ביום ראשון הייתי 61.6

היום, יום חמישי, אני 61.7

יחי שלושת הימים! D:

בנתיים דחו לנו את הטיסה בשעתיים, אז כנראה שנהיה בנתב"ג רק בחמש וחצי.

בסופו של דבר כל מה שהיה חסר לי בשביל קצת אופטימיות היה הדבר הנחמד הזה שנקרא עוגייה XD

חזרתי לחייך ולחשוב על דברים טובים- אתמול הייתה לי הרגשה נוראית שמשהו רע מאוד הולך לקרות בטיול הזה.

עכשיו אחרי קצת סוכר המוח חזר למקום והבטן התנפחה קצת XD

זה הפוסט האחרון עד שבוע הבא.

 אני כלכך התגעגע שאני לא יודעת איך לתאר את זה אפילו, הבלוג הכביכול תת קטגורי הזה הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי.

אני פה כל יום, כמעט כל שעה, אוהבת להגיב ולתמוך ולראות איך אחרות מתקדמות.

סופסוף מצאתי מקום שבו אני יכול להיות קצת יותר אני בתקופה שכזו.

תודה לכולם

ונתראה שבוע הבא בפוסט מפורט

3>