My.Jobe.is.2 Entertain

תלמידים יקרים בוקר אור:

כבר הרבה זמן שאני רוצה להוציא רגשות ולרשום פה, גם אם זה סתם שטויות במיץ, עצם המחשבה שלא יסגרו את המקום הזה בחיים רק עבור כמה וכמה כותבים זה כמו פרס תנחומים כזה למה שנשאר.

בסהכ אני מבסוטה עם מה שיצא ממני.

הייתה תקופה עצמאית,

בחזרה להורים,

פרידות,

עבודה קבועה,

הרבה צחוק,

תקופה לבד של כ 3-4 חודשים, אחרי 4 שנים שבאמת לא הייתי בטוחה כבר מי אני בלי גבר. רק אני - האמת? נהנתי.

אז אולי לא הגיע עדיין ראש השנה אבל מבחינת סיכום אני יכולה לומר בכיף שלמדתי מי אני, את מי לאהוב ואת מי לא, ועל מי באמת צריך להלחם ולשמור על קשר.

אנחנו כולה בני אדם - גם לנו יש גבול.

טוב יקיריי, השיעור הגיע לסיומו.

שיעורי בית?

אל תסתכלו אחורה. אף פעם.