וזה גם ככה קשה.

 

לילה טוב לכולם.

 



 

ותודה על כל התגובות

זה היה ממש חשוב לי

ועזר לי מאוד להחזיק את עצמי

תודה 3>

 

 

נכתב על ידי Goomba , 1/7/2008 22:18   בקטגוריות אופטימי, שקילה, יהיה טוב.  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,599
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGoomba אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Goomba ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)