בתחילת שבוע פתחתי את הארון אחרי כמה ימים שלא נשקלתי (
) כדי להשקל כבר.
פתחתי את הארון, התכופפתי למדף התחתון, שלפתי את התיק בו שמתי את המשקל החוצה, פתחתי אותו -
והופה, המשקל כבר לא שם.
עלו עליי מהר מידי. היה לי ברור שמתישהו היא תמצא את זה, אבל חשבתי שיהיה לי יותר זמן להנות ממנו.
בחיים לא חשבתי שאני אגיב ככה. נכנסתי למיטה כיסיתי את עצמי ב3 סמיכות והתחלתי לבכות ולצרוח ולבעוט.
הייתי בטוחה כבר שהשתגעתי. אני לא יודעת םא יותר התעצבנתי על זה שברור לי שעליתי ולא ברור לי כמה,
או על זה שבמקום להרגיע אותה מהפעם האחרונה שהיא שמעה אותי מקיאה, אני רק מוכיחה לה שוב שיש סיבה לדאגה.
דיברתי וצעקתי על עצמי וניסיתי לחשוב מה לעשות אבל הכל היה נראה לי אבוד מידי שהתחשב לי רק להקבר.
וזה לא היה בקטע של דווקא אבל פשוט ביומיים הבאים לא יכולתי לדבר עם אמא.
יום למחרת היא העירה אותי, קמתי, גררתי אותה אל מחוץ לחדר ונעלתי את הדלת.
חזרתי אחרי ביה"ס, ונעלתי אחריי את הדלת, שוב. שרצתי בחדר לבד אול-דיי-לונג.
כבר לא היה לי ברור אם אני מענישה אותה או אותי או בכלל.
היא התחילה לקרוא לי ולדבר אליי ולדפוק על הדלת ולבקש שאצא כמה פעמים [לא יותר מידי השקיעה]
ודווקא היה לי מתאים שהיא מחוץ לחיים שלי לפחות לרגע.
היום, כלומר עכשיו, באתי אלייה לדבר איתה על זה. רק הבנתי כמה שהיא בנאדם טיפש שלא מבין כלום מכלום.
"למה לא באת אליי לבקש את המשקל הקודם, בשביל מה היית צריכה לקנות חדש?"
- "היית מביאה לי אם הייתי מבקשת?" - "לא."
דיברנו קצת עד שחטפתי עצבים ואמרתי לה שאין לי יותר כוחות לדבר איתה ושתגיד לי אם היא מחזירה אותו או לא.
"את מבינה שאת רזה?" - "כן". היה לי ברור שהיא תשאל, והיה לי ברור שלא משנה כמה תהפוכות יעברו לי בבטן
באותו רגע אני חייבת להגיד את המילה כן, ואני חייבת להגיד אותה בהמון ביטחון, ושישמע אמין.
כשראיתי אותה מרימה גבה [היא לא באמת יודעת להרים גבה] אמרתי "מה זה רזה? בטח לא שמנה. ממש סבבה.."
"את מבינה שכשילדה בגיל שלך מתעסק בכזאת אובססיביות במשקל שלה,
נשקלת כל הזמן ומקיאה ולוקחת כד' זה לא בריא בלהבלהלבלהלב הרצאה בלהבלהלבלה"
"דאמיט את מחזירה אותו או לא?"
"רק אם הוא יעמוד במרכז הבית"
"לא. מה זה משנה? זה המשקל שלי. קניתי אותו בכסף שלי. אני רוצה אותו בחדר שלי."
|חירטטה משהו|
"אבל אני נשקלת בלי בגדים"
"בלי בגדים??????? מה זה משנה! חצי קילו?!"
"המ אוקי אז עם בגדים. למה אני צריכה להשקל באמצע הבית? כדי שזה יהיה מול הפרצוף שלך? סתם."
ככה זה נמשך הרבהרבה זמן..אני חוסכת מכם.
קיצר,אז עגשיו זה יעמוד באמצע הסלון ושם אני אמורה להשקל.|:
שיהיה.
בררררר כמה כמה כמה אני שוקלת? 
-
500 להיום.
300000000000 + על אתמול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
