אחרי שחזרתי מאיה נאפה ואחרי היומולדת שלי, אני פשוט לא רוצה לשלוט בעצמי. אני רוצה לעשות מה שבא לי לפני הצבא. אני רוצה לשתות עם חברים, אני רוצה לבלות עם חברות, לאכול ארוחות בוקר עם ההורים, לשחות בבריכה, ללכת לים, לספר בדיחות ועוד ועוד. אני לא רוצה להגביל את עצמי. לפרוח רק לעוד קצת. לעשות מה שבראש שלי.
אני רוצה להגביל את עצמי מבחינת האוכל אבל אני לא רוצה לכתוב את הכל, להרגיש שאני מסוגלת לשמור גם בלי לכתוב מה הכנסתי לפה לפני שניה (וזה היה אחלה שניצל, תודה רבה ששאלתם).
אני רוצה את היכולת לאכול, לשבוע ולהרגיש טוב עם עצמי בלי להרים עפרון. ואני אצליח. ואני לא אוותר. ואני אדע ואבין שכשאני אוכלת טוב אני מרגישה טוב ואני שמחה, הגוף מתפקד נורמלי. להקשיב לגוף זה מה שאני תמיד אומרת! לא ללכת איתו ראש בראש, כי זה יצא רע. אז לא בא לי לכתוב, ואולי גם לא בא לי לשמור בזמן הקרוב. עוד מעט טירונות ואני הולכת לסגל לעצמי שגרה חדשה ולא מוכרת. אתחיל להפעיל עצמי לפני הצבא- היום ניקיון בבית, מחרתיים ניקיון של הרכבים, טיולים בלילה עם הכלבה ההיפראקטיבית. לא רוצה כפיפות בטן ולא רוצה משהו שמוגדר ככושר גופני. בשיא שלי בצער רב עשיתי 400 כפיפות בטן בלי להבין שמשהו בכל זה לא בסדר. אני רק רוצה להניח לדפים, להיות עצמי. כי מסתבר שאיך שאני רואה את עצמי זה קודם כל תחת רחב. ואני יכולה לשנות את זה עם קצת אמון פנימי ביכולות שלי כי אין סיבה בעולם כולו שלא אצליח- לא משנה כמה הקוראסון הזה יקרוץ לי. ואני אוכל קוראסון, כשממש ארצה. ואני אעשה מה שבא לי כי עכשיו יש לי כמה ימים לפני שאני נכנסת לתוך אני אחרת ומשנה לעצמי את החיים.
זאת אינה נטישה, אני חוזרת, זאת אינה נטישה. אני נשארת פה גם אם יאלצו לגרור אותי עם טרקטור! כי המקום הפך לחלק בליבי. מקווה לראות בנות בעזריאלי ביום שני!!! (דרך אגב, לא קבענו שעה ומקום O: )
אז בהצלחה לכולם
ושהשמש תזרח מחר בצורה הבהירה ביותר =]
סופשבוע נעים וחג אהבה שמח. יש בו המון שוקולדים נחמדים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Goomba
= 